אב טיפוס ושדרוג

אב טיפוס ושדרוג

מהאב טיפוס התגרשתי לפני כמה שנים... האם אני יכולה להתגרש גם מהשדרוג? לחיות עם האב טיפוס היה קשה ובלתי נסבל אז תארו לעצמכם איך זה לחיות עם השדרוג... איך זה שילד מקבל בדיוק את אותם קווי אופי והתנהגות אך גרוע יותר, קשה יותר... איך מתמודדים עם זה?
 

ben 911

New member
מיקי,ברוכה הבאה למועדון המשודרגים האנונימיים.

או במילים אחרות... תספרי לי על זה.
 
משדרגים את ההתמודדות

אני מרגישה כמוך שאני עם האחינית הקטנה שלי היא מאד דומה לאבא שלה שאני גדלתי , כמו שתכמנתי אותו אני מתכמנת אותה אבל החיא מתוחכמת יותר , אבל מתרפקת כמוהו , ועצמאית למרות שהיא רק בת 4 , המחשבות שלה ה אגו זדיי מעוצבים , היא עושה רק מה בא לה זה משונה לנסות לשכנע ילדה בת 4 ע"י ניהול משא ומתן כמו עם אדם בוגר האמת אני מתעייפת איתה המון כחי כל דבר זה משא ומתן אין דבר שנעשה בגלל שבקשו ממנה ששאלנו אותה את אוספת בגן את הצעצועים, היא אמרה שהיא מתחבאת עד ששאר הילדים אוספים היא אוהבת לפזר לא לאסוף , אז אחרי שהיא הולכת הביתה אני צריכה להתחיל לאסוף את הבלגן בבית
 
נסיכה...

כשהם עדיין קטנים ורואים את השדרוג אפשר אולי לעשות משהו לא יודעת... אך כמה קשה כשהם גדולים כשהוא היה קטן לא ראיתי את זה או אולי לא התייחסתי אך עכשיו... חבל"ז
 

s h o o s h a

New member
להתגרש מהשדרוג

בטח שאת יכולה. השאלה היא האם את באמת רוצה. לא פשוט לראות כיצד גדל אל מול עיניך שכפול של מי שהיה פעם חלק בלתי מחייך, שכפול של מי שמצאת שאינו מתאים עוד להיות חלק וכמה שניסית לגדלו שיהיה שונה, הוא צמח לתפארת ה'אב טיפוס'. ולנו לא נותר אלא לחיות עם זה, לקוות שהוא יתעשת, יבין שזו אינה הדרך ולקוות שבבגרותו ידע לנהוג ולהתנהל כך שלא יגיע לאותו קו סיום אליו הגיעו אימו ואביו. בינתיים, כפי שכתבתי קודם, כן, אפשר 'להתגרש' ממנו, לומר לו אבל במקרה הזה לא בטוח שזה מה שבאמת אנו רוצות. אז אנחנו ממשיכות לגדל, להיות שם עבורם, לנשוך שפתיים ו ... להאמין שיהיה טוב.
 
המשודרג יודע

שהוא המשודרג של אביו... הם כלל לא מסתדרים ביניהם והוא טוען כל הזמן שמרגיש דה ז'וו כשעושה או אומר דברים שהם בדיוק כמו של אביו ולא אוהב אותם... כשאני אומרת לו שהוא המשודרג שעליו להשתנות כי בעתיד יהיו לו את אותן בעיות שבגללם אני נפרדתי מאביו.. בקוי האופי והתנהגות בדרך התמודדות עם דברים... טוען שזה לא יהיה כך .... הרי הוא שדרוג והוא ידע מה לעשות... לפעמים יש לי רצון עז להתגרש גם ממנו אך יודעת שלא אעשה זאת... כל פעם מחדש מוציא אותי מהכלים ואחרי כן... נרגעת וכעבור זמן סופגת שוב ... וכן כפי שכתבת ממשיכות לגדל, להיות שם עבורם ולנשוך שפתיים... רק רוצה שימצא את עצמו, שיקים בית בישראל ושיבוא לביקורים קצרים בסופי שבוע... אז ורק אז יהיה שקט
 

גאיה ק

New member
../images/Emo24.gif

חושבת שכשמדובר בשידרוגים שלנו הייתי רואה את המשודרג כמאתגר והולכת להתייעץ עם איש מקצוע. בטוח שיש גם פורומים מקצועיים באינטרנט וכדאי לפנות לשם. שבת נפלאה לך !!
 
פורום למשודרגים ../images/Emo8.gif

כפי ששושה כתבה אפשר להתגרש מהם רק עם רוצים ואני באמת לא רוצה לשנות קוי אופי כנראה זה בא עם הגנים וקשה לשנות אותם התנהגויות, תגובות, התמודדות רק הוא יוכל לשנות עם ירצה הוא מספיק בוגר כדי להבין אותם כי הוא אכן מבין (ראי תגובתי לשושה) את יודעת זה כלל לא מאתגר אותי בכל אופן אחרי שהתמודדתי עם האב טיפוס במשך שנים כבר לא נשאר כוח להתמודד עם המשודרג
 

גאיה ק

New member
אני

למרות הכל ואף על פי כן ובכל זאת עדיין הייתי עושה את מה שהשבתי לך.. אין מצב שהייתי מוותרת על קשר טוב עם הילדים. נראה לי שזה היה מסתיים ממש לא טוב.. הא כן,גם הייתי נזהרת מאוווד מלהשוות לprototype ותחשבי על זה(את כמובן לא חייבת).
 
מה זה בעצם השידרוג הזה?

מה זה פלפון שניתן לשדרג...מה זה בעצם לשדרג? רמת חיים גבוהה יותר??הרי זה כל כך אינדיבידואלי...הלוואי ויכולנו לצפות מראש על המשך נשואינו..זוגיותינו..קשרינו...לא היינו נמצאים כאן לא?......אולי אנחנו צריכים "לשדרג" את עצמנו.להיות קצת יותר סבלניים, קשובים ,פחות אגוצנטרים, פחות שיפוטיים, איך ילד מקבל אותם קווי אופי והתנהגות? קצת גנטיקה...קצת חינוך..קצת דוגמה אשית, [מודל לחיקוי] והסביבה...איך בכל זאת להתמודד? הרי מילד לא ניתן להתגרש....פשוט להחליט שהוא לא דומה לאבא שלו בכלל...שהוא יישות בפני עצמה ובעלת אופי שכזה...והוא דומה רק לעצמו...ולהמשיך לאהוב אותו ....
 
להכניס ראש בחול כבת יענה

זה שהוא משודרג אבא שלו זאת אובדה אי אפשר להחליט אחרת או להתעלם מכך זה שיש לו קווי אופי והתנהגות משלו זו גם אובדה זה לא אומר שלא אמשיך לאהוב אותו צריך רק לדעת/ללמוד איך להתמודד עם השדרוג
 
הקשיבי יקירתי..מתוקף היותי אדם פרגמטי

ומציאותי אומר לך זאת..[.אם לצאת מתוך הנחה שמדובר בילד בוגר כבר ]אנחנו לא יכולים לשנות את האופי של ילדינו ובטח שלא לעצב אותם בדמותינו ..כל אחד בא עם הגנטיקה / משקעים וכל מה שציינתי לעיל....אנחנו כן יכולים כפי שהיו קטנים להציב גבולות ..ואני מדברת על הדברים הבסיסיים בהתנהלות היומיומית...ודברים שמאוד מפריעים לנו....באותה נשימה ליזום שיחות ולהקשיב וכשאני אומרת להקשיב אני מתכוונת להקשיב...מה הבעייה[ טרוניה /תלונה מתמשכת ושוב... להקשיב עד הסוף....ולתת לדבר חופשי "בדוגרי" כמו שהם אומרים...לעיתים אם נותנים להם את החופש האמיתי להטיח בנו אפילו דברים שלא נעים לנו לשמוע יכולים לשנות את התמונה.[חלקית] ...ואף פעם...אבל אף פעם לא להזכיר את המשפט "אתה כמו אבא שלך"אני לפחות יודעת דרך ילדיי שהיו מאוד כועסים שאני משווה אותם לאביהם...לעיתים עצם ההשוואה נותת לגיטימציה להתנהגות שלא נראית לנו...ומשתמשים בה כנשק נגדנו...לעיתים כשאין מנוס..אין ברירה מתרחקים פיזית שהבן ישכור לו דירה ויתנהל בה כרצונו..לרוב זה פתרון טוב כי אז הם יכולים ללמוד מה מתאים להם..לחיות עם אמא בתנאים שהיא הציבה...או להתנהל לבד על כל מה שכלול בזה ולא תמיד זה קל...גם אם מצב כזה קורה לא לצאת מתוך תחושה של בורגז או כעס אלא שעל מוצא על מנת לשמר את היחסים.. ילדיי גדלו..ואומר לך בכנות...יש הרבה דברים בהתנהלות שלהם שלא נראית לי ...אבל למדתי כמו שאומרים "לעצום עין "או יותר נכון לכבד אותם ואת החלטותיהם גם אם אינן נראות לי ..למשל בהתנהלות עם כספים...אני אומרת את דעתי..וזהו...הגדול שלי בן 30 בזבזן כרוני..".המנטרות "שלי בדבר לקנות בית, לחסוך, לא לקנות רק מותגים למשל כבר עוברות לו ליד האוזן אז הפסקתי הרי זה לא יועיל ....חבל לי לקלקל יחסים איתו בגלל התנהלות לא שקולה בעיניני כספים..לסיכום:יש דברים שמבחינתי הם כבר הפנימו שזה הרג ובל יעבור....לא בבית סיפרי..וכיום לרוב תודה לאל למדו לכבד אחד השני על סגולותיו...ועל מגרעותיו כי אנחנו משפחה ומשפחה צריכה להיות יחד בטוב וברע....מי שבוחר אחרת....זכותו..אצלי תודה לאל הצלחו לשמור על סטאטוס קוו...ואם מתעוררת בעייה מותר לכעוס, מותר להטיח האשמות..מותר קצת להתרחק לקחת פרספקטיבה .אבל יודעים שהשורה תחתונה נפתור את הבעיות כי אנחנו כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם...
 

s h o o s h a

New member
תואם אב טיפוס

את יודעת-, במחשבה נוספת אפילו קל יותר לחיות עם תואם האב טיפוס. כי כבר למדנו כמעט את כל מה שהיה ללמוד ועכשיו אנחנו לא חייבות להסכים. נכון, מדובר על בשר מבשרנו, דם מדמנו, אבל מאידך, מדובר גם על אדם בוגר שיודע לקחת החלטות, יודע לקבל אחריות על מעשיו ולנו נותר רק לעמוד מהצד ולקוות שמעשיו יובילו אותו למקומות הנכונים. איך אמרה אמי וכך גם אני לילדיי: אם תצליחו- אהיה המאושרת באדם. אם חלילה תיכשלו, אצטער מאד בשבילכם אבל אתם תהיו אלו שתצטרכו להתמודד עם תוצאות מעשיכם/ התנהגותכם/ התנהלותכם. מצד אחד אמירה מסוג כזה היא איזה סוג של 'התגרשות' מהם [יש יגידו] ואילו אני אתרגם את ההתנהגות למתן אחריות מלאה בידי הנער[ה] לעשות כמיטב יכולתו לא להיכנס לאותם בורות שחפרנו אנחנו, הוריו, עת היינו בגילו. נמשיך לעולם לאהוב, נמשיך להיות שם כדי לתת עצה טובה אבל את הבחירות, ההחלטות ויישומן- רק הם!
 
למעלה