אבא אחד אמר:
- פותח הנושא קלריסה
- פורסם בתאריך
- מצב
נטשה הרציונלית
New member
אני מניחה שיש מקרים שזה כך
ומקרים שזה לא כך. ייתכן שלהורים מחוננים יוולד ילד מחונן וייתכן שיוולד להם ילד "רגיל". ייתתכן שלהורים רגילים יוולד ילד מחונן וייתכן שלא. ייתכן גם שיש יותר סיכוי לשהורים מחוננים יוולדו ילדים מחוננים - עניין של גנטיקה, של סטטיסטיקה. אבל ודאות בוודאי שאין כאן. אצלנו במשפחה האבא באמת מחונן (הודלג כיתה בזמנו) אבל זה לא אומר כלום על משפחות אחרות/ילדים אחרים.
אני מניחה שיש מקרים שזה כך
ומקרים שזה לא כך. ייתכן שלהורים מחוננים יוולד ילד מחונן וייתכן שיוולד להם ילד "רגיל". ייתתכן שלהורים רגילים יוולד ילד מחונן וייתכן שלא. ייתכן גם שיש יותר סיכוי לשהורים מחוננים יוולדו ילדים מחוננים - עניין של גנטיקה, של סטטיסטיקה. אבל ודאות בוודאי שאין כאן. אצלנו במשפחה האבא באמת מחונן (הודלג כיתה בזמנו) אבל זה לא אומר כלום על משפחות אחרות/ילדים אחרים.
התכוונתי לשאול על התחושות
האם הידיעה שאיתרו את הילד שלכם כמחונן גורמת לכם לפעמים לתהיות מה היה אם כשהייתם ילדים היו בודקים ומוצאים שגם אתם כאלה? ואם כן (כלומר אם ההרגשה כזאת) - אתם מרגישים איזה שהוא פיספוס?
התכוונתי לשאול על התחושות
האם הידיעה שאיתרו את הילד שלכם כמחונן גורמת לכם לפעמים לתהיות מה היה אם כשהייתם ילדים היו בודקים ומוצאים שגם אתם כאלה? ואם כן (כלומר אם ההרגשה כזאת) - אתם מרגישים איזה שהוא פיספוס?
ממש לא
אצלנו בכיתה עשו מבחנים. אני עברתי את השלב הראשון ונפלתי בשני. הורי לא יחסו לכך חשיבות וגם אני לא. אח"כ בתיכון עשו לנו שוב אבחונים לכל הכיתה מסיבות של בית הספר, ויצאתי מחוננת מדופלמת. גם אז זה לא עניין אותי. תמיד ידעתי שה' חנן אותי ביכולת חשיבה. אני לא צריכה חותמת בשביל כך. את הידע שלי ופיתוח הכשרונות שלי נתנו לי בבית, והמון.
ממש לא
אצלנו בכיתה עשו מבחנים. אני עברתי את השלב הראשון ונפלתי בשני. הורי לא יחסו לכך חשיבות וגם אני לא. אח"כ בתיכון עשו לנו שוב אבחונים לכל הכיתה מסיבות של בית הספר, ויצאתי מחוננת מדופלמת. גם אז זה לא עניין אותי. תמיד ידעתי שה' חנן אותי ביכולת חשיבה. אני לא צריכה חותמת בשביל כך. את הידע שלי ופיתוח הכשרונות שלי נתנו לי בבית, והמון.
גם אני ממש לא
האמת, אני בכלל לא זוכרת שעשיתי אבחונים למשהו כזה (או שאולי עשיתי ופשוט לא עברתי???). מה שכן, בלי קשר, אני זוכרת שבבית הספר הוציאו חלק מהתלמידים (אני חושבת שאת אלו שעשו 5 יחידות במתמטיקה ובפיזיקה) להעשרות באוניברסיטת ת"א. מה שזכור לי כחוויה מאוד חביבה (בעיקר חברתית). בנוסף, יצא לי ללמוד במספר בתי ספר מאוד שונים זה מזה וקיבלתי המון מכך. בכל מקרה, אני ממש ממש לא מרגישה פספוס. תמיד אהבתי ללמוד ואני חושבת שהבחירות שלי (בחיי הבוגרים) בהחלט מיצגות את האהבה הזאת...
גם אני ממש לא
האמת, אני בכלל לא זוכרת שעשיתי אבחונים למשהו כזה (או שאולי עשיתי ופשוט לא עברתי???). מה שכן, בלי קשר, אני זוכרת שבבית הספר הוציאו חלק מהתלמידים (אני חושבת שאת אלו שעשו 5 יחידות במתמטיקה ובפיזיקה) להעשרות באוניברסיטת ת"א. מה שזכור לי כחוויה מאוד חביבה (בעיקר חברתית). בנוסף, יצא לי ללמוד במספר בתי ספר מאוד שונים זה מזה וקיבלתי המון מכך. בכל מקרה, אני ממש ממש לא מרגישה פספוס. תמיד אהבתי ללמוד ואני חושבת שהבחירות שלי (בחיי הבוגרים) בהחלט מיצגות את האהבה הזאת...
I am ADiDi
New member
בתור ילדה לא התקבלתי לחוגי מחוננים
אבל איתרו אותי ב1% העליון של האוכלוסיה במבחנים פסיכומטריים שהיו בביה"ס היסודי שלי (המבחנים הפסיכומטריים לא כללו ידע כללי ואנגלית שאלו התחומים החלשים שלי), ותמיד התייחסו אליי בתור "גאונה" למרות שלא התקבלתי לחוגי ההעשרה למחוננים, ובתיכון ביקשתי להצטרף לחוגי המחוננים בתחום המחשבים והתקבלתי, כך שאני לא מרגישה פספוס בתחום הזה, אבל אני בהחלט מכירה את הרגשת הפיספוס מתחום אחר - את ה-ADHD שלי ולקויות השפה איתרו רק אחרי שאיבחנתי את הבת שלי. הייתי בת 36 והרגשתי הרגשה של פספוס נוראי: איך זה שהם לא ראו? איך זה שלא שמו לב אליי? וכמה החיים שלי היו יכולים להיות קלים יותר אילו ידעו מה יש לי והיו מטפלים בי בצורה נכונה. כמה סבל סבלתי סתם.... כמה קשה היה לי לשבת בכיתה, כמה צעקו עליי והענישו אותי ופגעו לי בבטחון העצמי וכמה כל זה היה יכול להיות שונה אילו רק היו מבינים אותי ומתייחסים אליי בהתאם ליכולות שלי.... אני מניחה שדברים דומים עברו לאבא שגילה לפתע-פתאום שהוא מחונן דרך הילדים שלו.... מיכל
בתור ילדה לא התקבלתי לחוגי מחוננים
אבל איתרו אותי ב1% העליון של האוכלוסיה במבחנים פסיכומטריים שהיו בביה"ס היסודי שלי (המבחנים הפסיכומטריים לא כללו ידע כללי ואנגלית שאלו התחומים החלשים שלי), ותמיד התייחסו אליי בתור "גאונה" למרות שלא התקבלתי לחוגי ההעשרה למחוננים, ובתיכון ביקשתי להצטרף לחוגי המחוננים בתחום המחשבים והתקבלתי, כך שאני לא מרגישה פספוס בתחום הזה, אבל אני בהחלט מכירה את הרגשת הפיספוס מתחום אחר - את ה-ADHD שלי ולקויות השפה איתרו רק אחרי שאיבחנתי את הבת שלי. הייתי בת 36 והרגשתי הרגשה של פספוס נוראי: איך זה שהם לא ראו? איך זה שלא שמו לב אליי? וכמה החיים שלי היו יכולים להיות קלים יותר אילו ידעו מה יש לי והיו מטפלים בי בצורה נכונה. כמה סבל סבלתי סתם.... כמה קשה היה לי לשבת בכיתה, כמה צעקו עליי והענישו אותי ופגעו לי בבטחון העצמי וכמה כל זה היה יכול להיות שונה אילו רק היו מבינים אותי ומתייחסים אליי בהתאם ליכולות שלי.... אני מניחה שדברים דומים עברו לאבא שגילה לפתע-פתאום שהוא מחונן דרך הילדים שלו.... מיכל
מי שחש פספוס בתחום הזה
וגדל והתחנך בישראל אז זה רק משום שאינו יודע שגם אילו אובחן בילדותו כמחונן לא היה זוכה ליתר טיפוח... מה שכן, על התוכניות למחוננים שמתועדות לעתים בערוץ 8 (כמובן, לא ישראליות...) ממש אפשר להזיל ריר.
מי שחש פספוס בתחום הזה
וגדל והתחנך בישראל אז זה רק משום שאינו יודע שגם אילו אובחן בילדותו כמחונן לא היה זוכה ליתר טיפוח... מה שכן, על התוכניות למחוננים שמתועדות לעתים בערוץ 8 (כמובן, לא ישראליות...) ממש אפשר להזיל ריר.
לפחות היה נותן לו תחושה יותר טובה
או מוטיבציה למשהו או לוידת. אולי גאווה בעצמו?
לפחות היה נותן לו תחושה יותר טובה
או מוטיבציה למשהו או לוידת. אולי גאווה בעצמו?
גאווה בעצמו?
באמת עצוב לי על ילד (ועוד יותר על מבוגר) שאין לו סיבות יותר מוצלחות לגאווה. בכל מקרה, אם הוא מביע צער על כך שלא אובחן כנראה שהוא הרגיש באיזה חסר.
גאווה בעצמו?
באמת עצוב לי על ילד (ועוד יותר על מבוגר) שאין לו סיבות יותר מוצלחות לגאווה. בכל מקרה, אם הוא מביע צער על כך שלא אובחן כנראה שהוא הרגיש באיזה חסר.
נשמע נורא
וטוב שאפשר להתנחם בכך שכיום בזכות האבחונים, הילדים שלך לא יעברו מסע ייסורים כזה. אבל את יודעת מה? מקריאה נוספת של הודעתך אני תוהה: איך כן מורה לכיתה של 40 ילד יכול להתמודד עם ילדים לא "רגילים"? האם כיום מציידים אותם בכלים המתאימים?
נשמע נורא
וטוב שאפשר להתנחם בכך שכיום בזכות האבחונים, הילדים שלך לא יעברו מסע ייסורים כזה. אבל את יודעת מה? מקריאה נוספת של הודעתך אני תוהה: איך כן מורה לכיתה של 40 ילד יכול להתמודד עם ילדים לא "רגילים"? האם כיום מציידים אותם בכלים המתאימים?
יכול אם הוא א-מערכתי
כאשר צריך להכין לחטיבת הביניים ואחרי זה לתיכון ואחרי זה לבגרויות קצת קשה לשים לב לדברים לא רגילים.
יכול אם הוא א-מערכתי
כאשר צריך להכין לחטיבת הביניים ואחרי זה לתיכון ואחרי זה לבגרויות קצת קשה לשים לב לדברים לא רגילים.
נטשה הרציונלית
New member
בדקו, אבל לא את כולם
רק אם היתה סיבה מיוחדת. גם את גיסי (בערך בגיל הזה) בדקו, כי היו לו בעיות בבית ספר, ומצאו שהוא מחונן. אבל זה לא כמו שבודקים היום - את כל התלמידים.
בדקו, אבל לא את כולם
רק אם היתה סיבה מיוחדת. גם את גיסי (בערך בגיל הזה) בדקו, כי היו לו בעיות בבית ספר, ומצאו שהוא מחונן. אבל זה לא כמו שבודקים היום - את כל התלמידים.
בערך בטווח הגילים הזה, אני מניחה
בהתחלה הצחיק אותי שהוא אמר את זה אחר כך שמתי לב שגם הורים אחרים שאני מכירה מרגישים ככה, שלא "איתרו" אותם. לכן אני שואלת, בעיקר על ההרגשה
בערך בטווח הגילים הזה, אני מניחה
בהתחלה הצחיק אותי שהוא אמר את זה אחר כך שמתי לב שגם הורים אחרים שאני מכירה מרגישים ככה, שלא "איתרו" אותם. לכן אני שואלת, בעיקר על ההרגשה
Forum User
New member
אמא של האקסית שלי עברה את המבחן
בכיתה ו', והיא בת 46.
אמא של האקסית שלי עברה את המבחן
בכיתה ו', והיא בת 46.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.