אבודה לגמרי
אני נשואה כ-6 שנים. יש לי ילדה מקסימה בת3. מעולם הנישואים שלי לא שטו על מי מנוחות ותמיד היו חיכוכים ובעיות. תמיד סחבנו עוד כי אולי ואולי.... היינו גם בטיפול זוגי מספר פעמים. מסתבר שהפכנו אחד את השני למפלצות. היום המצב הוא בלתי נסבל, כשיש מריבות, ויש, זה מגיע לרמות מטורפות ובלתי שפויות. בעלי משפיל אותי בצורה איומה מטיח בי את כל האשמות ומסווג אותי בתור לא שפויה וגורמת לכל הבעיות. המצב הוא בלתי נסבל. מה גם שלעיתים המריבות נעשות לעיני הילדה. אני פשוט מתמוטטת ולא מצליחה לשרוד עלבונות כאלו. הוא פשוט הופך אותי לאיזה סמרטוט ודבר חסר ערך ותועלת. אני בעצמי גם לא טלית שכולה תכלת, וכמובן גם לי יש את תכונות האופי הגרועות שלי שתורמות אף הן למצב. אבל מה שהורג אותי זה ההשפלות והרמיסה שלו אותי... חשבנו כבר הרבה פעמים על גירושים. הבעיה היא שלי יהיה הרבה מה להפסיד. אני באה ממקום שאין לי כ"כ לאן לחזור, בניגוד לבעלי שיש לו רקע כלכלי מבוסס ומשפחה מקסימה שאני מאד מחוברת אליהם אגב, שתמיד יתמכו בו ויהיו בעדו. אני יודעת שגירושים ממש לא ייטיבו עמי ואני אהיה הרבה יותר בודדה ומדוכאת. בעצם אני רוצה להישאר נשואה להכל חוץ מבעלי. הכל טוב לי בחיים חוץ ממנו.... אני פשוט מיואשת ולא יודעת מה לעשות ואיך לצאת מהביצה האיומה הזאת שהחיים שלי טובעים בה אהבה ואינטימיות כמעט ואין בינינו, חוץ מרגעים בודדים מדי פעם, בין מריבה למריבה. אני ממש מרגישה ייאוש ותסכול מול הכל, במיוחד מול הילדה שלי שצריכה לחיות חיים כאלה. אשמח לתמיכה....
אני נשואה כ-6 שנים. יש לי ילדה מקסימה בת3. מעולם הנישואים שלי לא שטו על מי מנוחות ותמיד היו חיכוכים ובעיות. תמיד סחבנו עוד כי אולי ואולי.... היינו גם בטיפול זוגי מספר פעמים. מסתבר שהפכנו אחד את השני למפלצות. היום המצב הוא בלתי נסבל, כשיש מריבות, ויש, זה מגיע לרמות מטורפות ובלתי שפויות. בעלי משפיל אותי בצורה איומה מטיח בי את כל האשמות ומסווג אותי בתור לא שפויה וגורמת לכל הבעיות. המצב הוא בלתי נסבל. מה גם שלעיתים המריבות נעשות לעיני הילדה. אני פשוט מתמוטטת ולא מצליחה לשרוד עלבונות כאלו. הוא פשוט הופך אותי לאיזה סמרטוט ודבר חסר ערך ותועלת. אני בעצמי גם לא טלית שכולה תכלת, וכמובן גם לי יש את תכונות האופי הגרועות שלי שתורמות אף הן למצב. אבל מה שהורג אותי זה ההשפלות והרמיסה שלו אותי... חשבנו כבר הרבה פעמים על גירושים. הבעיה היא שלי יהיה הרבה מה להפסיד. אני באה ממקום שאין לי כ"כ לאן לחזור, בניגוד לבעלי שיש לו רקע כלכלי מבוסס ומשפחה מקסימה שאני מאד מחוברת אליהם אגב, שתמיד יתמכו בו ויהיו בעדו. אני יודעת שגירושים ממש לא ייטיבו עמי ואני אהיה הרבה יותר בודדה ומדוכאת. בעצם אני רוצה להישאר נשואה להכל חוץ מבעלי. הכל טוב לי בחיים חוץ ממנו.... אני פשוט מיואשת ולא יודעת מה לעשות ואיך לצאת מהביצה האיומה הזאת שהחיים שלי טובעים בה אהבה ואינטימיות כמעט ואין בינינו, חוץ מרגעים בודדים מדי פעם, בין מריבה למריבה. אני ממש מרגישה ייאוש ותסכול מול הכל, במיוחד מול הילדה שלי שצריכה לחיות חיים כאלה. אשמח לתמיכה....
