תוצאות החיפוש

אכן, גם במילון "רב מילים" אחד המשמעים של "זכות" הוא כפי שאמרה דודתך. הנה מובאה של המשמע האמור ממילון זה: 4. מצווה, מעשה טוב, מה שעושה את האדם ראוי להערכה או לתגמול. • כשמאחלים בראש השנה "שירבו זכויותינו כרימון" מתכוונים לומר שנזכה לעשות הרבה מעשים טובים. • "זכות הוא לעבד שיוצא מתחת ידי רבו...

א. חלילה לי מלהלעיג, אז אם השתמע ולו רמז ללעג בדבריי בעניין ראשי התיבות, אני חייב להבהיר שהתכוונתי ברצינות גמורה לכך שלמדתי דבר חדש. זאת מכיוון שכשחיפשתי באינטרנט זה מה שמצאתי: http://www.kizur.co.il/search_word.php?abbr=%D7%97%D7%9E%22%D7%98&m=22

א. גישתך "הפולנית" מוצאת חן בעיניי ביותר. היא משקפת לענ"ד יכולת חדירה לנבכי נפשו של אדם ואת הכישרון המאפשר להציגם בטקסט. ב. למדתי ממך ר"ת חדשים - חמ"ט. תודה. שנה טובה!

ב. דומני שאם היה מתכוון האומר את המשפט המדובר לבוא בטרוניה על כותב הספר על כך שלא הזכיר את שמו של מאן דהו בספרו, הדרך הטבעית להביע זאת הייתה: "X לא הזכיר את שמו (של Y) בספר" ולא "שמו של Y לא נזכַּר בספר" שהיא דרך הבעה נייטרלית למדיי, המביעה עובדה גרידא ואינה מרמזת על טרוניה כלשהי. והבעת העובדה...

אשר להתייחסות ל"יד אחות" כאל צירוף סמיכות או לא, דומה עליי שהתלבטות דומה הייתה לאקדמיה בשאלה "חברה בת" או "חברת בת". פסיקתה - שתיהן כשרות. הנה ציטוט מאתר האקדמיה...

לגבי נזכַּר או נזכָּר: כדי להקל על עצמי אני משתמש בשורש י-פ-ע ושואל את עצמי איך עדיף לומר, "שמו אינו מופיע כלל בספר" או "שמו לא הופיע כלל בספר"? למיטב הבנתי ותחושתי הלשונית עדיף "שמו אינו מופיע כלל בספר". זאת כיוון שהשם שעל אודותיו דנים בשיחה אמנם לא הופיע בזמן כתיבת הספר, אך הזמן שבו נאמר המשפט...

המקור הוא המילון "אוצר הלשון העברית" מאת י' כנעני. זהו מילון עברי עברי ב-18 כרכים, המקבץ בין דפיו גם את המילים הנידחות ביותר. מעבר לזה ערכו זניח, לעניות דעתי.

מִטְמוֹע ׁ(מ' בחיריק, ט' בשווא, ו' בחולם, ע' בפתח - אני מניח שהמשורר טעה כשניקד את ה-מ' בפתח) = שקיעה, שקיעת השמש. רובד הלשון של המילה הוא לשון חכמים.

לאוזניי (או באוזניי :)), "... עיבוד של סדרת הספרים" מצלצל טוב יותר.

שיפוץ: "ייעדתי את השיש ליצור בו יצירת אומנות".

דומני שכשמשתמשים ב'להגיע' צריך להתקיים ברקע אלמנט של עשיית דרך באמצעי כלשהו (הליכה, נסיעה, טיסה וכד') במעבר מנקודת המוצא לנקודת היעד (המקום שאליו רוצים או צריכים להגיע). לעומת זאת, ב'לבוא' אין צורך בכך. דוגמה שאני מעלה בדעתי כרגע: אם מישהו נמצא בסמוך אליך (כמה מטרים) ואתה רוצה שהוא יימצא ממש...

אולי, "ייעדתי את השיש לעשיית יצירת אומנות". ואם לא מוצאים פסול בחזרה על מילים, אפשר גם: "ייעדתי את השיש ליצירת יצירת אומנות".

אני חושב שניתן להתייחס למילה "ציבור" ב"ציבור המרצים" כאל כמת, משהו כמו "כלל המרצים", לכן ההתאם של "לכם" לצירוף "ציבור המרצים" נראה ונשמע טבעי ונכון.

וקשא.:-): סימוכין נוספים באתר האקדמיה: https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A0%D6%B7%D7%97%D6%B7%D7%AA

שתי ה"נחת" האלה שורשן שונה. ב"נחת רוח" שורשה של "נחת" הוא נ-ו-ח (סימוכין: מילון רב מילים), שאליו קשורות נוחות, כיסא נוח וכד'. ב"נחת זרוע" שורשה של של "נחת" הוא נ-ח-ת שעניינה הנחה על-, נחיתה על- וכד'.