´´

[new_rider]

´´

שלום אני אורח מפורום אופנועים אף אחד לא שומע פה פוגרסיב?

 

[epitaph]

כתבתי לך כבר למטה...

יש כאן כאלה ששומעים פרוגרסיב (ואני בינהם).לאיזה להקות אתה שומע?

 

[new_rider]

י

dream theater liquid tension experiment אני גם אוהב מאוד גיטריסטים של פוגרסיב וגם אני אוהב metal ונאו קלסיקל

 

[epitaph]

ועדיין לא ענית לי על השאלה ששאלתי

בתגובה להודעה שלך למטה...מה גרם לך לחשוב שאין כאן כאלה ששומעים פרוגרסיב?

 

[new_rider]

????

אני לא מבין על איזה הודעה אתה מתכוון!!! איפה למטה?

 

[epitaph]

השאלה הייתה...

איך החלטת שאנשים כאן לא שומעים פרוגרסיב?

 

[new_rider]

אאאאההההה!!!!

הבנתי לאיזו הודעה התכוונת זאת הודעה שחשבתי שלא שלחתי אז כתבתי אותה עוד פעם זאת בידיוק אותה הודעה רק ששכחתי להכניס סימן שאלה לא אמרתי שאף אחד לא שומע פה פוגרסיב שאלתי רק פשוט שכחתי להוסיף סימן שאלה זה הכל עכשיו שאני מסתכל על הודעות ישנות אני דווקא רואה שמדברים פה על זה!

 

[epitaph]

אה...חשבתי שקבעת עובדה.זה מה שנקרא קצר בתקשורת ../images/Emo2.gif

 

[sOrCeReSs]

אלה

להקות טובות אבל liquid tension experiment זה לא יותר מטאל מפוגרסיב?

 

[יעקוב הזגג]

דרים ת´יאטר.... אוננות על סידי

 

[wiz]

דרים ת´יאטר היא

להקת הפרוגרסיב מספר אחת לדעתי... כל הנגנים בהרכב הם ברמה טכנית גבוהה מאוד, ולכולם יש תואר במוסיקה מהמוסדות הכי נחשבים. אני אישית חולה על המוזיקה שלהם, ומקשיב לכל הדיסקים שלהם. מי שלא אוהב אותם שלא ישמע, אבל שלא ישמיץ... ליקוויד טנשן הוא מן הרכב צד של כמה מחברי דרים, וגם שם הם מנגנים פרוגרסיב מעולה... גם אני אוהב מאוד ניאו-קלאסי (אינגווי בעיקר), וגם דברים וירטואוזים אחרים (ואי, סטריאני...). ד"א, חזרתי לפני שבוע וחצי בערך מהופעה של פטרוצי, ואי וסטריאני...

 

[יעקוב הזגג]

דרים ת´יאטר הם בלה ובלה

הם לא יוצרים מוזיקה, המוסיקה שלהם היא פשוט כלי לאוננות המוסיקלית שלהם. במשך דיסק שלם הם מראים לך איזה נגנים מדהימים הם בלי ליצור כלום. הם לא יוצרים אווירה במוסיקה, הם לא מעבירים רגש, הם לא עושים כלום. הרעיון בפרוגרסיביות זה למתוח ולחרוג מגבולות הז´אנר, לעשות דברים חדשים ומיוחדים, דרים ת´יאטר עושים להם בלאדות מתקתקות שמדי פעם מתפרצות להן לאיזה סולו בומבסטי כדי שכולנו נזכור כמה הם מוכשרים טכנית, הם לא מחדשים כלום במוסיקה שלהם, הם פשוט מוכשרים טכנית, ומזכירים לך את זה כל הזמן.

 

[ed547]

איך אתה יכול להגיד שדרים לא

מעבירים רגש בשירים שלהם ובאותו זמן גם לכתוב שהם כותבים בלדות מתקתקות? לפי מה שאני יודע בלדה מעבירה רגש יותר מכל דבר אחר. נכון יש להם את הבלדות שלהם כמו another day שמעבירות הרבה רגש. יש להם שירים יותר של טכניקה כמו ארוטומניה שגם בו אגב יש הרבה רגש. ובסינס לא נראה לי שיש אפילו שיר אחד בלי רגש(אולי כמה קטעים טכנים בbeyond this life אבל חוץ מזה יש לרוב השירים שלהם רגש. איך אתה יכול להגיד שהם לא מנסים דברים חדשים כשכמעט כל אלבום שלהם שונה מהשני בליריקה ובקצב ובסאונד ועוד הקימו הרכב בית שמנסה שילובים של פיוזן ופרוג רוק בשם ליקוויד טנסן ששמה דווקא הם מנסים הרבה דברים . דרים תיאטר היא לא להקה אקספרמנטלית משמע שהם לא להקה ניסיונית שמנסה דברים כדי לחפש את עצמם כי הם כבר מצאו את עצמם מתיישהו אחרי שהם הוציאו את when dream and day unite ועם השיר מטרופוליס. אז בבקשה תפסיק כבר לבקר להקות שאתה לא מכיר ממש טוב כי זה די מטריד.

 

[פול מואד´דיב]

כי הוא לא יודע על מה

הוא מדבר.

 

[פלונטר]

מה הקטע שלכם? קשה לקבל דעה שונה?

אני דווקא קיבלתי את הרושם שהוא יודע על מה הוא מדבר, גם אם אני לא מסכים איתו.

 

[ed547]

למה קשה לקבל הודעה שונה?

הוא הגיב ואני לא הסכמתי אז הגבתי לו בחזרה אחרי הכל בשביל זה יש פורומים של מוסיקה בין היתר..

 

[one1]

../images/Emo17.gif שלום לכולכם ../images/Emo40.gif

שלום. אני שומע את אותה מוזיקה שרובכם שומעים פה. דרים ת´יאטר, סטיב וואי וכדומה. מה שאני רוצה לדעת הוא מאיפה כולכם יודעים לנתח את המוזיקה הזאת בצורה כל כך מפורטת כמו שאתם עושים כאן ? כל הביטויים המפוצצים וכדומה... האם למדתם מוזיקה בצורה מסודרת ? האם אתם סתם מתעניינים ולומדים בזמנכם הפרטי ? יהיה מאוד מעניין לדעת. תודה.

 

[יעקוב הזגג]

אין לי כח לנושא

הרגש שעובר בבלאדות מתקתקות זה הרגש של מכונית חדשה. להקה לא יכולה לקרוא לעצמה פרוגרסיבית בלי לשנות ולהתקדם, איזה התקדמות יש להם מאלבום לאלבום בדיוק? כלום. עכשיו מישהו יבוא ויגיד לי "תראה, פה באינפיניטי זה יותר מבנה שירים קונוונציונלי ופה בסינז זה יותר אלבום קונספט", אבל זה לא התקדמות, הסאונד שלהם לא משתנה ולא מתפתח, הלהקה הזאת היא כלי לחבריה להפגין את כישורי הווירטואוזיות שלהם (שבהחלט יש להם). שיר לא חייב להיות בית-פזמון-בית בשביל להיות טוב, אבל הוא חייב להיות כתוב ובנוי עם מטרה, עם רגש מאחוריו, עם מחשבה מאחוריו, עם מסר מאחוריו, והשירים שלהם זה סתם אוסף סולואים ווירטואוזיים עם איזה בלאדה שתמכור פה ושם. המוסיקה שלהם משעממת, חסרת יחוד, חסרת מטרה ומעוררת פיהוק גדול. אבל אני לא אומר לך לא לשמוע ולהנות מהם, זכותך, פשוט אני לא מסוגל להנות מהדבר הזה שאתם קוראים לו להקה הפרוג הגדולה ביותר (ושוב, איזה להקות פרוג מטאל אתה שמעת וחושב לפחות טובות מהם?).

 

[ed547]

איך אתה יכול להגיד שאין מסר

ואין מחשבה מאחורי הדיסקים שלהם?? סינס מעביר מסר של איך האדם המודרני מגיב לטרגדיה שבה מסופר באלבום שהוא המשך לשיר מטרופוליס ב images & words אם אתה לא מבין את המסר זה לא אומר שהוא לא קיים.. באינפיניטי שאותו אישית לא אהבתי כל כך יש את השיר הזה ששכחתי איך שקוראים לו שפטרוצי כתב על אבא שלו(אין רגש מה?) אם תקרא קצת יותר טוב את המילים שלהם ותתעמק יותר במילים ולא בקול הבלאדות של גיימס לברי תבין שיש מסר דווקא ואסור לפסול ככה ולהגיד על שירים כמו a change of sessions(שאגב קשור במקרה בחיים של מייק פורטנוי המתופף) שאין מחשבה מאחורייהם בגלל שהטכניקה יוצאת מן הכלל. איך שתיארת את דרים תיאטר מתאים יותר לליקוויד אבל הוא לא נעשה במטרה כדי להשוויץ כמו שאמרת אלא כדי לנסות דברים חדשים וצלילים שונים והרבה אילתורים. אולי אתה לא אוהב את זה אבל זה לא סיבה לקרוא לזה השווצה זה פרוייקט ניסיוני. לאופת יש יתרון גדול עליהם במעבר לגיטרות אקוסטיות שהם מבצעים באופן כמעט מושלם.(לא יודע איך זה קשור אבל התחשק לי לומר את זה..

ואגב תודה על האתר אבל לא מצאתי שם את הדיסק הזה משום מה..

 

[יעקוב הזגג]

המסר צריך להיות במוסיקה, לא בליריקה

אם אתה רוצה מסר במילים לך תקרא שירה מודרנית. גם המוסיקה צריכה להעביר משהו. ובקשר לאופת´, יש להם הרבה יתרונות מעבר למעבר לגיטרות אקוסטיות שזה מאפיין שטחי ונפוץ.