לעתים קרובות
חברים הם יותר משפחה ממשפחה.
בסה"כ נתנה להם עשרה ימים של בית ריק לעשות מה שבא להם,
ועוד שבועיים הם צריכים להתחשב בעוד מישהי, שזקוקה לזה הרבה יותר מהם.
כי למה היא צריכה לתזז בין סבתות וחברות, אם יכול להיות לה מקום קבוע? כדי שהחמים יוכלו לאלתר לעצמם חופשות מתי שבא להם? מותרות לעומת צרכים, צרכים לוקח.
כשאני שוקלת הושטת עזרה לאנשים, אני שוקלת צרכים נטו. איזה צורך יותר גדול. גם מול עצמי, אגב. כלומר, אם הצורך שלי בשינה כרגע יותר נמוך מהצורך של חברה שלי לדבר, אז גם באמצע הלילה, אדבר איתה. הרבה מאד פעמים שמתי את עצמי בצד בשביל אנשים שאני אוהבת, פשוט כי זיהיתי שהם צריכים "יותר".
החמות אנוכית, וחושבת שבגלל שהיא החמות, אוטומטית מגיעה לה קדימות.
אני חושבת ששקילת צרכים זו הדרך הנכונה, ונופש מול סטודנטית שתטרטר סתם בין בתים... המ... לא קשה.