אבא,

[עודמעטיומולדת]

אבא,

רציתי לכתוב לך כמה אני אוהבת אותך וכמה אני מעריכה את כל מה שאתה עושה עבורי. ובעצם, אני לא בטוחה שאני יכולה לכתוב מכתב מלא אהבה כשהדמעות מציפות את עיני בגללך.. במשך שנים היית אתה השמן בין כל השמנים במשפחה ומעולם, גם לא בתור ילדונת- לא הערתי הערה. תמיד קיבלתי אותך, אהבתי אותך ומעולם לא התביישתי בך- להיפך! התגאיתי בך! אז איך זה שאחרי דיאטה (מאה ומשהו במספרה) שצלחה באופן חלקי, אתה לא מפסיק לזרוק הערות לכל אחד? איך זה שאבא שלי לא מקבל אותי כמו שאני, גורם לי לרצות להנעל בחדר ולא להציג את כיעורי לעולם? איך זה שאבא שלי, זה שאני מעריכה כל כך, גורם לי להתבייש בעצמי? ונכון, כל המשפחה השמנה שלנו נחלצת לעזרתי, כאילו הייתי ילדה בת שנתיים שלא למדה לדבר עדיין באופן שותף. ואולי, זה מה שגורם לי לרצות לנעול את עצמי עוד יותר. אני לא מבינה, אתה הרי מודע לכמה מפריעות לי הערות שלך.. אז למה אתה לא מפסיק? למה אתה גורם לי לבכות? להתבייש בעצמי..? אני משערת שיש לך שתי אפשרויות- לקבל אותי כמו שאני או לא לקבל אותי במצב הזה. האפשרות השנייה פשוט תציק לך יותר כי אני לא מתכוונת לשמוע עוד הערות כאלה, או כל הערה מפגרת שתצא מפיך. כן, כן.. אני יודעת שאולי זה לא המקום. אבל אחרי שנים (באמת שנים, מ-2004 בערך) שאני סמויה בפורום (הכל התחיל ממשלחת עירונית, ע'

), הרגשתי שזה המקום היחיד שאני יכולה להוציא את זה..ואולי לקבל קצת אמפטיה מאנשים שאני משערת שקיבלו הערות בנוגע למשקל מאנשים שהם אוהבים ומעריכים.. איך לעזאזל אפשר להבליג על דברים כאלה?! איך אפשר לצאת מהחדר אחרי שהקרובים שלך לא מקבלים אותך על כל שומניך?! [כן, אני גם יודעת שזו לא הדרך להציג את עצמי.. ובכל זאת..]

 

[זוהרה המכשפופה]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

עושים עוד וי ברשימת הצלקות.

 

[עודמעטיומולדת]

תודה תודה ../images/Emo24.gif

אני אוהבת את הקלילות שברעיון אבל מה עושים כשהדיו בעט נגמר מרוב סימוני וי?

 

[זוהרה המכשפופה]

משיגים חדש

או מתחילים לקרוא ספרי פילוסופיה.

 

[עופר 123]

לא צריך להבליג...

למשפחה יש יתרון: הם שם לכל החיים. למשפחה יש גם חסרון: הם שם לכל החיים. בני המשפחה תמיד יהיו שם, ודווקא בגלל זה צריך להסביר להם עד כמה הם מכאיבים בנסותם לעזור. אם לא תסבירי להם, הם ימשיכו, לא בגלל שהם לא אוהבים, אלא דווקא בגלל שהם אוהבים וחושבים שהם עושים לך רק טוב. קחי את אבא לשיחה. תסבירי לו מה שאת מרגישה. זו תהיה שיחה לא קלה מבחינתך ומבחינתו, אבל זה משהו שתצטרכו לעשות. תסבירי לו שבכל פעם שהוא אומר משהו בעניין הגוף שלך - זה פוגע, בכל פעם שהוא מעיר - זה מפריע, בכל פעם שהוא לועג - את כועסת עליו יותר. את כבר ילדה גדולה ויודעת לעשות את החישובים שלך מבלי שיעירו לך. את השיחה הזו תצטרכי לעשות גם עם כל אחד אחר שמעיר לך בבית. אין שום סיבה שתצטרכי להסתגר ולהתגונן בחדרך, בבית שלך. אחרי השיחות, יש לי תחושה שתופתעי במהרה משינוי היחס. בכל מקרה,

גדול וברכות היציאה מחשכת האנונימיות

.

ע', המשלחת העירונית

 

[עודמעטיומולדת]

פשוט ../images/Emo24.gif

[כי גם בפעם הראשונה שדיברתי איתך אי שם לפני שנים רבות, הצלחת לעודד אותי

] אני בספק אם שיחות יעזרו.. הוא יודע כמה זה מציק לי. והוא גם מודיע את זה כל פעם לפני שהוא מתחיל את השיחה- ככה אני בעצם יודעת על מה הוא מתכוון לדבר ומגבירה את המוסיקה. עם שאר בני המשפחה אין לי מה לדבר- הם מנסים לעזור לי, להגן עלי מול ההערות העוקצניות שלו שכן כולם מקבלים את אותן ההערות (אנחנו בהחלט לא משפחה של אנורקסים) [גו חולון, גו

]

 

[עופר 123]

שיחות עוזרות יותר ממה שאנו חושבים

כמה שאנחנו חושבים שהקרובים לנו מבינים אותנו, מכירים אותנו ויודעים עלינו הכל - אנחנו טועים. תמיד יש משהו שאנו חושבים ומרגישים, והקרובים לא באמת יודעים. לפי הדרך שבה הוא מעיר לך ופוגע, הוא לא באמת יודע שזה מפריע לך. עד שלא תדברי איתו בשיחה רצינית, ארוכה, מלב אל לב - זה לא ייפסק. בנוסף, במסגרת השיחה שלכם תוכלי גם להגיד לו שאת מבקשת ממנו לא להזכיר את נושא המשקל והגוף לידך. תבהירי שברור לך שזה רק בגלל שהוא רוצה שיהיה לך טוב, אבל את כבר במצב שאת יודעת להחליט על מה נוח לך שמדברים איתך ועל מה לא נוח לך. תסבירי גם שהדרך הכי גרועה לגרום לאנשים לשנוא את עצמם היא לרדת עליהם בגלל המראה שלהם. עם קצת מזל, הוא ישליך מהשיחה איתך גם לשאר בני הבית, וכך ההערות ייחסכו מכל בני המשפחה-הלא-אנורקסים

.

ע', שלא מבין איך הזמן רץ מהר כל כך.

 

[עודמעטיומולדת]

אני יודעת שאתה צודק..

פשוט מאוד קשה לי לדמיין אותו מקשיב אם כי, כן.. בהחלט שווה לנסות..

 

[ד י ק ל ה היחידה]

אני אומרת- הכל מאהבה

עד לפני כמה שנים אני הייתי השמנה היחידה בבית. כולם אצלי רזים עד רזים מאוד.. הייתי מקבלת פה ושם הערות אך אין לי ספק באהבה וההערכה שקיבלתי בבית שלי ובאמת אין לי יותר מידי משקעי ילדות בנוגע למשקל.. כשהייתי בת 14 נולד לי אח קטן.. אוצר חיי. הקטנטן הפן לעגלגל והיום הוא נער בן 13 כמעט, שמן. אני אוהבת אותו בטירוף. באמת. ובכל זאת.. אני מוצאת את עצמי מעירה לו לעיתים קרובות בצורה לעיתים פוגעת ובאמת באמת באמת! בלי כונה לפגוע בו או להשפיל אותו ולגרום לו לכאב. זה פשוט יוצא! אין לי מושג למה זה אבל זו עובדה שאני מנסה להתגבר עליה. עם כל זה שאני מודעת לכאב שזה גורם ולכמה שזה לא נעים, זה פשוט יוצא וזה לא אומר לרגע שאני אוהבת אותו פחות.. אני באמת חושבת שכדאי לך ליזום שיחה פתוחה ונוקבת עם אבא שלך. פשוט תקריאי לו את מה שרשמת כאן. זה יספיק על מנת שבפעם הבאה לפני שיעיר לך, הוא יחשוב פעמיים.

ברוכה המצטרפת!

 

[עודמעטיומולדת]

מובן לי

ברור לי שאבא שלי אוהב אותי, יצא לי כבר להיווכח להתנהגות של הורים שלא מחבבים את ילדיהם (בלשון המעטה) ודרך כך למדתי שאבא שלי מאוד אוהב את הילדים שלו (ביניהם גם אני). יחד עם זאת, עם השנים התגברתי על ההערצה העיוורת כלפיו וגיליתי שהוא אדם עוקצני מאוד וחסר רגישות (וזה ממש לא מחשבות של הרגע, לצערי הרב). למרות שהוא אומר לי שזה בשבילי וכל ההסברים הדומים, אני עדיין מצפה שלא יעיר הערות חסרות רגישות וכן יקבל אותי, בדיוק כשם שאני קיבלתי אותו בעבר הלא כל כך רחוק- אז שקל כמעט 50 קילוגרם יותר. נכון, הוא ירד המון במשקל ואני מאוד מעריכה אותו על כך. הוא אפילו הצליח לשמור על לפחות מחצית מהירידה בשנה האחרונה.. ובכל זאת, נמאס לי לשמוע את אותן הערות. נמאס לי להרגיש 'ילדה רעה'. אני כן מקבלת את זה שבני משפחה מעירים הערות על מנת לעזור.. מתוך כוונה טהורה לסייע.. גם אני עושה את זה לעיתים עם בני המשפחה שלי. אבל קשה לי לקבל שעושים את זה בהערות עוקצניות, שמרסקות את הבטחון של אותו אחד. ו... תודה

 

[פסיפלורה מלוחה]

כל הכבוד על הוידוי

לגבי אחיך הצעיר. אני חושבת שכתבתי בעבר שגם אני מוצאת את עצמי מעירה לאחיי הצעירים ממני, וכשאני רואה את המבט על פניהם נצבט לי הלב. אני עובדת חזק על לא להכנס להם לצלחת, אני חושבת שלאחרונה אני עומדת בזה...

 

[solee]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

כן זה יכול להיות נורא קשה אבל בסופו של דבר הם אוהבים אותנו למרות כל מה שיגידו או יעשו. אל תשכחי את זה ! ברוכה הבאה לפורום העגלגל שלנו !

את מוזמנת לחבר אותי למסנג'ר או משהו , אנחנו באותו הסטטוס.

תהני. איזבלה.

 

[עודמעטיומולדת]

ברוכה הנמצאת../images/Emo68.gif

אני ממש לא שוכחת שאבא שלי אוהב אותי. ודווקא בגלל זה אני כל כך כועסת עליו. כי אם לא היה אוהב אותי, כנראה שזה היה הדדי ואז לא הייתי שמה לב להערות העוקצניות שלו.. נהנית מכל רגע, ואעשה זאת בקרוב

 

[פסיפלורה מלוחה]

אמנם אני בטוחה שזה כבר נאמר, אבל...

דיברת איתו? שוחחת עמו על שמטריד אותך? אולי תקריאי לו את מה שכתבת פה, עכשיו. הוא אבא שלך, הוא אוהב אותך. אני בטוחה שהוא רק מנסה לדחוף אותך לכיוון הרזייה משום שהוא מרגיש שאם הוא הצליח אז גם את יכולה. הוא פשוט לא עושה את זה עם הרגישות הנכונה. דברי איתו, שתפי אותו במחשבותייך וכאבך. אני בטוחה שהוא "יתעורר" אחרי שיחה כזו. אם לא תיידעי אותו בנוגע לרגשותייך את בעצם מרימה ידיים ושומטת את הקשר שלכם, כי אם הוא לא יבין עד כמה הפגיעה שלו בך גדולה הוא לעולם לא יפסיק. אל תזרקי את הקשר ביניכם, תלחמי עליו.

 

[עודמעטיומולדת]

אעשה זאת, תודה ../images/Emo24.gif

 

[אינסטרומנטל]

למיטב הבנתי בנקרא למעלה...

אני מניח שאבא שלך .. למרות הכל אוהב אותך.. למרות זה שהוא שמן ואולי לא מראה שמציק לו.. אני בטוח שבדרכו (הטיפה קרירה תאמת) הוא חושב שהוא יחסוך ממך דברים שקרו לו בעבר... תביני אותו.. כמו שאני תמיד אומר תאהבי את עצמך והכי הכי חשוב תלמדי לאהוב ולא סתם תלמדי לאהוב אנשים לא בשל הטוב שבהם אלא בשל המגרעות שלהם כי הכי קל לאהוב מישהו "מושלם" קשה לאהוב מישהו "פחות" מושלם...

 

[מיק מיקית]

היי לך!

קודם כל ברוכה הבאה!

אני מצטרפת לשאר שהמליצו לך על שיחה איתו שבלי קשר נראה לי שחשוב שתהיה כי את לא צריכה להבליג יותר. דבר נוסף: אל תנעלי את עצמך מתוקה, לא חבל? עושה רושם שאת בחורה אינטילגנטית ושיש לך מה להציע. אז בגלל הערות של אחרים (נכון שזה בא מאבא וזה תופס יותר משקל (תרתי משמע

) ) תסגרי את עצמך ככה ותתני לעולם להפסיד אותך?

מיקה

 

[עודמעטיומולדת]

היי גם לך ../images/Emo13.gif

ראשית כל, תודה רבה.. שני, לא באמת יוצא לי לנעול את עצמי בבית. למזלי, על כל הערה עוקצנית אני מקבלת חמש הערות מפרגנות מבני משפחה אחרים, חברים וכדומה. שבת מקסימה

 

[דניאלההה]

../images/Emo41.gifהוא עוד אחד שראה תאור בקצה המקרר ../images/Emo41.gif

יש אנשים שכשהם מרזים הם שוכחים מהיכן הם באו , ואם נחלק לעולמות , נבין שיש עולם רזה ועולם שמן כל רזה מגיע לשלב השמצן בחייו מי ב 3 ק"ג עודף ומי ב 100 ק"ג עודף. אני בטוחה שאבא אוהב אותך ועוד יותר בהטוחה שאם את תגידי לו באופן אישי בשיחת אבא ובת שלא טוב לך עם תחושותייך אפילו תראי לו את השרשור הזה ומה את מרגישה הרי שאבא ישנה גישה. אבא שלי פעם היה מעיר לי המון כי הוא מעצב אופנה והרזון דופק על דלתו יום יום , וכשאני התחלתי להיות עם ביטחון שטוב לי ואני רוצה להיות כמו שאני שמנה ושנמאס לי מכל מי שאומר לי מה לעשות עם הגוף שלי , אבא למד לקבל אותי באופן מפתיע כמובן שההערות שלו מעולם לא פגעו בי והוא תמיד דיבר באהבה אליי כשהחלטתי הוא מעולם לא העיר לי . יודעת עוד משו ? לפני שבוע הוא התעצבן על מישהו שהעיר לי על משמני בטענה , שיניחו לי לחיות את חיי כרצוני . זו מבחינתי השלמה נכון ממרום גילי המופלג 30

גם את תגיעי לשם אם רק תהיי כנה עם אבא.

 

[עודמעטיומולדת]

אני כנה איתו

מאוד. ותמיד. הבעיה שעוד לא הצלחתי לגרום לו להפנים את זה.. מה שכן, אני יותר משמחה לשמוע על כך שאביך הגן עליך, זה בהחלט גורם לי לאופטימיות