מור היקרה ../images/Emo201.gif
זה ממש אבל ממש לא אגואיסטיות. אני כל כך מבינה לליבך בנוגע לחסר הזה שאת מתארת. אני חושבת, שמטבע הדברים, כשאנחנו אוהבים מישהו, כשזה בן אדם חשוב לנו, אנחנו מתייעצים איתו, מספרים לו, מדברים איתו-הדברים האלו קורים באופן טבעי בכל מיני נסיבות ומאורעות בחיים. כשהוא אינו זה פשוט חלל והוא הכי מורגש כשצריך את הבן אדם הזה-ה"צריך" יכול להיות אפילו בדיחה טובה שבא לך לספר-לאו דווקא משהו רציני. אל תרגישי אגואיסטית-זה לא נכון. התרגום של צורך זה חלק ממשמעות אנושית של אהבה וקרבה שאנחנו מקנים לו. אני יכולה לשתף אותך ולהגיד שלי אישית אבא תמיד היה אומר-ועוד הרבה לפני המחלה-"את החברה הכי טובה שלי",וזה בהחלט נכון ובהחלט הדדי. וגם אני איבדתי את החבר הכי טוב-וזה צורך ששום דבר לא ימלא-אגואיסטיות-ממש לא. זה כאב עמוק ואמיתי.