אבודה...

[רויתית]

אבודה ..

אני חושבת שתרפיה אמנותית כלשהי יכולה לעזור ( פסכידורמה , דימיון מודרך וכו' ) . שם ממש עוזרים לך להוציא את זה ולא לעבד את זה יותר מדי בראש .

 

[רויתית]

אבודה

במחשבה שנייה , לא יודעת לגבי הדמיון המודרך , אבל פסיכודרמה כן .

 

[sheket של הצאט]

הסוד

למה למה את ממשיכה לעמלל את עצמך? במקום להמשיך הלאה לחיות כאן ועכשיו את הרגע הנוכחי ולהיות בו ב 100% , במקום זה את "לועסת ולועסת"את עברך בראשך ומשאירה את עצמך בתוך התסכול ..למה את עושה לעצמך את זה? העבר עבר אל תשארי שם בין אם הוא טוב ובטח שלא כשהוא מרגיש רע , את גם מרגישה רע שהחמצת משהו בעבר וגם עכשיו את מחמיצה את הדברים הטובים שיש לך ( מצד שני יש גם הרבה טוב וחיובי בחיים שלי), תנסי לחשוב על החיים כמו תמונה של נוף שאנחנו רואים שנוסעים ברכבת , מה שמאחורינו זה העבר נעלם אפשהו שם ניגמר, מה שעוד צפוי לנו לראות , מי יודע בכלל, תשארי כולך במה שחולף באותו רגע על פניך ונכון שזה קשה , אבל ביננו לא יותר קשה לך עכשיו?החיים שלנו לא כאלו ארוכים שיש טעם לבזבז אותם בהתעללות בעצמינו ובהתעקעות בעבר, אנחנו לא שמים לב והזמן בורח לנו , אל תעשי את זה לעצמך!! אם את אוהבת את עצמך... (אם תרצי עוד עיצה שאולי תוכל להיות קצת יות ר מעשית תפני אליי במייל כי אני לא רוצה שיהיה רושם שאני עושה פרסום כאן) שלך שקט

 

[oror45]

לרויתית עניתי למעלה... למדען חלל ולשקט...

אני יודעת שאני לא נמצאת במקום טוב, אני כאן לקבל עידוד ותמיכה ולא לשמוע שאני מאמללת את עצמי ולא לחיות בעבר... אני מודעת לבעיתיות של זה , ואני שומעת את זה מספיק, ואפילו יותר מדי, מאמא שלי, שיש לה המון כוונות טובות (לא בציניות) אבל זה ממש לא עוזר!

 

[sheket של הצאט]

סליחה אם עשיתי את ההיפך

באתי ממקום טוב חס וחלילה לא של הטפה,אני האדם האחרון שיטיף למישהו או משהו ניסתי באמת לתת לך כלי שכדאי לאמץ כי גם אני חייתי במקומות האלו וגם אני עבדתי ועובדת על עצמי על לא להיות שם ובאמת ששיפרתי לי את הרגשתי פלאים , שהיתה במקו ם מאוד מאוד נמוך (כמעט הכי נמוך) בכל מקרה יקירתי שיהיה לך רק קל וטוב בדרך שתבחרי וקבלי

 

[oror45]

קודם כל, המון תודה לכל!!! המשיבים והמיעצים

ברור לי לגמרי שאף אחד כאן לא מעונין להרוס או להרגיז. אני פשוט נמצאת כרגע במשבר שאני מאוד רוצה לצאת ממנו אך המשבר הוא לא רק תוצאה של העבר ... (2 הפלות תוך שנה וחצי - כשאחת ההפלות נפלה בדיוק על בר המצוה של בננו - כך שגם בשמחה היה כאב ועצב, תאומות שיצאו מהבית לשירות צבאי ולאומי - הן אומנם יצאו למקומות שווים וטוב להן - אך זה לא פשוט ששתים יוצאות מהבית בבת אחת, בעית הסתגלות רצינית לביה"ס של הבן, ומעבר דירה אומנם לבית יפה והכל אך המעבר היה קצת טראומטי מכל מיני סיבות, ומאז שעברנו אני לא ממש ישנה בלילה וכרגע אני ישנה מעט רק בזכות כדורי שינה שאני לוקחת) אני עדיין נמצאת בבעיה בהווה - מחלתה של ביתי שנמשכת כבר די הרבה זמן, ואני מרגישה שכבר אין לי כוחות להתמודד עם זה למרות שאני חייבת. אני עושה צעדים מסוימים לקראת יציאה מהמשבר, אבל זה מאוד קשה רכשתי את הספרים שהומלצו ע"י צדוקי, ויתכן שהעצות וההקשבה שלכם גם יעזרו קצת רוצה להיות חיובית ואופטימית ומלאת תקווה, ולא כ"כ יודעת איך עושים את זה

 

[רויתית]

אור בקצה המנהרה

מה שלומך היום ??