אבסטרקציה

[Sergeiy]

המלה היא הרי לטינית

ולכן הלכתי עם הסיומת כפי שהיא ברוסית (ועוד לקח לי זמן לשים לב שברוסית זו לא המקבילה של individuating). לגבי הפרשנות של העניין, במסורת האנגלית individuating יכול להתייחס לכל סוג של פרט, בעוד שאצל בחטין מדובר בפירוש בפרט אנושי, בסובייקט אינדיבידואלי. אני לא בטוח שבחטין טרח לבחור שם את צורתה של המלה ביתר קפידה, אבל זה בהחלט משקף את עמדתו הכללית.

 

[tafustafus]

ניחוש, באין הסבר

אם ה-individuating הם לעומת המכלילים, אז אולי משהו כמו 'המייחדים'? מדעים מייחדים, או מדעים המתמקדים בייחודי, (או באישי?) לעומת המדעים המכלילים.

 

[Sergeiy]

../images/Emo45.gifזה הכיוון שאני חושב עליו באמת

 

[הנחליאלי]

אף לי זה נראה טוב

 

[יפתח ב]

../images/Emo45.gif יפה, אני שומר לשימוש עתידי

ומה באשר ל"אינדיבידואייטינג"? אולי "פריטה"? אולי "תִפרוּט" (כי ההתפעל הוא "התפרטות")?

 

[הנחליאלי]

הנה הרמז לצרות הצרורות

שהן כמובן צרות של עשירים, או של עשירוני עשירונים, שכן רק העשירון העליון של האלפיון העליון עלול להיתקל בבעיית התרגום הזאת. כי אם הולכים אל ה"פרט", אז פרט כ- (a) detail, (to) specify הפרטה, פרוטות, פריטה עלי נבל, שלכולם משמעויות או קונוטציות לא-מתאימות. ואם הולכים על ה"יחיד", אז התייחדות וייחוד הם הלבד של היחדיו, ולא היחידוּת של היחיד. (הם מת--יי--ח--דים! טוב, בלי פוליטיקה) חבל שמר בן יהודה לא עשה משהו עם דברים שאינם ניתנים לחלוקה (אינדיווידואלים) או לחיתוך (אטומים). נשארנו עם תארים ושמות ממסורות רומי ויוון, אך בלי פעלים. עכשיו זה נראה קצת מאוחר מדי.

 

[Sergeiy]

באמת צרות של עשירים

בתנאים מסוימים הייתי הולך נגד כל אינטואיציה לכיוון של "זיהוי" (מלשון זהות, שהיא של הפרט לבדו, ולא מלשון זהות, שאינה מבדילה בין הפרטים). בתנאים אחרים הייתי אפילו שם את האינדיבידואלים הללו בבידוד - אינדיבידואציה של הפרט היא בידודו, כלומר, זיהויו כבודד.

 

[tafustafus]

תלוי

אינדיבידואציה יכולה להיות התפרטות (בעיקר בביולוגיה של תאים) זיהוי כבודד, אבל גם, ואולי בעיקר, עצם היעשותו של אינדיבידואל לכזה, ולכך אין מילה מוצלחת. מה שבחרתי לעשות בטקסט מלא אינדיבידואלים ואינדיבידואציות שתרגמתי היה להשאר עם אינדיבידואלים ואינדיבידואציות (במקום פרטים וכו', שתחילה העדפתי אותם), וכאשר משהו היה individuating, השתמשתי, באופן אולי קצת מסורבל אך הנפטר מן הבעייתיות של האפשרויות האחרות, בביטויים כמו 'מה שעושה אינדיבידואל לכזה'.

 

[Sergeiy]

שזה הפתרון הטוב לרוב

אבל יש גם את המצבים האלה שצריך לשמור על לקוניות של ניסוח, על המקצב של הטקסט המקורי,לפחות במשהו, ואז זו כבר בעיה רצינית יותר עם הפעלים הללו.

 

[tafustafus]

הלא אמרנו כבר שחיי המתרגם אינם קלים

 

[יפתח ב]

שמעתי פעם את זלי גורביץ' מדבר על

"מיהות" - התכונה שעונה על השאלה "מי?", בניגוד למהות שעונה על "מה, מה זה?". לכך בעצם הכוונה באינדיבידואציה - האופן שבו מסבירים לא מהן התכונות של X, אלא קודם כול מי הוא, מי הוא בניגוד לאחרים. מכאן שאולי אפשר לדבר על "מיהוי". הצרה היא שקשה לגזור מזה מילים אחרות - מה שם הפועל של "מיהוי"?