אברא קדברה

[kabeemulo]

נראה לי שלא הבנת את דברי. זו היתה מיכל

שחילקה את האנשים לשלוש הקבוצות הנ"ל. מה שאני אמרתי הוא שהחלוקה הזו מוזרה בעיני. בפירוש לא כתבתי שאני מחלק את האוכלוסיה לשלושת הסוגים האלה.

 

[מיכי 10]

ואני חושבת, שהכל הכל עניין של הגדרות,

ושהן שונות מאדם לאדם, ומשתנות גם אצל אותו אדם.
ועלי לצאת עוד מעט, אז אין לי זמן עכשיו להיכנס לזה ממש, למרות שהדיון מעניין אותי.
לכן רק בינתיים, וכדי להדגים את כוונתי ב"הגדרות", אתן דוגמה אחרת לגמרי.
חלוקת שעות היממה

אצלי למשל, זה בערך כך: ממחש וחצי עד עשר וחצי, זה בוקר. מעשר וחצי עד אחת-עשרה וחצי זה לפני הצהריים.
שתים עשרה עד שלוש - צהריים.
משלוש עד חמש וחצי - אחה"צ.
חמש וחצי עד שבע - לפנות ערב. שבע עד אחת-עשרה וחצי - ערב.
אחת-עשרה וחצי עד ארבע - לילה.
ארבע עד חמש וחצי - לפנות בוקר.

זה כמובן הכל . לא "על הדקה".
אבל הבנתי שאחרים מחלקים את השעות בחלוקות שונות לגמרי.

ורק לדוגמה: בבתי חולים, ערב זה משתיים וחצי בצהריים עד עשר וחצי או אחת-עשרה בערב...

 

[kabeemulo]

 

[מיכי 10]

אומנם אני לא חייבת לחזור לזה,

אבל נזכרתי שאתמול מיהרתי, ולכן לא התייחסתי להגדרת הדתיות.
מה שהתכוונתי לומר, שאם נדבר על הדתיות שלי ושל משפחתי כדוגמה, אז מבחינת האחים שלי, בַּגיל אני באמצע, וגם בדתיות!
ואם נדבר על הילדים שלי, אז גם אצלם יש דרגות לגמרי שונות. יש בין בני משפחתי גם מה שאני קוראת "דתיים אמיתיים"!
ואותו דבר לגבי משפחתי המורחבת ולגבי חברי הטובים והרבים. גם את הלא-דתיים אני מחלקת לדרגות שונות.

ולפי חלוקת הדרגות שלי, אני הייתי פעם דתית, סתם. דתית רגילה. לא שומרת על כל "מצוות עשה". מקיימת רק חלק מהן, אבל יותר נשמרת ונזהרת לא לעבור על מצוות "לא תעשה".

בינתיים אני מרגישה שבמשך השנים האחרונות התקלקלתי בהדרגה. כך שכיום אני קוראת לעצמי דתית (או דתייה, אם תתעקשו) לא טובה. כלומר, מזייפת קצת, ומהרהרת הרבה.
מצד שני, אני מעריכה במיוחד את חברַי הלא-דתיים, ומכרים לא-דתיים שלי, ששומרים על דברים מסויימים מתוך עומק והכרה. והם נראים בעיני דתיים הרבה יותר ממני: דתיים טובים! למשל כאלה שהולכים לבית הכנסת בחגים, כי הם יהודים טובים. ולא כמוני, שרק אם אני יודעת שאני ממש חייבת, ורק כדי לצאת ידי חובה אני הולכת לביה"כ: כי אני חייבת זאת בתוך ליבי, אבל לא רוצה. (ואז המצווה אולי יותר גדולה, כפי שאבא שלי אמר לי פעם).

די, מספיק. אני הולכת לעשות דברים חשובים יותר.
שבת שלום ולהשתמע!

 

[מיכי 10]

התכוונתי שאני עושה זאת "מצוות אנשים מלומדה",

את הדתיות שלי. ):

 

[Mits Petel]

למה?

אין בהכרח קשר בין אמונה באל/אלים/יישויות על טבעיות לבין דת כלשהי.

בילדותי הכרתיאנשים רבים מהדור של הסבים שלי שהיו חילוניים לחלוטין, לא שייכו את עצמם לאף דת וגם לא קיימו שום מצווה דתית ועדיין האמינו (כמו חלק מהפילוסופים היווניים)
בסוג של אלוהים לא מתערב שברא את היקום (כלומר הם היו בטוחים שהיקום נברא ע"י "כוח" כלשהו, אבל זה לא "כוח" שבני האדם מעניינים אותו או דורש מהם סגידה וקיום מצוות וכו').
קיבלתי רושם שזו הייתה גישה נפוצה יחסית בקרב אנשים חילוניים לפני שתיאוריות קוסמולוגיות מדעיות היו קיימות או נפוצות.

 

[kabeemulo]

כנראה שכשאני שומע "דת" אני חושב על אמונה.

אולי ככה לימדו אותי בבית? אולי כשהייתי קטן אמרו לי דברים כמו "דתי הוא מי שמאמין באלהים"? לא יודע. כאמור, מבחינתי גם אמונה באלהים וגם אמונה בקיום מצוות – שתיהן דתות (שונות).

 

[Iname the Life Aspec]

קוראים לזה דאיזם

 

[Iname the Life Aspec]

לא רוצה להישמע קטנוני, אבל

הפסוק הוא "צדיק באמונתו יחיה".

 

[מיכי 10]

אוי! זה ממש לא קטנוני!

טעות שלי, ותודה שתיקנת.

 

[Iname the Life Aspec]

טעות נפוצה

 

[מיכי 10]

באמת

?חשבתי שהטעויות שלי לפחות מקוריות

 

[kabeemulo]

נכון שזה הפסוק, וה"כתוב", אבל הביטוי שמיכל

כיוונה אליו הוא "איש באמונתו יחיה", כמובן

כלומר מיכל לא טעתה בביטוי, אלא, אם בכלל, בזה שהיא כתבה "וכמו שכתוב".

 

[מיכי 10]

תודה שסִנגרת עלי.

באמת אני כבר מבולבלת, ולא זוכרת איך הייתי כותבת בעבר. אבל נכון שאם לא הייתי כותבת "וכמו שכתוב", הטעות לא היתה בולטת, וגם לא היתה ממש טעות.

 

[אחמס1]

מילונים ארמיים באינטרנט

חברנו סוריאל המליץ פעם על האתר הזה:
http://dukhrana.com/lexicon/index.php
זה לקסיקון טוב מאוד שמכיל בתוכו שלושה מילונים ידועים סרוקים: Payne Smith, Jennings, Bar Bahlul. אני בדרך כלל לא מתאכזב כשאני צריך לחפש משהו בארמית. החסרון הוא שצריך לדעת את הכתב(ים) הסורי(ים), אבל זה לא מאוד קשה, יחסית דומה לכתב המרובע לבעלי דמיון.

 

[מיכי 10]

ממש פרט קטן.

הכתב הסורי יפה מאד. לי הוא מזכר יותר את הכתב הערבי. אבל להשתמש במה שהבאת, אני לא מצליחה.
(ולכך שסוריאל נעלם מכאן, שמתי לב כבר מזמן מזמן).

 

[אחמס1]

זה באמת פרט קטן...

מבחינת סגנון (אותיות מתחברות ומיושרות לבסיס התחתון) הכתב הסורי באמת מזכיר את הערבי, אבל הוא למעשה קרוב יותר לכתב ה"עברי" (ואני מתכוון כמובן לכתב המרובע, שמקורו כידוע בכתב הארמי). למשל הוא מכיל 22 אותיות כמו (בניגוד ל-28 בערבית), והצורות של האותיות מזכירות קצת יותר עברית מאשר ערבית. למשל ܦ הסורית היא אות מעניינת כי היא דומה ל-פ, וגם די דומה ל-ف (וגם ל-P הפוכה...); ܒ די מזכירה ב' או ﺑـ בצורה המתחברת בערבית, וכן הלאה.

 

[מיכי 10]

תודה, מעניין. ואגב, זה קצת מזכיר לי גם

(ויזואלית) את הכתב ההינדי, בו האותיות מתחברות דווקא ל קו העליון.

 

[kabeemulo]

הכתב הערבי מכיל בעצם הרבה פחות אותיות,

שמובדלות "רק" באמצעות ניקוד דיאקריטי (ְשלא תמיד היה בשמוש!).