היפה של פלאנדריה
טום בונן לבוש בחולצת הקשת של אלוף העולם עובר את הקו, בדיוק כמו שקודמו, אדי מרקס, עבר את הקו הזה, בחולצה הזאת, לפני 31 שנה. בונן שעמד בכל הלחצים המוקדמים, במאניה המקומית, מספק את הסחורה במקום ובזמן הנכון. הגשם לא הגיע כדי לספק הפתעות נוספות, אבל הקופנברך בהחלט יצר את ההבדל. קוויקסטפ היו, כמו שכבר התרגלנו לראות אותם, בשליטה מוחלטת ובעליונות מספרית שאחרים לא התקרבו לה. הם כיסו כמעט את כל העליות היום. לפני הקופנברך זה היה בטיני, או בונן עצמו, או קרטשקנס (שהיה חלק כמכונה היום). אחרי הקופנברך, זה היה באגט, בטיני ופוצאטו. חבורה מרשימה של כוכבים, שלא עסקו בכוכבנות, אלא נתנו את מה שיכלו לצ'יף האחד שלהם במירוץ הזה - בונן. מבין חבר נאמניו, בטיני נראה החזק מכולם. אבל הוא לא יבוא לרובא. ואן אימפה נעלם מוקדם ונויינס משום מה לא הגיח אחרי הקופנברך אבל הגיע מקום 17. הוסטה - הביא את רוח הלחימה לדיסקאברי. לא מתכנן הכל מראש, לא מחכה. האם הוא היה הרוכב החזק שבחבורת החזית - זה לא ברור. אולי הינקאפי היה חזק יותר, אבל הוסטה תקף והוא הרוויח. במקום לחכות למור כמו השאר, הוא יזם במקום פחות צפוי ויצר את התחרות. וכך, במקום לזכות באיזה מקום שביעי, הוא זכה למדרגה השניה על הפודיום. יכול להיות שעם תוכנית מבריקה, הוא היה מצליח להערים על בונן בספרינט. אבל זה קצת הרבה לבקש. מכל מקום, הוסטה יצא הרבה יותר מידי מוקדם לספרינט. מה שכן, הפער בין בונן לבין שאר הרוכבים החזקים היה, לדעתי, קצת יותר מצומצם היום. הינקאפי, שישב ועקב אחר גלגלים, ככל הנראה תכנן לתקוף מאוחר יותר, ולפי איך שהוא עלה את המור - כנראה ששם היה התכנון. לפי דעתי הוא עלה שם הרבה יותר מהר מבונן, אלא שעד אז הינקאפי, כאמור, פחות או יותר רק שאב גלגלים. אבל הינקאפי נראה טוב, ואם ימנע מבעיות, הוא בהחלט פייבוריט לרובא. בסופו של דבר נראה לי, שיצא טוב לדיסקאברי, כי לפי דעתי יש להם יותר סיכוי בפרי-רובא (למרות שאיבדו 2 רוכבים חשובים; ברי והאמונד) - ועדיף ששם הינקאפי יוציא את המיץ. אבל אולי זה רק נדמה. הינקאפי הוא רוכב מאד חזק ומנוסה, אבל הרכיבה שלו היא בד"כ מאד שמרנית, וחסרה מהלכים מפתיעים/יצירתיים - שהופכים את הצפייה במירוץ להרבה יותר מהנה. דפולדר דחף בחזית בעליות ובמישורים המוקדמים ואז (כרגיל) נעלם ברגעים החשובים, ואחרי הקופנברך לא נותר סימן ממנו. מישהו יצרטך לגרד את המוטיבציה שלו מן הרצפה. גוסב - כנראה שלא לחינם לא הגיע לדה פאנה, ואולי היה צריך להתעקש דווקא כן. לא ראיתי אותו בכלל, אבל הוא סיים בדבוקה הראשונה אחרי 14 נבחרי הקופנברך, במקום ה-24. ווייט - דומסטיק מדהים. רגע אחד רואים אותו נלחם כדי להדביק את אחורי הפלוטון, רגע אחר כך רואים אותו מוביל את אנשיו קדימה בחזית. נותן הכל. הוסטה ובונן פתחו בעיקר הודות לעבודת חסימה של בטיני ומאוחר יותר גם של הינקאפי. קרון כמעט, כמעט סגר ואז נשבר. רגעים שהכוח המנטלי קובע. רגע בלי הכח הזה קבע את העדרו מן הפודיום.
