מודה ועוזב ירוחם
מתברר היום שהשמאל ( מפ"מ) עם הקמת המדינה טעה בגדול בהקשר לקשרינו עם שמש העמים. אבל אני רוצה להזכירך את התמיכה המסיבית לה זכינו, בעת מלחמת העצמאות מכוון ברית המועצות וגרורתיה. בשעה שהמערב במיוחד הבריטים ובגמגום האמריקאים לא סיעו לנו באותה מידה. הבריטים ציפו לחזור לאזור יחד עם הערבים המנצחים והאמריקאים פעלו, לא מאהבת מרדכי, אלא על מנת למנוע מאיתנו כניסה לגוש הסוביטי ובהשפעת הבוחר היהודי בארה"ב. כלומר, המהלך דאז לא היה פסול מעיקרו וסיע בביסוסה של ישראל בראשית דרכה. השמאל דאז גם צידד במדינה דו לאומית - מה שהימין במעשיו חפץ להביא עלינו היום. מדינה דו לאומית הייתה שגיאה בזמנו ושגיאה גדולה יותר היום. בן גוריון זכור לטוב לא כשמאלן, אלא כמנהיג פרגמטי שהצליח להוביל את ישראל להישגים. אגב, לאחר מלחמת ששת הימים הוא דגל בהחזרת השטחים לירדן ואם היו שומעים לעצתו לא היינו היום במצבנו הנוכחי. גם מנחם בגין, כראש ממשלה, שהביא את השלום עם מצרים יזכר לטוב. זאת למרות עברו ולמרות הסתבכותו במלחמת לבנון, אחרי שראש ממשלתנו הנוכחי גרר אותו לשם. אני מקווה שגם אריק שרון לאחר שלמד על בשרו את לקחי המלחמה יזכר לטוב, אם וכאשר ימלא את הבטחתו לשלום עם בטחון ואכן יהיה מוכן לויתורים מכאיבים לשם ממושו. הבחינה ההסטורית חייבת להיות על פי התוצאה ולא על פי ההשקפה הפוליטית. אין שחור ולבן, לכל פעולה ישנה תגובה וקשה מאד להגיש מה היה קורה אילו .... מה שנראה "לפני האף" כנכון עשוי להתגלות באחרית הימים כמשגה גדול.