אבל על חורבן הבית?

אבל על חורבן הבית?

לעניות דעתי , קיומו של העם היהודי במשך אלפי שנים התאפשר בגלל, ולא למרות חורבן בית המקדש. מדת מקומית המתבססת על פולחנים של הטהרות והרג בעלי חיים, על עליה לרגל לעיר שצחנת הבשר הנשרף והדם השפוך עולה בה למרחוק, לדת אוניברסלית, דת בה ניתן לעבוד את האלוהים בכל מקום. הרפורמות שהנהיגו יוחנן בן זכאי והבאים אחריו , וקיומה של הגולה, אפשרו המשך קיומה של היהדות. בלעדיה , היינו הופכים למשהו כמו השומרונים - דת שבטית מקומית שפולחן הקרבת הקרבנות הוא החלק המרכזי בה - דת לא רלבנטית
 

טופז2

New member
מציאות בית המקדש היתה לא

מציאות של אבנים ופולחנים אלא (כ"כ מעבר לכך) ביטא את מצבו הרוחני של העם. בית המקדש היווה מהות עקרונית שליכדה את העם לאחד. נחרב ואבד משהו שחובה ללמוד ממנו
 
איזה עם בדיוק?

בית המקדש ליכד את העם? איזה עם בדיוק? ודאי אינך מתכוון לעם היהודי שהמקדש פילג אותו לפרושים וצדוקים ושסביבו התחוללה מלחמת אחים עקובה מדם ורצחנית. המקדש אכן איחד את העם אבל דוקא את העם הרומאי: לאחר דיכוי המרד והחרבת המקדש בא הקץ למלחמות האזרחים ברומא (נירון נגד גאלבה, אוטו, ויטליוס) ואספסיאנוס ליכד את העם הרומי אחריו ואח"כ אחר בנו טיטוס. ומציאות בית המקדש היתה בדיוק של אבנים ופולחני קרבנות "קודשי קודשים שחיטתן בצפון, פר ושעיר של יום הכיפורים שחיטתן בצפון; וקיבול דמן בכלי שרת בצפון. ודמן טעון הזיה על בין הבדים, ועל הפרוכת, ועל מזבח הזהב..."
 

טופז2

New member
חשיבותו ותפקידיו של בית המקדש

זה נכון - הקורבנות; אלה שלושת הרגלים שהעצימו את תחושת החויה הדתית, ואשר חידשו את הקשר בין האדם הפשוט ללימוד התורה (חודשים מספרים ארכו ההכנות לקראת העליה לרגל); והתרומות- תרמו לאחדות ..מכיון שבעצם חובת בית המקדש בעצם היתה בידי העם. אבל גם זה - שבתחילת צמיחתו של הישוב בשיבת ציון העם התגבש סביב בית המקדש. ואגב, להוסיף, שבשונה מבית המקדש הראשון, בימי בית שני העם התעסק במידה רבה בחיי תורה ובלימודה - הוקמו בתי מדרש, בתי כנסת ומקומות כאלה ואחרים ללימוד.. בית המקדש היווה ערך רוחני עליון, (היתה בו סמליות רבה גם) ירושלים ובית המקדש היו מרכז דתי ורוחני של העם - יהודי הארץ ו-יהודי התפוצות!
 
בתי מדרש ובתי כנסת?

בבית המקדש השני? מאיפה את לוקחת את זה? האם לא יכולים בתי המקדש להתקיים, ואף במרכזיות רבה יותר, כאשר כל פולחן הדם והאש של המקדש איננו?
 

טופז2

New member
בודאי. קצת היסטוריה

הם התפתחו במקומות שהיו רחוקים מבית המקדש, מכיר למשל את גמלא שבגולן, מצדה וכו'?
 

טופז2

New member
תוספת

לימוד התורה שהחל בבית המקדש והתפשט בעם וגרם לצמצום שלטון המקדש וכוהניו קרה כבר אז (!!) החשיבה הפכה לחברתית - התורה הפכה לתורת חיים ולא לתורה פולחנית.
 
תורת חיים

התורה הפכה לתורת חיים ולא לתורה פולחנית... נכון אבל: זה התרחש למרות פולחני בית המקדש (ולא בזכותם) ולמורת רוחם של כהניו הצדוקים וזה לא היה מצליח אילולא נחרב המקדש.
 
את כמובן מחזקת את טענתי

חורבן בית המקדש העצים וחיזק את היהדות והפך אותה מדת שבטית מקוממית למשהו שונה במקצת. האופי השבטי מקומי של היהדות נשאר. ואינני מבין בדיוק מה רוחני כל כך בתפילות לאל הדנמיוני אותו המצאתי כדי שלא יעניש אותי, אבל ניחא
 

טופז2

New member
לא בדיוק - אתה כתבת ..../images/Emo128.gif

"קיומו של העם היהודי במשך אלפי שנים התאפשר בגלל, ולא למרות חורבן בית המקדש." אבל התהליך של הקמת בתי כנסת ובתי מדרש ללימוד תורה שלא הצטמצם עוד לבית המקדש בלבד החל עוד בימי בית שני. ובכל אופן, משמעותו וחשיבותו של בית מקדש עומדת בפני עצמה מסיבות נוספות כאמור.
 
בעיה בהגדרות ובעובדות

שלושת הרגלים העצימו חוויה דתית אבל מה שקשר ללימוד תורה? לימוד תורה יכול להיעשות בכל מקום ואין צורך ללכת לשום מקום כדי ללמוד (לא בשמיים היא...לא מעבר לים..). מה לעשות: העובדות ההיסטוריות מלמדות שכל הפולחנים הללו לא רק שלא תרמו לאחדות אלא דווקא ריסקו את העם לפלגים וכיתות. בתי מדרש ובתי כנסת פרחו דווקא לאחר חורבן הבית (יבנה וחכמיה, ישיבות בבל). בית המקדש היווה ערך רוחני?? בית המקדש היווה ערך פולחני אבל קשה לחשוב על ערך יותר ארצי וגשמי ופחות רוחני מעבודת הקרבנות "חסד חפצתי ולא זבח.."
 

אלי ו.

New member
הממ.. ההבדל בין תאוריה למציאות

בתאוריה, וכך כנראה היה תקופה מסויימת, הכהנים היו אמורים ללמד את העם תורה ומעמדם היה לא רק פולחני אלא גם של מורים. בפועל, כפי שודאי ידוע לכולנו, היו זמנים בהם השתלטו על הכהונה טיפוסים שלא ממש הגשימו את החזון הזה. קשה לי להבחין בין ערך פולחני לערך רוחני וחברתי מכיון שנראה שהכל קשור. אני לא יכול להכניס עצמי לנעליו של גלילי שעולה לרגל לבית המקדש אבל יכול לתאר לעצמי שהיה מדובר גם בחוויה רוחנית עמוקה. והציטוט שלך מתייחס לתוכחה שאינה באמת אומרת שאין צורך בזבחים אלא מוכיחה את העם על הקפדתם בפולחן בעוד הם מתנהגים בצורה לא מוסרית בחיי היום-יום. הייתי ממליץ לחפש במו"נ ביקורת קשה יותר על הקרבנות.
 
ומה ניתן לדעתך ללמוד?

בית המקדש שימש בעיקר ליצירת ההכנסות לכהנים. הכהונה נמכרה בכסף למרבה במחיר ולמקורבי המלך הורדוס. הכהנים השתייכו לצדוקים והיו מסוכסכים עם החכמים שהיו פרושים. בבית המקדש נעשו עסקאות חלפנות וכספים. לא היה בבית המקדש שום דבר "רוחני" פרט להקרבת קרבנות - פולחן פרימיטיבי שטוב שעבר מן העולם.
 

יוסי ר1

Active member
שוב ושוב אתם נתפסים למציאות הסטורית קלוקלת

החורבן שאנו מבכים הוא חורבן הבית המקודש. התקומה לה אנו מצפים היא של הבית ומה שהוא מסמל, לא תקומה של שחיתויות הממסד ומלחמות היהודונים שנוהגות בכל דור, למעלה מ2000 שנים. זה יש לנו כאן גם בלי בית מקדש.
 

sailor

New member
וזה לא מזכיר לך את ההסטוריה של הציונות

מן היציאה מחומות ירושלים והעליה הראשונה ועד לרפובליקת הבננות הישראלית היום?
 

masorti

New member
זה נשמע לי כמו תיאור של הכנסת הנוכחית...

הכנסת משמשת בעיקר ליצירת הכנסות וטובות הנאה לחבריה. משרות שר בממשלה ניתנות למרבה בקומבינות ולמקורבי ראש הממשלה (על פי עדותו בכנס "קדימה"). אולי כדאי שמוסד הפרלמנט בישראל יעבור מן העולם....
 

אלי ו.

New member
האסתטיקה של הקרבנות

היא ענין של הרגל. קצת קשה לי לשמוע טענות נגד קרבנות ממי שאינם צמחונים. כמוך גם לי יש רתיעה טבעית מהקרבנות אבל כמו המלך והמשנה למלך מהסיפור של רב נחמן, לי יש סימן שאני משוגע.
 

אלי ו.

New member
מה אכפת לציפור?

ולמיטב זכרוני גם את קרבן החטאת אכלו כך שההבדל אינו כ"כ גדול. שוב, גם לי זה מפריע אסתטית אבל אם זו הבעיה היחידה, נתרגל כמו שהתרגלנו להמון דברים אחרים.
 
למעלה