אגורה שחוקה

[מרפי]

אגורה שחוקה

טוב, לסיפור הזה אין סוף טוב: נכנסתי לקניות בסופר. היה מבצע: כל הקונה מוצרים של פריגת בסך 25 ש``ח מקבל חומץ חינם (אפשר לחשוב...) קניתי במבצע 2 פריטים שונים של פריגת, הגעתי לחשבון ושילמתי לקופאית 24.99 ש``ח. יפה. עכשיו הולכים לשרות לקוחות (שם נמצאות כל השמנות, שטוחנות בגט) - הראתי לה את החשבון וביקשתי לקבל את החומץ. ומה היתה תשובתה? שאני לא זכאית לקבל חומץ כי שילמתי 24.99 ש``ח ולא 25 ש``ח. ????????????????????????????????????????? שו?????????????מה??????? מה זו החרטה הזאת? לאחר הרבה ויכוחים, החלטתי שאני מחזירה את המוצרים ודרשתי לקבל את מלא הסכום ששילמתי, כלומר 24.99 ש``ח והתעקשתי שיחזירו לי את האגורות אחת אחת... עד 99 אגורות. הקופאית, הסמיקה ורצתה להחזיר לי 25 ש``ח כמובן, והאחראית משמרת, שהתעצבנה עלי (במיוחד כי הפרעתי לה באמצע הבגט) זרקה לעברי חומץ אבל עדיין טענה כי הצדק איתה, שאני צריכה לקנות עוד מוצר ואז אהיה זכאית לחומץ (המסריח) הזה. מישהו רוצה את החומץ???????? הם עוד ישמעו ממני בעיתונות.

 

[הנהלת הפורומים]

את צודקת לחלוטין

וכאות הזדהות בחרקנו בהודעתך כאחת ההודעות הנבחרות של היום.

 

[מרפי]

אגורה שחוקה

תודה

 

[ליהי האחת]

מרפי היקרה

ג.נ. הננו שמחים להודיעך כי השתתפת במחקר חדש של המחלקה. מטרת המחקר הוא לתת מושג חדש למילה ``צדק`` ואכן קיבלנו מושג חדש. תודה על פנייתך ליהי האחת מח` תלונות לשכת אלוהים

 

[אדם צייט]

חבל שאני כותב רק על מחשבים

איפה זה קרה? אשלח לך אימיילים של אנשים שהיו מתים להכניס את הסיפור למדור צרכנות

 

[האופטימיסט]

בהחלט שווה בפנייה לעיתון...

חוצפה שאין כמוה!

 

[x-use me]

אין מונופול לרשעות

בבוקר בהיר אחד קמה לה רותי כדרכה, העירה את הילדים, הכינה להם ארוחת בוקר, לקחה אותם לגן והלכה לעבודה... רותי עובדת כקופאית ראשית. רותי משתכרת 17.55 ש``ח לשעה. 7.5 שעות ביום. את הפסקת האוכל שלה רותי מעבירה בעמדת הקןפה הראשית כי המנהל אסר עליה להשאיר את העמדה לא מאויישת. הנהלת הסופר בו רותי עובדת יצאה במבצע עם ``פריגת`` : כל הרוכש מוצרים ב- 25 ש``ח ומעלה מקבל בקבוק חומץ במתנה. רותי אינה מקבלת תגמול על העבודה הנוספת שהיא מבצעת. למעשה, בשל ריבוי המבצעים, העומס על רותי גבר כ``כ שאין לה אפילו רגע פנוי אחד במשמרתה.השלטים על המבצע גדולים, ברורים ונהירים לכל אדם : ``קנה ממוצרי פריגת ב- 25 ש``ח ומעלה וקבל בקבוק חומץ במתנה``. באותו בוקר בהיר הגיעה לקוחה מיוחדת במינה לבצע קניות, מרפי שמה. הלקוחה קראה את שלט המבצע ורכשה, במבצע, 2 פריטים של ``פריגת``, סכום הקנייה :24.99 ש``ח. הוסבר ללקוחה כי הרכישה שביצעה אינה עומדת בהגדרת המבצע. אולם הלקוחה הנבונה ששה אלי קרב. ``עלי לא תעבדי, שמנה אוכלת בגטים שכמותך, מגיע לי בקבוק חומץ ואקבל בקבוק חומץ``... רותי היתה המומה. בשל בקבוק חומץ קטן, לו אינה זכאית, מוכנה הלקוחה להפוך עולמות. ``ראי`` אמרה ללקוחה ``אם את מאוכזבת תוכלי לקבל את כספך חזרה, לא נגרם כל נזק``. `` אה הא`` , קפצה הלקוחה על המציאה כמוצאת שלל רב `` כעת החזירי לי בדיוק את הסכום הנקוב`` בושה ונכלמת עמדה רותי חסרת אונים, ברור היה לה כי בקרב מיותר זה ידה תהיה תמיד על התחתונה. ``ראי, גבירתי, אף כי רוצה אני בכל מאודי, איני יכולה להחזיר לך 99 אג` במדויק, בואי נגיע לפשרה אחזיר לך 25 ש``ח ובנוסף, למרות שאינך זכאית לשי, אעניק לך אותו``.. הלקוחה כמובן שמחה לקבל מתנת חינם זו. רותי אינה קובעת את מחירי המוצרים. היא אף אינה קובעת את סדרי המבצעים. תפקידה של רותי הוא לפקח על פעילות הקופות ולחלק מתנות, תמורת שוברים היוצאים מן הקופה הרושמת, אותה אינה יודעת לתכנת. מדי יום ביומו נתקלת רותי בלקוחות נבונים הסבורים כי בעת ביצוע קנייה בחנות בה היא מועסקת הם הופכים באופן מיידי למנהלים שלה והיא הופכת לעושת דברם או לקניינם הפרטי. את כל הזעם והרשעות בה היא נתקלת הופכת רותי לאהבה אותה היא מרעיפה על ילדיה, בבטחון ביתה. לרותי אין את האמצעים לרכוש מחשב ולשוטט באינטרנט, גם לא את הזמן הפנוי לשם כך. למזלה. לרוע מזלה מרפי אינה יחידה מסוגה, מרפי יודעת להתמודד היטב עם ``השמנות שטוחנות בגטים`` בכל מקום בו יש עובדי שרותים, כאשר קוראים את התגובות להודעתה נוכחים כולם לדעת כי אין למרפי מונופול לרשעות, הרשעות מצויה אצל רבים, רבים מדי, מאתנו.

 

[איש פשוט]

מכה מתחת לחגורה...

וגם נקודה למחשבה! הידעת שרוב בקופאיות משתכרות שכר מינימום? הידעתם שיש מקומות (סופרפארם למשל) שבהם הקופאיות עומדות על הרגליים משמרת שלמה למעט 20 דקות של מנוחה? האם אי פעם אנחנו עוצרים לחשוב על נותני השירותים שבהם אנחנו נתקלים, לעיתים בעת שהם מגלים כלפינו צרכנים או מקבלי השרות, יחס אנטיפתי ומעורר כעס. האם אנחנו חושבים לרגע מה עובר עליהם? האם אנחנו חושבים על שמונה השעות שהם עומדים ומחייכים ומדברים ומספקים ומטפלים ונותנים שרות לאלפי אנשים לפעמים , חלקם נחמדים כמונו, ואחרים רשעים, מעצבנים, מטומטמים, מרגיזים, נודניקים... כמה יכול בנאדם לספוג? כמה יכול הרופא אחרי 16 שעות בחדר מיון לספוג כשבאים וצועקים עליו: למה לוקח לכם כלכך הרבה זמן לטפל בנו... כמה יכול פקיד הקבלה לסבול כשאחרי 6 שעות בא אורח וצועק עליו: למה לא מכעבירים לי שיחות לחדר? כמה יכולה המלצרית לסבול כשלאחר 6 שעות ריצה צועק עליה סועד: מה זה המנה הזו? זה ממש מגעיל... כמה יכולה הקופאית בסופר מרקט לסבול כשלאחר 6 שעות באה אליה לקוחה וצורחת: אבל המחיר שהיה רשום על זה זה בכלל מחיר אחר! כמה יכול הפקיד במשרד הפנים לסבול כשלאחר 6 שעות צועקים עליו: למה המחשב נפל? נעצור שניה ונחשוב. זה ברור שמגיע לנו שירות טוב, אנחנו הרי משלמים בשביל זה, אבל נותני השרות הם אנשים כמונו. יש בינהם חארות (סליחה על המילה) ויש נשמות טובות. לא נדע להבדיל בינהם. אבל נדע להיות בני אדם. לפעמים צריך לדעת להבליג. ואולי בקבוק של חומץ איננו חשוב עד כדי ניהול מלחמה עם הקופאית... אולי, מי יודע... וצריך לזכור גם ש``אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו``. תודה למרפי על שהציגה את הבעיה בה נתקלה ותודה ל-X על הצגת פן אחר ודרך שונה להסתכל על המצב. ולא אני לא חושב שיש פה רשעות בסיפור הזה, רק צער על שאנחנו יודעים לעמוד על שלנו אבל לא כלכך על של אחרים...

 

[האופטימיסט]

בהחלט נכון....

כל הכבוד על הצגת תכלית של אופטימיות.. איש פשוט, אתה בדרך הנכונה... קל לנו להתלונן ולכעוס על אנשים אחרים שאמורים לתת לנו שירות... ולא תמיד בצדק... אבל מה, אנחנו האנשים הפשוטים לא רואים בהם אנשים קטנים אלא חלק מארגון... אנחנו לא כועסים על האנשים אנו כועסים על הארגון... ולכן האנשים המסכנים סופגים מאתנו את הכעס...

 

[יעל לא רוקדת שעצוב]

האמת,

אני לא חושבת שזה יפה שאתם יורדים על הקופאית המסכנה, זה לא אשמתה שההורים שלה לא היו חלכמים ואלה הגנים שהם הורישו לה!

 

[pomelit]

זו גם לא לונה על רותי הקופאית

או אלנה או רימה או יעל. זו מהות התלונה על הרשתות הגדולות, שבאמת עושות קופה נאה בכל פעם שאנחנו הולכים לקנות בזוקה ויוצאים בקנייה של 643 ש``ח ו28 אגורות

 

[איש פשוט]

סליחה, יש כרטיס מועדון?

 

[מרפי]

זה הולך ברוסית:

(בלי סליחה) - ``יש לך כרטיס חבר מועדון?``