אבחון - דחוף!

אבחון - דחוף!

שלום לכם,
בתום שעה (זה לא מעט מדי?) נאמר לנו ע"י פסיכיאטר, כי בתי בת השש (לומדת בכיתה א' רגילה) היא על הרצף - אספרגר.
הפסיכיאטר המליץ לנו ללכת לאיבחון ב"מכון מילמן" (בחיפה) או ב"מכון קדם" (אנחנו גרים בצפון).
מי יודע להמליץ על מי מהמקומות? או לא להמליץ? חשוב לנו מאוד להגיע למקום אנושי ומקצועי. אני לא ממש יודעת אילו קריטריונים עליי לבדוק ובהחלט אשמח לשמוע מניסיונכם, למה חשוב לשים לב.
האם יש לכם המלצות למכונים אחרים/אנשי מקצוע/פסיכולוגים שכדאי ללכת אליהם?
פוחדת מאוד מאיבחוני יתר וקצת אבודה.
תודה רבה לכל מי שיכול לשפוך קצת אור ולעזור.
 

dina199

New member
אם זה מה שהוא אמר לכם

אז זה לא איבחון רשמי אלא חשד.
שני המקומות נחשבים טובים.
אל תפחדי מאיבחון יתר, צריך לברר מה האבחנה המדוייקת.
אם היא לא בספקטרום , המקומות האלה ישללו. הם לא חותמת גומי
.
ואם היא כן , חשוב מאוד שיהיו שני איבחונים : רפואי ופסיכולוגי.
 
הפסיכיאטר נחשב לאיבחון רפואי לצורך העניין?

אגב, זה בדיוק מה שמלחיץ אותי - האם המכונים הם סוג של חותמת גומי? היות שבאותו מקום מאבחנים וגם מטפלים, הרי שיש כאן אינטרס מבחינתם לאבחן, לא?
מבלי להישמע פרנואידית - ככל שאני קוראת באינטרנט, אני מקבלת קצת את התחושה שיש תעשייה שלמה סביב אוטיסטים למיניהם, שמפרנסת לא מעט מטפלים רגשיים/פסיכולוגים/פסיכיאטרים וכיו"ב.
ושוב, סליחה אם אני מגזימה או פוגעת במישהו. זוהי לחלוטין לא כוונתי. פשוט מודאגת ומפחדת שידביקו לילדה שלי תווית מיותרת ואח"כ את הנזק הנפשי יהיה קשה מאוד לתקן, אם בכלל.
 

dina199

New member
לא עושים איבחון תוך שעה

(גם אם הוא חושב שהוא עשה
). חייבים להיות שני איבחונים שכתובים
לפי הנחיות חוזר מנכל משרד הבריאות.
מה שצריך לעניין אותך זו לא תעשיה אלא אבחנה מדויקת של הבת שלך.
גם אם יש תעשיה , זו לא סיבה לא לברר מה יש לה. הרי לא הולכים סתם עם ילדה בת 7 לפסיכיאטר . אז הסיבות שהביאו אתכם לפניה לפסיכיאטר הן סיבות מספיק טובות לעשות איבחונים מקצועיים . ואם את מפחדת מאיבחון יתר תעשי את האיבחונים במקומות ציבוריים. אותם אי אפשר להאשים בעניין של 'איבחון יתר'.
 
למה הגעתם לפסיכיאטר עם הילדה?

ופסיכיאטר זה לא אבחן אלא שלח לבדיקה והבדיקה גם יכולה להראות שהוא טעה כי גם דברים כאלה קורים
אבל חשוב להבין בכלל למה הגעתם לפסיכיאטר? כי הרי לא כל אחד מגיע אליו סתם, נכון?

תוכלי קצת לספר על הילדה שלך?
 
קצת על הילדה שלי

ילדה מאוד מאוד חכמה. פשוט מבריקה. מתעניינת מאוד במדע, בהיסטוריה, בספרות ובאי אילו תחומים נוספים. סקרנית מאוד. יצירתית מאוד מאוד. אוהבת להמציא ולחדש כל הזמן. בעלת דמיון מאוד מפותח וגם יכולת תיאטרלית לא מבוטלת.
קוראת נפלא וקוראת המון (כבר מטרום חובה). גם ספרים של "ילדים גדולים".
מאידך, בבית הספר (השנה התחילה כיתה א' רגילה) - לא כל כך מתפקדת בכיתה: מדברת, מפוזרת, לא מבינה למה מעירים לה, צועקת לעתים דברים לא לעניין ולא בהקשר, לא מצליחה להוציא מהתיק ספר/מחברת/קלמר וכיו"ב ללא סיוע של המורה, לא עושה מטלות שהמורה מבקשת, כתיבתה לקויה, שוכחת לקחת בסוף היום את המעיל ולפעמים את התיק. לועסת לאחרונה חפצים ובגדים, עפרונות וכיו"ב). חסרת אירגון - גם במשחק שלה זה בולט. קופצת מדבר לדבר לפעמים.
מבחינה חברתית - שקועה בעולמה הפרטי. נהנית ומדברת עם ילדים, רוצה לעתים בחברתם, אך לא עושה חברויות כמצופה בגיל הזה. על אף זאת, ילדים נוטים לחבב אותה, אך לא רואים בה "חברה" של ממש. חשוב לה שיקבלו אותה כמו שהיא ושילדים יכירו את תחומי העניין הייחודיים שלה. (לפעמים נסחפת ל"דווקא" ולהתנהגות בעייתית אם מתעקשים איתה, או מכריחים אותה.). לא תמיד משתפת פעולה ולא מבינה לפעמים למה היא צריכה לשתף פעולה.
&nbsp
לפסיכיאטר הגענו לאחר המלצה של פסיכולוגית בית הספר.
&nbsp
מה שמפריע לי שהוא אמר את האבחנה שלו בכזו נחרצות לאחר שראה את הילדה שלי בקושי רבע שעה (ביתר הזמן, אנחנו שוחחנו איתו). זה לא תמוה בעיניכם?
&nbsp
אשמח לשמוע עוד מניסיונכם. אני מאוד מודאגת (לא ממש ישנה בלילות
)
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

dina199

New member
לא תמוה. אלה מספיק סיבות ללכת לאיבחון מקיף.

יש כאן הפרש גדול בין אינטליגנציה (שזה 'מעל שכבת גיל' ) לבין יכולת חברתית (שזה 'מתחת לשכבת גיל') .
חבל שהוא היה נחרץ כי מבחינתו זה רק חשד (אבל נתקלתי גם כבר מסיבות אחרות ברופאים נחרצים ולא רגישים אז זה מה יש
) . מה שכן את החשד חייבים לבדוק.
ואני יכולה להגיד (בלי לאבחן באינטרנט) שחוץ מ ASD (ספקטרום אוטיסטי, אין כבר אבחנת אספרגר נפרדת) , יכולות להיות גם אפשרויות של SCD (תסמונת תקשורתית חברתית) , NVLD (ליקוי למידה לא מילולי) ויתכן שגם דברים אחרים . מה שבטוח שהילדה צריכה עזרה כי האנטליגנציה הגבוהה שלה שלא עובזרת לה להיסתדר בחיים. . אני מבינה שקשה לחשוב על רעיון שלילדה כל כך חכמה יכולה להניות תסמונת כלשהי , אבל אני מניחה ששמעתם או חשבתם בעצמכם את השאלה: 'איך ילדה כל כך חכמה לא מצליחה בזה וזה .?" . זה סימן שהיא צריכה עזרה
 

arana1

New member
כל כך חבל שזה עדיין נתפש כך

כי הרי לפי התיאור ברור שזו ילדה ממש נהדרת
אלא מה
כמו אחרים כמותה
בדיוק בגלל זה גם לא מסתדרת עם תבניות הסביבה הנוקשה
וכל כך חבל שרק בגלל זה ממציאים איזה שהוא פער מדומה בין יכולות כאלה ואחרות
אין בה ולה וגם לשום אוטיסט אחר פער בין יכולות קוגנטיביות ליכולות חברתית
מבנה נפשי מסויים
זה שגם עומד בבסיס היצירתיות המיוחדת והסקרנות וכל מה שיפה באדם
מתבטא גם כצרכים חברתיים שונים
ואין ספק שברגע שהדבר יובן גם יפסיקו לענות ילדים לשווא וגם יפסיקו להציע אבחונים הזויים שלא רק שאין שום קשר בינם לבין המציאות אלא שהם מזיקים לכולם

הפער הוא רק בראש של אנשים שמרניים
של פסיכולוגים ופסיכיאטרים שעיוורים לחלוטין לתנועת התפתחות הזהות ויחסי הפרט עם החברה
 
arana1, בעלי שותף לחלוטין לדעתך

גם הוא רואה כך את הדברים. בעיניו מדובר במבנה מסוים ותו לא.
אני נעה בין הקטבים: מצד אחד, נוטה להסכים, אך מצד שני, הילדה צריכה לגדול ולהתמודד כל חייה בחברה רגילה ואני רוצה להקנות לה כלים שיאפשרו לה להשתלב טוב יותר חברתית ותפקודית בעולם שבו היא חיה. דילמה לא פשוטה.
&nbsp
מה שכן, בעלי חושב שאין שום סיבה שבעולם שהילדה תהיה מאושרת בחייה אם נקבל אותה כמו שהיא, ואני פוחדת שזה לא יספיק, שהיא תהיה מבודדת, לא מובנת - ושהשונות שלה תגרום לה סבל רב בהמשך. ככל שקראתי, הרבה אוטיסטים חוו ילדות קשה וסבל. אני רוצה בכל מחיר למנוע את זה ממנה ולהקל עליה כמה שניתן.
&nbsp
 

גור42

New member
שני ה"קטבים" האלה לא סותרים אחד את השני, אלא להיפך

החוכמה היא לדעת להבדיל בין דברים באמת עוזרים להתמודד עם החברה, לבין דברים... אהמ... אחרים.
&nbsp
ואחד המפתחות ההכרחיים ללהיות מאושר בחברה, זה לקבל קודם כל את עצמך. אין דבר שמזיק יותר לאדם מאשר ניסיונות "לתקן" אותו או להפוך אותו למישהו שהוא לא. בעיקר כשחלק מהדברים שנחשבים "חריגים" אצל אוטיסטים זה כלים שחיוניים לבריאות הנפשית שלהם.
&nbsp
&nbsp
 

arana1

New member
צריך לשים לב לא לשלול ממנה יכולת התמודדות דרך הנסיון להתאמה

יכולת התמודדות שתתפתח ממקוריותה, מיחודה, מהיצירתיות הנובעת מתוכה, תהיה הרבה יותר גמישה ודינמית ולכן תחסוך את מה שטיפולים מציעים היום כנסיון יקר וארוך וממושך לכפות אנשים לתוך הכללות שלא מתאימות לדרך שבה הם חשים את העולם
התוצאה היא סיפורים שאת שומעת גם מהורים ומטפלים אחרים, ילדים שנתפשים כלא מסוגלים להבין הכללה ולכן צריך להסביר להם מחדש שוב ושוב ושוב את פרטי הפרטים כי מבינתם, בניגוד לנ"ט, הדברים לא מתחברים למשמעות

צריך להיזהר ממצב שבו היא תהיה מקובלת ומתפקדת אבל מבודדת מעצמה
זה אסון נוראי
מתכון לתחלואה, נפשית ואחרת, וחיים חסרי אהבה

לדעתי, ככל שיותר אנשים, והורים, יעיזו לראות את היופי והאהבה גם אם הוא יחודי ואחר מהממוצע והמקובל החברה תתפתח למקום יותר סובלני ואז בלווא הכי השאלות המייסרות כל כך האלה יתייתרו מעצמן

הפתרון לסבל האוטיסטי, שאין להכחישו, לא נמצא בנסיון לכפות עליהם זהות בדויה
אלה פתרונות קצרי טווח, שגוררים איתם שאלה אין סופית של שאלות מאוד קשות , והם גם מאוד בעייתיים מבחינה אתית ורגשית ואחרת

אין ספק שבעתיד, שלה, אפשר יהיה לתפקד גם בלי לבטא חברתיות רק בצורה מאוד מסויימת וצרה
צורה
שמעצם טבעה סותרת את כל מה שיפה וחיוני בילדה

צריך להפסיק לפחד
אין ברירה
הפחד סוגר את האופקים לא רק לילדתך אלא גם לאחרים
 
תודה רבה על נקודת מבטך. בהחלט מעוררת מחשבה.

וכפי שאמרתי, אנחנו לא שונים בהרבה בגישתנו, אם כי, אני מלאת ספקות. לא יודעת לגמרי לאן לקחת את זה. מניחה, שעם הזמן הדרך תתבהר מעט ונדע לקראת מה אנחנו הולכים. בינתיים, הכל נשמע מאיים. מן עננה שמוטלת מעל הילדה המדהימה שלי.
 

dina199

New member
קחו את הזמן. אל תמהרו לשום מקום.

הגישה שלי זה בעד איבחונים. אבל לא לעשות שום דבר בלחץ. לא את האיבחונים ולא את ההמלצות החינוכיות שקיימות היום ויהיו באיבחונים.
זה שהמורה מלחיצה זו הבעיה שלה.
 
קודם כל הילדה שלך נשמעת מקסימה

וזה לא משתנה ולא משנה מה הרופא אמר לכם.

דבר שני, לא בטוח שהוא צודק בכלל בכיוון שלו.

אני לא יודעת למה היא צועקת דברים שנראים לך בלי קשר, אבל לעתים אדם מנהל לעצמו מחשבות בראש ויש המון בדיחות על זה ואז הוא מויא בסףפ רק משהו אחד וזה נראה חסר קשר אבל הוא עשה עיבוד במוח עם עצמו זוה לא סתם צעקה.

אני חושבת שעדיף ללכת למקום שעושה אבחונים מקיפים ולא רק במטרה למצוא או לשלול אוטיזם. אולי לעשות אבחון נוירופסיכולוגי ברמב"ם למשל.

הקושי יכול לנבוע למשל מהפרעת קשב וריכוז ורגישות תחושתית.

כשאת אומרת שהילדים לא רואים בה חברה ממש, למה את מתכוונת?
איזה תחומי עניין ייחודיים יש לה?
 
גם אני רציתי לכתוב


"הקושי יכול לנבוע למשל מהפרעת קשב וריכוז ורגישות תחושתית"
מאוד יכול להיות. יש סמפטומים בתיאור שלך שיכולים להתאים לזה.
בהחלט שווה לעשות איבחון מקיף ולא רק לאוטיזם..
 
איפה עושים אבחון מקיף? למי לפנות?

אגב, הוא גם הזכיר הפרעת קשב וריכוז, אלא שאמר שמדובר בשני דברים לפי דעתו: אספרגר+הפרעת קשב וריכוז נפרדת.
&nbsp
 

נתנאל 147

New member
יש לך ילדה מקסימה וחכמה ותשלחי לה חיבוק ממני הכל


היא מזכירה לי אותי שהייתי ילד רק שאני קיבלתי יחס מזעזע בעניי מצד הצוות רפואי והחינוכי, בגלל שאני אמנם הייתי נורא סקרן ואהבתי ממש לצייר ולראות כל מני סדרות על טבע ועל כל מני נושאים( לא ידעתי קרוא וכתוב עד כיתה ג כי בגלל הפרעת קשב וריכוז וחוסר היכלות לשבת בכיתה והם חשבו
"שאני מופרע ולא יצא ממני כלום" אבל אז סבתא שלי הנהדרת שתמיד אמרה להורים שלי שאני נורא חכם ונבון שזה בגללם( בגלל המערכת) ולא בגללי.

אז היא לקחה אותי למורה שהיא הצילה אותי ולימדה אותי לקרוא ולכתוב בהמון אהבה והסברה ורגש ונתנה לי בדיוק מה שאני שצריך שזה שקט בלי יותר מדי ילדים אחד על אחד ובסבלנות ואני אחרי חודש וחצי אולי יותר למדתי קרוא וכתוב בצורה מעולה מה שילדים לומדים בכיתה א ב .

וגם את החומר שהפסדתי בחשבון ובלשון ועוד כמה אבל לא ממש לגמרי כמו שהם כי זה בלתי אפשרי, אבל בחשבון היה לי יותר קל כי כבר בגיל גן טרום חובה ידעתי את לוח הכפל ואפילו יותר וידעתי בגיל 5 לחשב כפלים גדולים מאוד בשניות ספרות ותרגלים מסבוכים אבל עכשיו אני כבר לצערי לא טוב בזה בכלל, אבל עדין יש לי ראש טוב במטמטיקה והיתי כל השנים בחטיבה ובתיכון מצטיין, .

קיצור מה שאני מנסה לומר זה שצריך לעזור לילדיה לפי יכולתה לא לפי מה שמצפים ממנה, יש ילדים שהם חכמים מאוד אפילו מחוננים ולא מגלים את זה בגלל הפרעות קשב וריכוז וכולי,היא נראת לי ילדה חכמה מאוד והיא גם מוכיחה את זה שהיא אוהבת ללמוד ויש לה ידע מעל הממוצע.

וזה נהדר,רק אם קצת דחיפה ועזרה היא תוכיח את זה בקלות גם בבית ספר, שהיה לך ולה בהצלחה והיא ילדה מדהימה וזה שאתה אוטאיסט זה לא דבר רע להפך זה דבר טוב לחלוטין ככה אני תמיד אומר לאבא שלי, זה הופך אותך למיוחד.
 
נתנאל, תודה רבה ששיתפת!


מאוד מאוד עוזר לקרוא על החוויה האישית שלך.
תודה רבה על העצות והרצון הטוב.
אתה מקסים!
 

dina199

New member
גם הבן שלי למד לקרוא ולכתוב

בהוראה מתקנת פרטית (בכיתא א' אף אחד לא ידע על ענייני הספקטרום).
וכן, כל שנות בית ספר רגיל הוא ידע הכל (יותר אפילו מהמורים) אבל נכשל במבחנים.
כל הידע שלו בא מאנציקלופדיות וטלויזיה
(ולא מהמורים של חינוך רגיל). ובסוף הוא סיים תיכון לחינוך מיוחד כי זה מה שהתאים לו.
 
למעלה