אַרְבֶּה

אַרְבֶּה

אני אַרְבֶּה, התאווה להתעופף ולכלות
אוחזת בי כעקלתון על משכבי שבלילות
הלהבה מוּצתת, העיניים מקיזות דמעה
המערה רוחשת רוח, ובחוץ שקיעה
תופרת את האופק ממערב אל מערב
אפשר, כדאי, ראוי, צריך, רוצה, חייב עכשיו.
הלחישות גוברות, אני מוכרח להיכרך
סביב גזע עץ של דעת ולדעת איך
מזרע וטיפה נולד עלה נוֹשֶר
אני הרבה, אני מעט, אני תמיד חסר.
 

nati6589884

New member
אהבתי את השיר.

שונה משאר השירים שלך. אהבתי נורא את השפה.
 

niva99

New member
אחד היפים...

סביב גזע עץ של דעת ולדעת איך---> אולי ניתן להמיר את ה"של" הדעת ->הדעת?
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
תודה על התגובות

וניבה - תודה על ההערה אבל זה היה בכוונה. לקחת את הביטוי המוכר ולשים אותו טיפ טיפה על העוקם - לדעתי זה מדגיש ומחזק ולא מפריע להבנה.
 

jwin

New member
מאוד נהנתי.

אני ארבה או רוצה לומר ״אני הרבעה״ (זמן עתיד)...
״ולכלות״ - לגמור
או ״לכלות״ (lahalot, רבים של אישה שנשאת היום, כלה) - לכמה כלות אני ארבה-הרבעה?...
משכבי שבלילות - mishkavi או mishkavai שבלילות?

״ובחוץ שקיעה
תופרת את האופק ממערב אל מערב״.
נהדר התאור של התפירה ( אני שומע רעש של מכונת תפירה מונוטונית - אני שומע רעש של דפיקה, של מיניות...פעולה שחוזרת על עצמה. אני רואה את המחט שחודרת את הבד ויוצאת ונכנסת ...שנכנס ויוצא וחוזר חלילה )
ממערב אל מערב - יש כאן מוטיב של דריכה במקום, של הליכה ממקום אל אותו מקום.

״אפשר, כדאי, ראוי, צריך, רוצה, חייב עכשיו ״ - crescendo חזק ויפה!

ושתי השורות הסוגרות מעניינות - נולד עלה נושר. רק נולד וכבר הוא נושר! ואולי בדיוק בגלל זה, בגלל הזמניות הזאת (הכל כ״כ מהר נולד ומת) , בגלל זה, מי שהוא למעשה (ה) זרע וטיפה תוהה אם הוא הרבה מדי, מעט מדי או שהוא תמיד חסר...


שיר שמאוד מצא חן.
יהודה
 
תודה!

תודה רבה על הניתוח. הארת לי כמה פינות בשיר שאפילו אני הופתעתי לגלות אותן. יש לך אוזן לכפילויות משמעות ורגישות לרבדים. כיף לקרוא!
 
היה שווה להמתין

ואכן זה היגיע : אתה הגעת בשיר שלאחר תקופה ארוכה העלה כיתה את כולנו .
הלוואי וירבו .
כל הכבוד,נהנתי מאוד.
אותנטי.
 
למעלה