תוצאות החיפוש

הינה. וראה נא כאן (כלל ג - תנועת i, סעיף 2) באתר האקדמיה: https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/missingvocalizationspelling/

סליחה על האיחור בתגובה, תודה רבה על תשובתך המפורטת.

:-):. תודה - מכל מלמדי השכלתי.

הסבר מלא למילה נִכֵס פ' פיעל (הצורה הדקדוקית התקנית 'נִכֵּס' נדירה בשימוש) נטל לעצמו, עשה לשֶלו (דבר מופשט). • הם ניכסו לצרכיהם את הפטריוטיזם של ההמונים.

שלום, יש מזיק שתוקף את עץ הגויאבה בחצרי. גזמתי את העץ גזום היטב בתקווה שאפתור בכך את הבעיה, אך לצערי עם הצימוח החדש חזר גם המזיק. שאלתי היא מהו המזיק ואיך אפשר להיפטר ממנו? תודה. מצורפות תמונות.

לעניות דעתי, ישנן כמה בעיות בניסוח ההודעה שקיבלתי, ולא רק בעיה אחת. 1. "היום עובדים קשה" או "הקיץ מזג האוויר חם מהרגיל" או "השבוע תחול הוזלה..." הם ניסוחים מצוינים, אבל הם עובדים רק ביחיד. לעומת זאת המשפטים "הימים עובדים קשה", "הקיצים מזג האוויר...", "השבועות תחול הוזלה..." הם בלתי קבילים...

חברת שיווק ומכירות שלא אנקוב בשמה שלחה לי מייל שיווקי כדלקמן: "החגים קונים חכם ... קנו את המוצרים האלה והאלה." כשהתחלתי לקרוא את הכותרת הבנתי מן הקריאה שהחגים עורכים מסע קניות שבמהלכו הם קונים חכם כלשהו. רק בהמשך הבנתי שהגיע זמני לילך לאולפן ללמוד עברית - כלליה וחוקיה השתנו לבלי הכר.

לתחושתי הלשונית, מכשיר הוא מתקן (כלי :-):) מורכב יותר מאשר כלי. לדוגמה, על כלי אוכל (סכו"ם) לא נאמר מכשירי אוכל, ובתחום כלי העבודה לא נאמר על פטיש, או על איזמל, או על מברג שהם מכשירי עבודה אלא כלי עבודה. לעומת זאת על מחרטה לא נאמר שהיא כלי אלא מכשיר. עם זאת קרוב לוודאי שהתיחום בין כלי למכשיר...

חידוד מה לדברי "משוגע": כגראה שהכוונה הייתה ל"סרוחה" במשמעות שמוטה, מדולדלת (ממילון רב מילים), אך אם מתוך טעות סתם אם מתוך רצון להימנעות מן הכתיב סרוחה ב-ס' (שכן יש למילה זו משמעות נוספת - מסריחה) כתב הכותב שֹֹרוחה בחושבו (בטעות) שגם זהו כתיב תקין של המילה סרוחה (כמו למשל משור-מסור, שרטוט-סרטוט...

אגדה אורבנית. ומעניין, בגרסה הקודמת של אותה אגדה ה-לוּם היה גרעין של זית - דרווין נמצא גם באגדות. :-):

תודה, אך איני מבין את התשובה.

תודה רבה.

אשמח לתשובה.

bitte. ידע אישי (5 לירות :-):) + תרגום שני משפטים מאנגלית לגרמנית (כעצת טריליאן).

:-):

לצערי איני יודע את התשובה לשאלתך. אומנם נתקלתי ברמז קל לַתשובה במאמרון באתר של האקדמיה, אך לצערי לא הבנתיו. עכ"פ אביאו כאן, אולי אתה תבין אותו. הנה: "אֶתְכֶם, אֶתְכֶן (ולא אותכם, אותכן) – נטיות אלו של ציין המושא 'את' שונות מן הנטיות האחרות שבהן יש חולם (אוֹתִי, אוֹתְךָ), כנראה משום שהן בעלות...

"והיצלתי אתהם מכל..." יחזקאל לד 12 "ויברך אתהם" בראשית לא 55 "והזהרת אתהם את החוקים" שמות יח 20 "אוציאה נא אתהן אליכם" בראשית יט 8 "לא תבנה אתהן גזית" שמות כ 22 "והשליכו אתהן אל מחוץ" ויקרא יד 40 ועוד למעלה מ-10 מופעים בתנ"ך.

לפי "מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל, מקור אפשרי יכול להיות בשפה הערבית: זָוַאל - חידלון, אפס מעשה, אפיסת כוחות. בדיקת המילה זואל במילון ערבי-ערבי של אברהם שרוני (אני רחוק מלהיות בר הכי בשפה הערבית, אך אולי היות מילון זה מילון עב כרס מעידה על רצינותו) מעלה את התוצאה:זואל - חידלון, היעלמות...

נא: פרט, נמק והסבר.

למתעניינים, ראו נא באתר שבקישור הרחבת מה: https://monopoli.co.il/guides-popup-shops-short-term-rentals/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%95-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%A4