"אבא מעורב"?

[לאה_מ]

סיפור נהדר, ותרשי לי להמר

שרואי עשה בדיוק את מה שמתאים לו לעשות (ללא התערבות של מי מהמבוגרים), ולכן הוא כנראה יעשה זאת גם בפעמים הבאות. הוא הראה בדיוק מה היא הבחירה שלו. אני עדיין חושבת, שלומר לילד "היית צריך להחזיר לו" זה דבר שלא עושה כלום חוץ מליצור תסכול אצל הילד ותחושה שההורה מאוכזב ממנו, וזני אלה הם מאד לא בריאים. אבל מכיוון שגם אצלנו בבית יש חילוקי דעות כאלה, ואני רואה את עומר, שעל אף היותו בכור מאד קלאסי מהבחינה שמאד חשוב לו להשביע את רצוננו, הוא בכל זאת בוחר בפתרונות המתאימים לאופי שלו (אבל אחר כך יתפאר בפני אבא שלו על כל מיני מעשי גבורה שלא היו ולא נבראו, וחבל). ובכל זאת, אלה החיים - לא כולנו חושבים אותו דבר. אצלנו בבית יש חילוקי דעות בהרבה דברים. אפילו בפוליטיקה. ולעומר כבר יש דעה פוליטית משל עצמו. כלומר, הוא מקשיב לויכוחים, לומר שלגיטימי להתווכח ולהביע דעות שונות, ויודע בסופו של דבר לברור לו את מה שמתאים לו, את מה שהוא מאמין בו. ואני חושבת שזה אחד הדברים החשובים ביותר. היכולת שלנו ללמד את ילדינו לבחור, להפעיל שיקול דעת עצמאי.

 

[דיויד אבא של רואי]

מסכימה איתך.

 

[כרמית מ.]

אפשר גם להסתכל על החצי המלא

(אני אחרי שיחה עם המטפלת על הנושא, ואולי קצת יותר אופטימית, לכמה רגעים

) מצד שני, אם מנוגד לאופי הילד להחזיר, אז דווקא אחדות ההורים, אם היא מנוגדת לטבעו, תהיה לו הרבה יותר קשה, מבלבלת ויוצרת צפיות שקשה לו לעמוד בהן. במרבית הדברים, אני מסתדרת עם הפשרה שדורשת ממני ההורות הזוגית, ונראה לי אפילו נכון שכל הורה מביא גישה קצת שונה - ומאזן את השני / מרחיב את מגוון האפשרויות, אפילו שלא תמיד הגישה עצמה מוצאת חן בעיני (כי לי יש גישה אחרת). קשה לי, באופן טבעי, עם הדברים שמבחינתי הם קו אדום, ולצערי יש כמה כאלה (נתתי רק דוגמא). ברור לי שהמצב שבו הילדים עומדים כשמעליהם אבא שדורש "תחזירי לו" ואמא שאומרת "מה פתאום? לא מרביצים. אפשר לדבר" הוא מצב מבלבל מדי ולא מוצלח, אבל בדברים האלו אני לא מוכנה לוותר, ועדיף בעיני בלבול, על פני דרך אלימה.

 

[limori]

אין ספק שבלבול עדיף על דרך אלימה

ולמען הסדר הטוב -ההודעה מלמעלה היא שלי ולא של דיויד

 

[נעה גל]

../images/Emo32.gif כרמית, יש לך מושג מה קורה עם

אפרת? היא נעלמה לגמריי (אני יודעת שיש לה בעיה להכנס מהעבודה, אבל היא עד עכשיו נכנסה מהבית). שלחתי לה מייל (כנראה למקום העבודה), והיא לא עונה... הכל בסדר איתה?

 

[לימור אמא של נמרוד]

../images/Emo32.gif סליחה על ההתפרצות

אם אנחנו מתכוונות לאותה אפרת אז היא בסדר גמור. אודיע לה בפורום הורים שמחפשים אותה. לימור

 

[כרמית מ.]

עניתי לך בדואל.

 

[חנה בית הלחמי]

אבא מעורב...

אני אם חד הורית מבחירה לעומר (בן חמש וחצי) ובעוד חודש וחצי תיוולד רעות שיש לה אבא שלא גר איתי בבית ושמתפקד באהבה רבה ומתוך דינמיקה ספונטנית בינו לבין עומר גם כאבא של עומר. הנושא של אבא עוזר או מעורב לא עלה מעולם על הפרק כי פחות משוויון אבסולוטי בחובות וזכויות לא עלה גם הוא על הפרק. האמת היא שאני מאוד "טובה" בהגדרת צרכים אסרטיבית. כך שלא נשארים ספחים של כעסים על מה שנעשה ולא נעשה וכל מה שלא באפשרותי או לא בא לי או לא יכולה לעשות בא לידי ביטוי מילולי מיידי ולשיחה ולקבלת החלטות. ביום שלישי לא רציתי לחזור מתל אביב למשל לרעננה כדי לאסוף את עומר רק כדי לנהוג חזרה לתל אביב - התקשרתי ואמרתי (תוך ידיעה שגם הוא עובד) שסידורי האיסוף עליו. אז הוא דאג שסבא יאסוף את עומר. אותו כנ´ל קורה בהפוך כשהוא עמוס או בבעיה מיידית כלשהי. הטיפול, המעמסה הפיזית, ההתמודדות היומיומית היא של שנינו. איך יכול בכלל להיות מצב אחר ? איך יכולתי לנהל קריירה שדורשת שבוע בחודש של שהות בחו"ל אחרת ? להיות בהריון אחרת ? אני כל פעם מופתעת מחדש כששומעת שקיימת מציאות של חלוקת נטל לא שווה בבתים אחרים, למרות שיודעת (בייחוד שמנהלת פורום פמיניזם

) שקיימים דברים כאלה. יע"ז יש הבדלים בתשומת לב לפרטים (הפתק מהגן, מה צריך להביא הבוקר וכו´) שהם יותר "שלי" והבדלים בפעילות "אתגרית" שהיא יותר שלו (במיוחד עכשיו - אז מתמרנים (גם כן שוויונית בגישה) בין היתרונות והחסרונות של כ"א.

 

[limori]

יש לי חברה שעזבה כאן לפני חודש

(לצערי) ואני חייבת לספר לכם שהיא אשת חייל. שוויון לא קיים אצלם בבית. היא מתעוררת בכל יום ב 5 לפנות בוקר ומתארגנת לארוחת הבוקר לארבעת ילדיה. היא אמא ל - 3 ילדים גדולים ולתינוקת כמעט בת שנה. היא מטפלת בה בבית ובמשך כל היום משעה 5 עד 12:00 בלילה היא אמא במישרה מלאה. לוקחת את הילדים לחברים מחזירה אותם מקפיצה את הילדה לחוג מחזירה אותה. לוקחת את התינוקת לסיבוב עם המנשא משחקת שמחה מחייכת כל יום כל יום אותו הדבר. יושבת עם הילד שלה ומכינה איתו שיעורים בכל יום. היא כמובן אחראית לארוחת הערב לכולם. מה אני אגיד לכם?!?!?! אין לי מושג מאיפה היא שואבת את הכוחות ואין לי מושג מאיפה יוצא לה החיוך. אבל הוא יוצא והיא מאושרת והיא רוצה עוד ילדים..... אני היתי מאושפזת החולי נפש בדיוק לאחר שבוע!

 

[אפרת_ח]

חנה, לא הבנתי איפה השוויון

עומר הוא בן שלך ולא שלו, אבל כשתוולד בשעה טובה תינוקת משותפת - את רוצה שהיא תגור רק אתך... אני חוששת שזה מטיל מעמסה כבדה על האפשרות לשוויון. תכל´ס, הילדה תכיר אותך הרבה יותר מאשר את אבא שלה, לא תהיה רגילה שהוא קם אליה בלילה וכו´. אז אני חושבת שגם אצלכם לא יהיה שיוויון מי יודע מה.

 

[חנה בית הלחמי]

לא מדוייק. ילדים זקוקים לדעתי

למקום מרכזי של קבע - אין בזה משום מגבלה על המצאות האב איתם בחוץ, בבית ה"קבע" שלהם ובבית האב. נראה לי שחלוקה שווה של לינה למשל היא פגיעה קריטית בילד. קחי אנלוגיה לסיפורי ילדי דיפלומטים... יציבות וקביעות בגיל הרך הם בסיס להרבה דברים טובים בהתפתחות הילד/ה אחר כך ואין הרבה יציבות וקביעות למשל בחלוקת מגורים שווה בין ההורים.

 

[אפרת_ח]

חו"ח לא התכוונתי שהפתרון שלך רע!

רק ציינתי שזה לא פתרון שוויוני. אני מקווה שהפתרון יעבוד בשבילכם

הרי זה הדבר החשוב ברוב ההחלטות - שיתאימו למשפחה! מצורף מאמר על חשיבות הקשר היומיומי עם האב גם במקרה של גרושין. שימי לב למקור הבלתי צפוי

 

[חנה בית הלחמי]

תיסלם על ההתמדה ../images/Emo13.gif

הדפסתי - אקרא אחר כך. אגב - יש לי עוד חודש וקצת לרגע האמת בהקשר למקור הלא צפוי של המאמר...

מה איתך ?

 

[עוד צפורה גנן]

ובמה התבטאה בסיפור הזה תרומתו

של האב? בכך שהסבא יוציא אותו מהגן? ולגבי נסיעות לחו"ל שבוע בחודש, הרי כאשר ילדת את עומר, לא הכרת את בנזוגך הנוכחי, מי טיפל בעומר בהעדרויותיך אז? וגם כאשר היית בהריון עם עומר, לא היית איתו, מי תמך בך אז? מה ההבדל בין אשה שמתמודדת עם הכל לבדה, מבחירתה, ובין אשה שמתמודדת עם הכל לבדה כי בעלה לא השכיל להבין שזה תפקידו? התסכול? בד"כ נשים כאלו, שצריכות עזרה, מוצאות אותה במשפחה המורחבת, אמא דודה אחות, חברה, וגם ביביסיטר בשכר.

 

[חנה בית הלחמי]

לינק מצורף לציפי

(אפרת מכירה כבר את המאמר וניסתה "לנגח" אותו בהקשרו בעבר...

)

 

[חנה בית הלחמי]

ועוד משהו, בעניין "במה התבטאה.."

כמובן ששם הביטוי - ברוב הבתים בהם אין חלוקה שוויונית - גם נטל מציאת הסידור המתאים לכל מצב הוא על האם. שתצביע מי שתצפיתה על הסביבה היא אחרת...

 

[ציפי ג]

חנה קראתי את המאמר

עוד קודם, בלבוש אחר, ולכן שאלתי את שאלתי. האם אכן יש הבדל בתוצאה בינך לבין אשה שבעלה מאוד לא נגיש? אני לא מדברת על רמת הצפיה, שהיא משתנה מאדם לאדם, אלא על התוצאה. אני מכירה מספיק נשים שמאוד שמחות שהבעל לא עוזר להן, זה נותן להם שלטון מלא, עילה מתמדת להתמרמרות ולכעס, ודרך נהדרת לגרימת משברים במשפחה. (לא קוראים לזה פולניות? (ציפי הבת לאם הפולניה). כל אשה בונה לעצמה מערך משפחתי, לפעמים יחד עם הבנזוג ולפעמים בלעדיו. אבל ברמת התוצאה אם חד הורית מתמודדת עם קשיי היומיום בדיוק כמו אשה נשואה עם בעל בטלן.

 

[ציפי ג]

דברי כמובן מדברים מנקודת

ראותה של אשה, ולא מנקודת ראות של ילד. זה כבר עולם אחר לגמרי.

 

[נעה גל]

../images/Emo6.gif לא יודעת אם התכוונת, אבל,

צחקתי מאוד שקראתי את ההודעה שלך... במיוחד הקטע על הפולניות....

 

[נועה פ.]

אצלנו הסימטריה (כמעט) מושלמת

אבל זו פריווילגיה - קשור כנראה לזה שאנחנו במקצוע דומה, השכלה דומה, מרוויחים דומה בעבודה דומה, ובכלל, אנשים די דומים.