אגרוף בבטן

[אגו ז פקאן]

בואי נעזור הגדרות של נמושה או לא..

צריך יותר פרטים לפני שנחליט..לא?

 

[אגו ז פקאן]

נעזור=נעזוב

 

[כמו שבאתי]

אם הוא לא עיקבי

אז אני כן בחרת ללכת, שלום, אין דרך חזרה. אם הוא החליט ללכת ולחזור בשביל שנינו, אני החלטתי שזה ניגמר בשביל שנינו. ואת הלקח למדתי, אין יותר לפתוח את הדלת לנישה הפרטית שלי לאף אחד.. כנראה שיחסים נשארים תקינים רק כשכל אחד נמצא בנישה הפרטית שלו. לא יכולה ולא רוצה לכאוב יותר

 

[אגו ז פקאן]

עיקביות?

תראי..לגבי עקביות יש מונח בסיסי שאת מתעלמת ממנו..והוא ה"קן" הבסיס..הבית.. האם הוא מרגיש אצלך בבית כמו בביתו שלו? האם כשהוא אצלך הוא מרגיש חופשי להביע את דעתו..ולקבל את התמיכה שלך? האם הוא חייב להיות שם? מה זה עקביות? על מה מתבססת עקביות? המילה עיקביות היא משור ע ק ב לעקוב אחרי משהו..ברגע שה"משהו" הזה נעלם..אין אחרי מי לעקוב..והשאלה..מי נעלם לו בדרך..והתשובה ברורה..את. כי רק אחרייך הוא יכול לעקוב..בטח לא אחרי הילדים וההתקדמות שלהם בחיים..בטח לא בשלב הזה..

 

[כמו שבאתי]

על מה אתה מדבר?

הבית שלי היה שלו. העברנו את כל הדברים שלו אליי, חיים יחד.. זה לא שהתארח אצלי לסופ"ש, הבנאדם חי אצלי. וכשהלך, הוא פשוט ארז את הדברים שלו ונסע, ישן באוטו לפי מה שאמר לי כי בית לחזור אליו כבר לא היה. ועכשיו הוא ישן אצל משפחה וחברים, זו צורה?

 

[אגו ז פקאן]

לא..זו לא צורה..זה כבר סיפור אחר..

לא ידעתי שהעביר את הדברים אלייך הכייתה.. לא ידעתי שחייתם יחד... כבר מרגיש לא נעים לשאול שאלות..תאמת..אולי זה פרטיות..מוגנת.. אבל..זה באמת מוזר..כל הקטע הזה..אם החליט לקחת את הרגליים וללכת בגלל שנרדמת? אז אולי טוב שהלך..

 

[אגו ז פקאן]

לא..לא עברנו..

את שוכחת דבר מאד בסיסי.. הוא רואה אותך..ורוצה אותך.. אבל אני מציע שתתני קצת רקע ליחסים ..בכדי שאפשר יהיה להעריך מה קורה שם.

 

[סוכנת 66]

לא חושבת שזה האישיו

בוא נניח שהיא אשמה שהיא לא בסדר אם לא מתאים שידבר,שינסה לפתור או שיחליט שלא מתאים לא ויילך, למה היויו הזה?

 

[אגו ז פקאן]

סוכנת..תראי ..

איך אני רואה את זה.. הוא רואה אותה..יש לו בראש דמות עם מסגרת ותמונה..הוא רואה אותה רכה..חושנית ..יפה..אוהבץ..מפנקת..מתרפקת..וטוב לו עם זה. פתאום הוא רואה אותה עם הילדים..רצינית אולי גם קשוחה קצת..הוא לא מצליח לראות איך הוא מצליח להביא אותה לרומנטיקה בסוף ערב סוער כזה..ואז הוא נכנס ללחץ ובורח.. זו רק דוגמא..אנני יודע אם זה המצב..אבל רק לצורך המחשה.

 

[כמו שבאתי]

למה לתת הסברים?

כמו שאמרתי בהתחלה, זה היה מעין ויכוחון קטנטן, על כלום ממש. העניין הוא שבמשך כמה ימים הוא הכניס לראש שאני לא אוהבת יותר ובסוף זה התפוצץ, ננעל על זה, אמא שמרגיש שאני מרגישה שאני לא אוהבת אותו ולא עזר שום כלום. איך בנאדם יכול להרגיש הרגשות של מישהו אחר? ובכלל הויכוח התחיל ממשהו אחר.. לנסות לשכנע? להחזיק בכוח? אמרתי לו שאם זה מה שהחליט, אני מקבלת ולמחרת בא והתנצל והבטיח שלא יקרה שנית. עוד לא עברו 24 שעות ושוב קם והלך והפעם בגלל משהו אחר.. כאילו ראבק, אנחנו ילדים קטנים? אז בפעם הראשונה עוד קיבלתי, סלחתי וניסיתי להבליג, בפעם השניה אין מצב כי בטוח זה יקרה שוב ושוב ולי זה לא מתאים

 

[אגו ז פקאן]

אני לא יודע על מה הוויכוח..

אולי שמע אותך מדברת עם הגרוש שלך..והתרשם שיש לך רגשות אליו? איך אפשר לדעת מה גרם לו לחשוב פתאום שאין לך רגשות אליו.. אז אם תציירי את כל התמונה אוכל אולי לאמר לך מה הוא ראה ואיך הוא פירש את מה שבענייך היה "משהו קטן"

 

[כמו שבאתי]

אגוז קשה../images/Emo6.gif

אני לא רוצה להכנס לפרטים גם הוא בעצמו הודה אח"כ שהויכוח היה שטותי וילדותי. הגרוש שלי? רגשות אליו? אין מצב הטענה שלו לגבי חוסר האהבה שלי אליו זה שלילה אחד הלכנו לישון וזהו... משם הכדור התגלגל והפך למפולת.. אז קורה שיום אחד אתה נרדם ככה מהר בלי חיבוק ונשיקה, מפה ועד "לא אוהבת יותר" המרחק גדול, לא?

 

[אגו ז פקאן]

ואולי הוא חיכה כל הערב..

שתגמרי להשיב את הילדים ולהכין להם אוכל..ולסדר את הבית..וחיכה וחיכה.. ובסוף נרדמת לו? התבאס..המסכן.. גן סגור..זה לא כל כך נעים לראות גן סגור..

 

[כמו שבאתי]

אני לא חושבת שזה עובד ככה

למה, לא היו ימים שהוא נרדם לפניי? לך אין ימים שאתה נרדם תוך שניה? אז קורה, זה לא משהו שקרה כל הזמן, מיקרה חד פעמי שהוביל אותנו לאן שהוביל.. אבל כל זה לא משנה, כל זה לא נותן לגיטימציה לקום ולהחליט שזהו, לא משחקים שוברים את הכלים ובטח ובטח בלי שום הסבר.

 

[רחלי228]

כל כך מבינה..

סיפור דומה, רק שאני לא התערבבתי עם חשבונות בנק. חויה של שנים...לא של 1/2 שנה...

 

[ב ה י ר]

הוא נשמע ילדותי ופחדן

 

[mars4]

יש האומרים שהבסיס לכל החרה

במערכת יחסים זה אגו וחוסר תקשורת. על אגו נרחיב את הדיבור , אם ייצא, בפעם אחרת. הבעיה כאן היא חוסר תקשורת בסיסית ואי היכולת לשבת ביחד ולהקשיב... לא לדבר.. להקשיב... לא לצאת צודק ... לא לצאת חכם .... לא לצאת חזק... להקשיב ולדבר. אם היתם מצליחים להתכנס למצב הזה שבו אתם יושבים ביחד, שמים את כל הבול שיט והמשחקים בצד , לא פוחדים לחשוף רגשות , חולשות ופחדים (גם במחיר של פגיע בעתיד) ומבררים על כוס יין מה באמת כל אחד רוצה מהחיים, ממה הוא חושש , לגעת בכל בלי לעשות חשבון אולי היתם מצליחים להגיע למצב של הבנות להמשך. הענין כאן בכלל לא אין כניסה ומשחקי כח. אם אין תקשורת חבל על הזמן. פשוט חבל. ועדיף להפרד. בסדנא לדינמיקה קבוצתית שהשתתפתי במסגרת לימודי עשו תרגיל שמעצים את הענין. המרצה בחר 2 סטודנטים ולקח תפוז. הסתודד עם כל אחד בנפרד. ואז לכיתה אמר שהתרגיל הוא שכל אחד צריך לשכנע את השני לוותר לו על התפוז. התפתח ויכוח לוהט בו כל אחד ניסה לשכנע. בסוף התברר שבאופן פרטי הוא אמר לאחד שהוא צריך את הקליפה לעשות ריבה ולשני את התוכן לעשות מיץ. במשך 10 דקות הם לא עצרו בכלל לשאול איזה חלק בתפוז כל אחד רוצה!

 

[טלה צפוני]

כמו שבאתי

ככה הלכתי נשמע הזוי או ילדותי

 

[כמו שבאתי]

צודק

אני בטוחה שזה ילדותי ובטח שזה גם הזוי, בחיים שלי לא עמדתי במצב כזה. מסתבר שיש גם דברים כאלו וזה רק מלמד אותנו עוד שיעור בחיים. יודעת שכתב את ההודעה שלך בציניות, אבל מה לעשות, עם המציאות המפגרת הזו אני צריכה להתמודד עכשיו.

 

[אגו ז פקאן]

תהיי חזקה..יהיה טוב..

איך אמר מישהו.."הוא שווה את הכאב שיושב אצלך בלב"..או משהו כזה