אבודה...

oror45

New member
אבודה...

לפני שנתיים, וגם לפני חצי שנה עברתי הפלה. ואני לא מצליחה להתנתק,אני כל הזמן חוזרת אחורהוחושבת באיזה גיל היה התינוק עכשיו? איך יוצאים מזה? (יש לי בבית ב"ה 4 ילדים מקסימים, ובכל זאת רציתי ילד נוסף, ובגלל גילי זה כבר לא יתאפשר, אני אפילו לא מנסה) עברתי ואני עדיין עוברת דברים לא פשוטים, (מחלה של בת(לא סרטן חלילה, אך גם לא משהו סימפטי) שנה קשה של התאקלמות בביה"ס חדש של בן) מצד שני יש גם הרבה טוב וחיובי בחיים שלי, אך קשה לי לראות את הצדדים החיובים, וכאילו מרחפת מעל החיים שלי עננה שחורה שמשפיעה על התפקוד, ועל איכות החיים שלי ושל המשפחה אני מאוד רוצה להמשיך הלאה לראות רק את הטוב, ולשכוח מהעבר, איך עושים זאת?
 
זה ידוע

ההתאוששות שלך מההפלה לא פשוטה, השאלה אם ההפלה טבעית ? אני יודעת שאמי עברה כמה שנים קשות בגלל ההפלות ונכנסה לדכאון עמוק מאד תגשי לרופא ותעשי בדיקות דם, דכאון יכול להגיע בגלל חסכים בגוף וכל הריון רוצה להגמר באמא וילד בריא וגדל מול עיניך , וילד הוא פרי אהבה לכן האכזבה של גופך גוררת אותך לשאול האם ואיך היה נראה העולל אני בעד שתתמקדי ב4 ילדייך , ההריונות היו והסתיימו ותודה לאל יש לך 4 ילדים מקסימים
 

oror45

New member
ההפלות היו טבעיות

רוצה להתמקד בארבעת ילדיי אך בעיקר מתמקדת בבת החולה, רוצה להמשיך הלאה ולמחוק את העבר, ולא ממש יכולה, לא מאמינה בפסיכולוגים בגלל נסיון לא טוב
 
ואולי דווקא הפסיכולוג הבא יהיה כן טוב עבורך?

לא כדאי לפסול בגלל ניסיון העבר. אני למשל הלכתי ל-2 פסיכולוגים ורק השנייה עזרה לי באמת ובכלל לא רציתי ללכת אליה.
 

oror45

New member
כן, חשבתי על אמון אישי

אני חושבת על לימודים של אימון אישי, ולאוו דוקא על אימון אישי כטיפול אני לא יודעת אם קיימים לימודים של אימון אישי בירושלים כמו כן חשבתי אולי להתנדב - יש עמותה - חיבוק , שמטפלת בתינוקות נטושים בביה"ח מצד שני אני חוששת שזה יפער בי בור גדול יותר - לראות איך אנשים מקבלים תינוקות בקלות ופשוט נוטשים אותם (למרות שאני מבינה שרוב התינוקות הנטושים לא בריאים לגמרי, ולכן קשה קצת לשפוט ) ושוב אני לא יודעת עד כמה אני יכולה כרגע להתמודד עם תינוקות, ובמיוחד תינוקות פגועים מתלבטת מאוד אם זה רעיון טוב
 

רויתית

New member
חשבתי על אימון אישי

עד שלא תנסי לא תדעי נכון ? אני חושבת , אם יורשה לי , שאת צריכה פשוט ללכת על משהו ולעשות אותו ,בלי לחשוב יותר מדי . לגבי אימון אישי בי-ם , חפשי ברשת , בטוח תמצאי משהו .. קדימה לעבודה
. ואם תמצאי קורס של פעם בשבוע באזור המרכז ? לפחות בפעם בשבוע הזו את יודעת שיש תכנית , יש עשייה .. נשמע לי שאת קצת "מבולבלת " ( אני לא אומרת את זה לגנאי חלילה ) ,דווקא באימון עוזרים למתאמן להגיע לאיזו שהיא בחירה .
 

רויתית

New member
אימון אינו טיפול

במובן זה שלא יושבים ונוברים בעבר , יותר חושבים על ההווה , ועל העתיד .. מאירים דברים , מגדירים הגדרות עשייה , פחות עסוקים בעבר .
 
אני חושבת שלדבר על הדברים

שחווית- המחלה של בתך, אובדן הילדים- הן בפורומים השונים שיש פה בפורטל והן פה בפורום, ובמקביל טיפול פסיכולוגי שיעניק לך הזדמנות ללמוד איך ממשיכים הלאה ומסתכלים קדימה. בכל מקרה, יש לך פה אוזן קשבת ואת מוזמנת לפרוק ולהוריד מהלב
 
../images/Emo24.gif

מאחלת לך רק בריאות והצלחה. תראי, אני אישית חושבת שאכן התברכת במשפחה וזה דבר חיובי מאד שאת רואה יום ביומו ברוך ה' ועל כן עליך להסתכל על הצד הזה הטוב שבחיים. הפלה זה דבר לא נעים וגם לא שוכחים אותו, לא יכולה להציע לך איך לשכוח להפך, אל תשכחי, תתמודדי, הדרך הכי טובה זה להתגבר ולא לשכוח. דברי על זה, הסתכלי על החיים בצורה יפה יותר, לאמר תודה על כל מה שיש לך שלאחרים אפילו את זה אין לצערינו. תחשבי חיובי, תחשבי על הדברים שאכן התברכת בהם, תתרכזי במה שיש ולא מה שאין או היה יכול להיות. הרבה אושר.
 

צדוקי

New member
יש שני ספרים שיעזרו לך...

לראות תמיד רק ת'צד החיובי.. ותקשיבי לי.. מילה שלי.. שהם עוזרים.. ספר אחד : "בגן האמונה המבואר" - הרב שלום ארוש. והשני זה "גם זו מתנה" - מרים אדהאן.
 

EdisonGirl

New member
מצער לאבד ילד ../images/Emo201.gif

אבל את יודעת שאין ברירה, אלא להביט במצב בעיניים ריאליות. את טוענת שאת רוצה עוד ילד, אך בגלל גילך לא תוכלי להרות. דרכים חלופיות יכולות להיות אם פונדקאית או אימוץ או בדיקה שתוודא שאת אכן לא יכולה להרות, כי יש מקרים יוצאי דופן, את יודעת. אם אף אחת מהאלטרנטיבות לא נראית לך, אין מנוס משינוי גישה. 4 הילדים המקסימים שלך זקוקים לך חזקה ומלאת שמחת חיים כדי לגדול בצורה בריאה. את יודעת שאת לא יכולה להרשות לעצמך לחיות במציאות שלא קיימת ולהכניס תיסכול לחייך, כשאם תפתחי עיניים תראי שאת מוקפת בדברים שאת רוצה ואוהבת. תתרכזי בהם [אבל אל תתלי בהם], כי רק זה מה שיוכל לעזור לך לראות אותם. החלמה מהירה לבת!
 

efriend

New member
אני אנסה להיות לרגע פסיכולוג

ומכיוון שאני לא פסיכולוג, יכול להיות שאני מהההההה-זה אגיד עכשיו שטות זה נכון שבתור גבר בלי ילדים, אין לי סיכוי להבין מה המשמעות הרגשית בשביל אישה לאבד עובר. אבל לפעמים קורה לנו שכאב אחד בחיים שלנו מכסה על כאב אחר, יותר חמקמק ומוכחש. מה שאני מנסה להגיד הוא שאולי תחושת ההחמצה שלך בעצם באה גם ממקום אחר. האם יש דברים אחרים בחיים שאת מרגישה שהחמצת את ההזדמנות לעשות ואת מצטערת על זה? האם יש דברים אחרים שרצית לעשות ובגלל גילך זה כבר לא יתאפשר? אני מעלה את האפשרות כי על פניו דווקא בתחום המשפחה הצלחת לתפארת - ארבעה ילדים.... אני מכיר את התופעה הזו (כלומר, שכאב חמקמק אחד מתחפש לכאב אחר, מוחשי יותר) מתחומים אחרים, אבל כמובן יכול להיות שדיברתי שטויות, וכאן הדברים הם כפשוטם. בהקשר הזה, איש חכם אחד, שנשוי לפסיכולוגית, סיפר לי שהיא אמרה לו פעם: "כשמטופל שלי אומר שקר לו, אני קודם כל בודקת את הטמפרטורה בחדר"
 

oror45

New member
הדברים הם לגמרי כפשוטם

אני שומעת בכי של תינוק ליבי נחמץ, וכד' אני עובדת בעבודה שאני אוהבת, יש לי בית יפה, משפחה מקסימה וכד' ואני בונה על כך שאת הדברים שעדיין לא אני עוד אספיק לעשות , בכל זאת למרות מרומי הגיל - אפשר להסתכל מכל הבחינות האחרות כ -רק 43 ואולי לך 4 ילדים נראה המון, אך כששתים כבר עזבו את הקן... זה לא פשוט
 

efriend

New member
אם ככה, אני מאחל לך שהזמן יירפא את הפצע

מה שאת מתארת נשמע קצת כמו אבל, ולהתאבל לוקח לפחות שנה, כך אומרים. אני מניח שכדאי לדבר ולדבר ולדבר על זה עוד ועוד, וכך הוונטילציה והזמן יעשו את שלהם. אני אישית מאמין בפסיכולוגים, אבל גם לדבר עם סתם אנשים שמקשיבים בטוח יעזור מאוד לאורך זמן.
 
זה נשמע שיש גם משבר של גיל המעבר.

תמצאי לך עניין חדש בחיים, ותגלי שיש לפניך עוד שנים נפלאות.
 

oror45

New member
אולי משבר גיל 40

למרות שאני בר אוטוטו בת 43 וכן- אם הייתי צעירה יותר אולי אולי הייתי מנסה להרות שוב
 
עיצה שלי

אל תנסי לעבור הלאה. כשאת מנסה להיות במקום אחר משאת באמת נמצאת בו זה מהווה התנגדות לחיים ולמה שקורה לך, במקום זה קבלי את המקום שאת נמצאת בו והביני שזה המקום הנכון בשבילך להיות עכשיו. איך את יודעת שזה המקום הנכון? כי שם את נמצאת. סמכי על אלוהים שהוא יודע מה הוא עושה וחיי בהתמסרות וחיבור לחיים .. מה שקורה צריך לקרות. את עושה את הכי טוב שאת יודעת.. ומעבר לזה זה אלוהים. זה יגרום לך לחוות ביותר עוצמה את הרגע הזה ואת ההווה מאשר לפספס אותו בשקיעה ברעיונות חלומות ופחדים על העבר והעתיד, ומהמקום הזה יגיע שחרור גדול כי את חווה את מה שבא בידיים פתוחות ומאפשרת לזה להתחלף במשהו אחר, סתימות משתחררות וזרימה נכנסת לחיים ועם זה שמחת ההוויה. עם כל הדרמות האלה כבר שכחנו איזו זכות זו התחושה של לחיות, התחושה של להיות. בהצלחה.
 
למעלה