אאווףף

[talicoh]

אאווףף../images/Emo7.gif

טוב מיני משבר, משברון סליחה שאני "מתפרצת" לפורום דווקא בבעיה בפעם הראשונה, אבל אני כאן לבד וממש חייבת לפרוק... התווכחתי עם בעלי ושלחתי אותו לחברים לבד... היינו אמורים ללכת יחד לשבת כל החבר'ה שלו בבית של אחד החברים. כבר מהצהרים (אנחנו גרים לסירוגין אצל הוריי והוריו ומקווים לקנות דירה בקרוב) הוא "הקפיץ" אותי בטלפון שעוד 10 דקות הוא אצלי- אני שונאת את זה! איך ב-10 דקות אפשר להתארגן להתקלח להתאפר ולהחליט מה לובשים? במיוחד שנוסעים אליו קודם לארוחה עם המשפחה ורק אח"כ לחברים ואני כבר אמורה להיות מוכנה... אח"כ בזמן הארוחה הוא דיבר עם כל המשפחה על דירה ואיפה כן כדאי לקנות ואיפה לא כדאי ולא נתן לי להשחיל מילה, עד כדי כבר שכל פעם שבאתי להגיד משהו הרגשתי שאני צריכה להרים את הקול כדי להתגבר עליו... ועד שכבר נמאס לי וקמתי באמצע הארוחה מהשולחן והוא אמר לי: הנה את יכולה עכשיו לדבר ואמרתי: עכשיו אני כבר לא רוצה. טוב, כמובן שאחרי שתי דקות הוא בא אליי לחדר ואומר: טוב, בואי, מה את עושה סצנות? למה שהוא יגיד שהוא מצטער שהוא סותם לי את הפה? החלטתי להשאר בחדר. לחברים היינו אמורים ללכת ב-20:30-21:00 אבל דקה לפני הוא החליט להתקשר לבדוק אם התבטל- (לא הבנתי מה הקטע- אם היה מתבטל היו מודיעים לנו- לא?) כמובן שלא התבטל אבל התברר שההזמנה היא ל22:00 - והשעה הייתה 21:00 אחרי שכבר הייתי לבושה ומאופרת, תפסתי עצבים ואמרתי לו שילך לבד ויעזוב אותי בשקט. אחרי שעה כאילו כלום: נו, בואי, נזוז. לא באה.תגיד שנרדמתי. טוב. אחרי דקה: את בטוחה שאת לא רוצה לבוא? איזו מן שאלה זו? עכשיו יש כאן עוד קטע- כשמדובר בחברים שלי הוא מה זה כבד - כשמדובר בחברים שלו הוא שיא הקלילות. אז הוא שאל: מה אני יגיד, מה התירוץ הכי טוב? ועניתי: כמו שאתה אומר לי לכי לבד ואני מוצאת תירוצים, וחוץ מזה בשביל מה אני יבוא במילא אתה תסתום לי את הפה.... למה הוא לא מסוגל לבוא ולהגיד: עזבי שטויות- אני רוצה שתבואי איתי...? למה הוא לא שם לבלדברים שהוא עושה וגםלא מתנצל אלא מנסה רק לטייח אותם? בקטע שהחלטתי לא ללכת הרגיז אותי גם החוסר ארגון- הוא לא יודע מתי קבעו אבל הוא זורק לי 20:30, מקפיץ אותי להתארגן בטיל, ובסוף זה בכלל שעה אח"כ+אחרי שהוא סותם לי את הפה (משהו שקרה גם אתמול בשיחה בנושא הדירה עם אחיו) אז הרגשתי גם חוסר חשק כבר לבוא, וגם מהעצבים התחלתי לעשות "דווקא" כמו שהוא כבד ואני צריכה להמציא תירוצים לחברים שלי-אז שירגיש גם פעם אחת מה זה.... סליחה שיצא כזה ארוך......... אולי התנהגתי כמו ילדה קטנה ומפגרת ואולי לא, אבל נעלבתי וזה מה שיצא...

 

[shirlyar]

למה אוףףףףףףףףף

קודם כל אני רוצה לפתוח בזה שלא משנה מה המצב אני לא בעד בכללללללללללללל כזוג נשוי לגור אצל ההורים, תמיד אפשר לשכור דירה, החסכון בכסף עולה במחיר הנישואים. עכשיו לעניין, אני חושבת שנהגת בקטנוניות ומכל הדווקא בסוף הוא נהנה ואת זו שסובלת ומתבאסת, את היוצאת מופסדת, למה קטנוניות?????? אני חושבת שאם נורא מפריע לך שהוא סותם לך את הפה אז את יכולה לדבר איתו ככה בארבע עיניים ולהסביר לו מה את מרגישה שהוא מתנהג כך ושזה נורא מעליב בעינייך ומשפיל, ואם איכפת לו ממה שאת מרגישה הוא אמור לשנות דפוס התנהגותי זה. חוץ מזה אז הם קבעו לשעה מסוימת ואת היית כבר מוכנה ואחרי זה דחו so what מה הביג דיל שאת עשית מזה. יכול להיות שמטרידים אותך דברים נוספים ופשוט מקרה זה גרם לך להתפרצות ואם לא אז זה עוד סתם ריבון קטנטון שקיים במערכת יחסים, מקווה שתתפייסו מהר

 

[seeyou]

בנית לעצמך תדמית...../images/Emo140.gif

עוד מתחילת הקשר עם בעלך ומשפחתו קשה לשנות תדמית,במיוחד באותה מסגרת שאת נמצאת אם בעלך הוא דמות דומיננטי זה בגלל שככה הוא נולד ובגלל שאת הסכמת להתנהגותו מהתחלה.(איך ב-10 דקות אפשר להתארגן להתקלח להתאפר ולהחליט מה לובשים) או דיבר עם כל המשפחה על דירה ואיפה כן כדאי לקנות ואיפה לא כדאי ולא נתן לך להשחיל מילה... ישנם אנשים שהם חיים מול הזרקוריים וישנם אנשים בעלי השפעה גדולה יותר מאחרי הכלאיים. אם את אישה,את אמורה להבין את הנפש של הגבר אותו בחרת... תני לו במה לדבר(זה לא עולה לך הרבה)...את דעתו ניתן לשנות טיפין-טיפין במסגרת אחרת... לפעמים משיגים יותר עם חיוך ונשיקה מאשר עם ברוגז... יש לי עצה-חינם-עבורך...אף פעם לא להגיד לו שילך לבד ויעזוב אותך בשקט. רק את תפסידי מזה את חייבת לשנות את התנהגות שלך-זאת דעתי-ביתר קלות מאשר לשנות את שלו. לקום באמצע הארוחה מהשולחן זאת התנהגות ילדותית(סליחה) שלא נותן לך נקודות זכות לטענות שלך. If a small problem is overlooked, it could develop into a big disaster as ant can multiple making tunnels in the dam to allow water soak in and consequently bring it to a collapse בכול זוגיות קיימות חילוקי דעות,מעמדות. צריך ללמוד איך להתמודד ולא לאפשר להפוך אותם למשברים גדולים-קשה לתקן את ההרגשה.

 

[מלכוד 42]

התייחסות לקטע קטן בכל הבעייה...

אני רוצה להתייחס למשהו קטן שכתבת.... "למה הוא לא מסוגל לבוא ולהגיד: עזבי שטויות- אני רוצה שתבואי איתי...?" " למה הוא לא שם לב לדברים שהוא עושה ?" יש לחלקנו הרבה חולשות "אנושיות", כגון הנטיה לדרוש מבן הזוג שהדברים יבואו "ממנו". הרבה פעמים אנו שואלים את עצמנו למה בן הזוג לא יוזם משהו שאנו רוצים. שמעתי פעם מישהי מתלוננת על כך שבעלה אף לא מביא פרחים הביתה. שאלתי אותה האם הוא יודע שהיא אוהבת ורוצה פרחים, אז היא אמרה: "זה צריך לבוא ממנו" במקום להסביר לו מה היא אוהבת ולגרום לו לעשות משהו שהיא רוצה, היא מפתחת רגשות שליליים מפני שהוא לא קורא את המחשבות שלה... רק נקודה קטנה למחשבה...

 

[shirlyar]

../images/Emo45.gif

 

[talicoh]

שלום ותודה על כל התגובות!!!!

ראשית כל, בנוגע לעניין הדומיננטיות שעלה- הבעיה כנראה נובעת מכך ששנינו דומיננטים ולא פרייארים ולא מוכנים לחיות בצל האחר- מה שכן, אנחנו עובדים על איזון ועל לתת לכל אחד במה בזמנו הוא ולא אחד על הגב של השני- וזה מה שהעליב אותי- שהוא קצת שכח מעניין האיזון... בכל מקרה- מעז יצא מתוק, ואני מעדכנת בהתפתחויות ליל אמש: אתמול בעלי חזר הבייתה כמעט באחת בלילה ונשארנו לדבר עד ארבע לפנות בוקר. הוא אמר שחסרתי לכולם שם ולו במיוחד, שהוא ישב וחשב שם על הרבה דברים והצליח להסתכל על הדברים מבחוץ ושהוא מתנצל על שפגע בי ומודע לכמה שזה לא היה בסדר. הוא אמר שאני האשה המושלמת בשבילו ושאני הדבר הכי טוב שקרה לו, שהוא אוהב אותי מאוד מאוד ולא רוצה שדברים כאלו יקרו יותר. כמובן שעם הריגשי שלי ישר נכנסו גם הדמעות לסיפור, וגם אני אמרתי לו כמה וכמה דברים נחמדים עליו- ובעיקר אמרתי לו כמה אני שמחה שאנחנו יושבים ומדברים- ולא נלחמים, מדברים. כל העסק הכלכלי של רכישת דירה נורא מלחיץ אותנו וזה משליך לעניינים אחרים, אבל תודה לאל, אתמול ישבנו עד 4 לפנות בוקר, הבהרנו דברים, התרגשנו וריגשנו אחד את השניה במילים שיצאו מהלב ונרדמנו מחובקים... נכון שהייתי קטנונית ואני לא חושבת שזה שלא הלכתי איתו היה בסדר- אבל בדיעבד, זה הכניס אותו קצת לפרופורציה ועל זה אני שמחה. בסך הכול- אני לא מחליפה אותו באף אחד בעולם!! אני מאוהבת בו בטירוף, אני רואה גברים מסביבי גם גברים מאוד מושכים והלב שלי מתחמם מהמחשבה שכמה כייף לי שאני מרגישה שאין מי שיכול להתעלות עליו.... תודה רבה על תשומת ליבך ועל האוזן הקשבת.... תודה, תודה, תודה.

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

רוצו לראות את הסרט "הנרקוד"

יכניס אותו לתלם כמו שצריך (אני מקווה). ואל תלכו ראש בראש כי זה עושה רע לזוגיות. בחיי, ממליצה לך.

 

[talicoh]

../images/Emo99.gif תודה רבה...

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

בבקשה מתוקה../images/Emo24.gif

 

[talicoh]

מלכוד 42- אתה צודק,

ואל דאגה, אני לא מפתחת רגשות שלילים לבחור- אני מאוהבת בו כולי ויותר חשוב לי שנהיה מאושרים מאשר שאהיה צודקת. אני בהחלט אומרת תמיד מה מפריע לי, ברור שהייתי שמחה אם הכול היה בא לבד ממנו- אבל: א. התחתנתי עם בן אנוש ולא עם קורא מחשבות. ב. אז זה גם היה יכול להיות משעמם!!!

 

[רחלי228]

התנהגותך נראית לי כשל ילדה בת 16.

לא מוצא חן בעיניך - אז... שוברים את הכלים ולא משחקים... תהיי אסרטיבית...תלמדו יחד תרבות שיחה... ויאללה... להתבגר....

 

[talicoh]

לידעתך, את גיל 16 כבר עברתי, וכפי

שציינתי בעצמי- אני יודעת שההתנהגות הייתה קטנונית ומטופשת- (כשמישהו על הקרשים, אין צורך לבעוט בו משם)- ולמרות שיש לנו תרבות שיחה (כפי שתביני אם תקראי את התגובה המאוחרת יותר שלי- מה שלפי תשובתך לא טרחת לעשות- פשוט קפצת ברב בגרותך והקלדת את מילות הביקורת שלך, מבלי לבדוק את העובדות כולן), רק שמה לעשות- רב בני האנוש מרשים לעצמם להתעצבן לפעמים (זה אפילו בריא- לא תאמיני מה זה עושה לפיוס אח"כ) ולא לפתור דברים באותה השניה בדיוק... זה חלק מבגרות, לתת לדברים להבשיל, ולא "לאנוס" אותם להיות בסדר- לא קורה כלום אם לא מדברים שעתיים, חושבים על הדברים בנפרד- ואז משלימים

 

[pumiki11]

גם אני הייתי ככה...

בתחילת הקשר שלנו גם אני הייתי ככה ועושה הצגות לכל דבר כדי שהוא יקלוט את הדברים לבד, אבל במשך הזמן למדתי "להאכיל אותו בכפית" והיום אני כבר אומרת לו ישירות מה אני רוצה, הם לא מבינים לבד וצריך להסביר להם כל דבר.

 

[אנטוניה2]

אני מזדהה איתך

עם הקושי מול בחור שלפעמים דחוף לו להיות אובר-דומיננטי על חשבונך, עם חוסר היכולת לפעול בזוג - לעדכן אותך מתי תהיה הפגישה, להודיע לך בזמן לפני שיוצאים וכולי. זה אכן מאד מעצבן, אלו נושאים שגם אצלנו הם כל הזמן "בחדשות" אני שמחה שזה נגמר בדיבור ובהבנה. אכן, הביקורת פה הייתה קשה , גם שלך על עצמך. ויש בה משהו. אבל המילים הכי חשובות שנאמרו פה לדעתי היו: תגידי לו ואל תחכי שיבין לבד. תזקקי את המסר אצלך במוח, ככל שהוא יצא יותר ברור ויותר קשור לצרכים שלך (אני צריכה להרגיש שאנחנו פעולים כזו, אני צריכה זמן להתארגן, אני צריכה שתאפשר לי את המקום הראוי בדיון המשפחתי על משהו שנוגע לי) כך גדל הסיכוי שייקלט . כשאני מצליחה לעשות זאת, זה עובד לי יותר טוב מסתם מריבה. ידיד של חברתי אמר לה פעם: אם את רוצה כוס מים, אל תגידי לי "אני צמאה". תגידי- לך לצד השני של החדר, יש שם ברז, תמלא לי כוס מים..."

 

[talicoh]

../images/Emo8.gif אהבתי את ההמחשה עם המים...

אני מקבלת את הדברים שאמרת, ואני גם מאוד מאוד שמחה שהכול נגמר בהבנה- למרות שידעתי בתוכי שכך יהיה, הייתי חייבת באותו הרגע להוציא החוצה את כל מה שאני מרגישה ואני שמחה שבחרתי בפורום לשם כך...

 

[talicoh]

אנחנו כבר 3 וחצי שנים יחד, מתוכם

4 חודשים נשואים- ואני לא נוהגת לעשות הצגות- לא בתחילת הקשר וגם לא עכשיו- זו לא הייתה הצגה: נעלבתי ולא הרגשתי שמגיע לו את הכבוד שהוא לא נותן לי ולכן פעלתי כמו שפעלתי והסתבר שזה יצא לטובה. אני תמיד אומרת מה אני רוצה וכאן גם אמרתי וגם עשיתי כי הרגשתי שהמילים כבר לא הספיקו... (הרי הסברתי חלק מהדברים בעבר) מתישהו לדעתך מגיע השלב שכבר לא מסבירים? נראה לי שלא....

 

[seeyou]

אני תמיד אומרת מה אני רוצה ?../images/Emo12.gif

Be Careful What You Say 'If you say what you think, don’t expect to hear only what you like.

 

[talicoh]

לא, ברור שאני לא אומרת מה שאני רוצה

מבלי שיעניין אותי מה האחר אומר- זה מאוד מאוד מעניין אותי! התכוונתי שאני לא שומרת דברים בבטן ואני לא מחכה שיקראו את המחשבות שלי....

 

[seeyou]

../images/Emo45.gif+../images/Emo140.gif

 

[adam33]

לפחד ממך.

בעלך בעצם מפחד ממך. הוא רואה בך מישהי שכל הזמן ביקורתית כלפיו. את תמיד בוחנת ורואה ותמיד יש לך מה לומר. הוא רואה בך כמעמסה בכל הנוגע לשיחות נפש איתך. ולכן גם הדברים האחרים הם פועל יוצא מכך. הבקשות שתהיי איתו כשהוא יוצא .[ הוא היה מעדיף לנשום אויר לבד] ההליכה לחברים שלך.[ הוא פשוט מרגיש בצד] את צריכה להתגמש, להראות לו שאת פחות קשה אליו . את צריכה לנסות לגרום לחברים שלך יותר להפתח אליו וזאת בכדי שהוא ירגיש גם נוח איתם ולא רק "בן לוייה" בטוחני אחרי צעדים שכאלה הוא פשוט ירגיש שכיף להיות איתך כפי שהוא בחר בך כבת זוגו.