ברונכיט ואסטמה

לגבי אסטמה ../images/Emo18.gif ארוך...

כמה דברים. 1. ראשית, לא הייתי מזלזלת בצפצופים. יכולה לומר לך שלבת שלי (כיום בת שנתיים) היו כמה אפיזודות של צפצופים בחורף שעבר (כשהיתה בת שנה פלוס). טיפלנו בה כמה פעמים באינהלציות של ונטולין ופעם אחת הגענו למיון והיא קיבלה מנה אחת של סטרואידים דרך הפה. היו פעמים שבהתקפים קלים לא טיפלנו בכלל וזה עבר מעצמו (אדים, פיזיוטרפיה נשימתית וכאלה), או שעשינו אינהלציות רק עם מי מלח. היא גם טופלה בשלב כלשהו בדיקור (לא עזר.) לכן, אם הייתי קוראת את ההודעה שלך לפני חודש וחצי הייתי עונה לך בקלילות יחסית. אלא שלפני חודש הבת שלי השתעלה תקופה מסוימת. לא נלחצתי מזה כי היא היתה נראית בסדר גמור, ללא קוצר נשימה, וילדים משתעלים לפעמים. ליתר ביטחון קבעתי תור לרופאה שתישמע את הריאות שלה. לילה לפני התור המצב שלה הידרדר במהירות - שיעול יבש ומאומץ ונשימה הולכת ומתקצרת. התלבטנו מאד אם לקחת אותה למוקד באמצע הלילה (לא היה לנו מכשיר אינהלציה) ובסוף החלטנו לחכות לבוקר כי הערכנו שהמצב לא מאד גרוע (ולא רציתי לפנות בוקר להתחיל להריץ אותה למוקד). בבוקר היא כבר היתה עם קוצר משמעותי, עשינו לה אינהלציה אצל הרופאה, והמצב לא ממש השתפר. במשך היום המצב הלך והחמיר, היא לא הגיבה לונטולין, והלכה ואיבדה חיוניות (אופייני להתקפי קוצר נשימה.) בערב בניסיון אחרון להימנע ממיון הרופאה רשמה לה סטרואיד דרך הפה (דנאלון למי שמכיר). גם זה לא עזר ובלילה הגענו למיון עם ילדה עם סטורציה של 85 (נורמלי זה מעל 96) וכ-70 נשימות לדקה אם את יכולה לדמיין מה זה (זה נורא.) היא אושפזה בבית חולים למשך 3 ימים כשהיא מקבלת את הטיפול האגרסיבי ביותר המקובל בבית חולים (סטרואידים לוריד, המון ונטולין, וחמצן כל הזמן כמובן). מדובר בטיפול לא נעים בכלל ואגרסיבי ביותר כאמור אבל כשהאלטרנטיבה היא שהילדה לא תנשום אין לך יותר מדי ברירה. למה אני מספרת את כל הסיפור הארוך הזה - כי למדתי לא לזלזל בצפצופים/קוצר נשימה. למדתי שהמצב יכול להידרדר מהר מאד, ושמבחינתי עדיף לתת מנה ונטולין (ו/או סטרואיד בשאיפה אם רלבנטי) בבית כדי להימנע מבית חולים ומהטיפול האגרסיבי מאד שיש שם. כמו כן למדתי להיות סופר ערנית וקשובה לסימנים. מה שמנחה אותי כיום זה לתפוס את ההתקף בזמן. 2. לגבי אבחון אסטמה - כעיקרון לא מאבחנים אסטמה לפני גיל 3, שכן רוב הילדים שסובלים מהתקפים אסמטיים בגילאים הרכים יעברו את זה עד הגיל הזה. הבדיקות שעושים לאבחון אסטמה אינן יעילות בילדים קטנים. לכן האבחון נעשה על סמך תדירות התקפים. לא משנה אם קוראים לזה ברונכיט ספסטית, דלקת ריאות, או צפצופים - כשההתקפים הנ"ל תדירים חושדים באסטמה ומטפלים כאילו זה אסטמה (ללא אבחון מדוייק). הסבר מקיף מאד על הנושא וכן על הטיפול באסטמה בראייה (סופר) קונבנציונאלית אפשר למצוא באתר הזה. הרופא שלך שאמר "יש לה אסטמה" על סמך ארוע צפצופים אחד נשמע מאד משונה בעיני. האם היו אירועים כאלה בעבר? 3. אחרי האשפוז בבית החולים התחלנו בטיפול הומיאופתי. (התור כבר נקבע לפני האשפוז, רצה הגורל והגענו להומיאופטית אחריו.) אינני יודעת להגיד עדיין אם ועד כמה תרם - עבר רק חודש . מדגישה שגם ההומיאופתית אומרת שבמקרים אקוטיים חובה לטפל באמצעים קונבנציונאלים - הרעיון הוא לא להגיע מלכתחילה למקרים האקוטיים. 4. עוד דבר - אדים חמים. לא קרים. וגם, לעשות טיפולי אדים ממוקדים יותר - למלא חדר אמבטיה באדים ולהישאר שם כ-10 דקות, אפשר גם לטפוח ביד קעורה על הגב והחזה כדי לשחרר ליחה. 5. לא רוצה לייעץ לך כמובן. יכולה להגיד לך שאילו זאת היתה ביתי ואילו היה לה קוצר נשימה (לא ציינת איך היא נושמת) הייתי נותנת ונטולין. את יכולה לחזור למחרת לביקורת כדי לראות מה קורה לריאות. טיפולים אלטרנטיביים, וכן טיפולים בתזונה (למשל להוריד מוצרי חלב) יכולים לעזור בטווח הארוך אבל לא בטווח הקצר. רק בריאות וסליחה על האורך.

אגב מה זה ה"עוד משהו" שהרופא רשם?

בודיקורט?

זה מה שהוא רשם:

1. AEROSOL VOYAGE 2. VENTOLIN 3. AEROVENT SOL 4. מי מלח זה אומר לך משהו?

חלק כן

לא יודעת מה זה איירוסול (יתכן שזה מכשיר האינהלציה עצמו?) מי מלח זה ברור - זה למהילת התמיסה. למיטב הבנתי (אני לא רופאה) איירובנט גם הוא מרחיב סימפונות. בעבר לא שמעתי על זה - נתנו לנו את זה בבית חולים יחד עם הונטולין. אחר כך כשהשתחררנו רופאת הילדים אמרה שאין צורך לתת את זה ושרק בבתי חולים נותנים את זה. בקהילה מסתפקים בונטולין. (מדגישה שכך נאמר על ידי רופאת הילדים שלנו לנסיבות שלנו, אולי שווה לבדוק את זה מול הרופא שלכם.) נראה שלא נתנו לכם סטרואידים.

../images/Emo51.gif

תודה על המידע,

קראתי קצת יותר באינטרנט והבנתי שבאמת לא ממש מאבחנים אסטמה בגיל כזה אבל מטפלים כאילו יש גם אם זה לא בדיוק זה כי חשוב לטפל כמה שיותר מהר על מנת שהמצב לא יתדרדר. על נזקים מוינטולין לא מצאתי כלום בינתיים. אני חושבת שאני כן אקנה את מכשיר האינהלציה ואתן לה כי אני לא משוכנעת שהנזק מוינטולין כ"כ גדול והתועלת נראית לי חשובה לטווח הארוך - וכאן הסיפור שלך מחזק קצת (במיוחד שרצוי כמה שיותר מהר לטפל). אין לה הסטוריה של כלום, פעם אחת היתה חולה בתחילת תקופת הגן וזהו (טיפה חום, שיעול ונזלת - אבל לקח זמן עד שעבר לבד). נזכרתי גם שחורף שעבר היה לה נזלת שדי הפריעה לנשום ולינוק. זה היה כמה ימים ועבר. מה שכן, לבעלי היתה אסטמה בילדות וממה שקראתי בהחלט יש גורם גנטי. גם יש חתול בבית. ומבחינת אבק - בואי נגיד ככה, אין לנו מנקה אז לא ממש מבריק פה... יכול להיות שכל אלה יחד משפיעים גם.

ובעניני אינהלציה

לנו יש אירוצ'מבר שזה מתאם בין הונטולין של הגדולים לפה-אף של ילדים. יתרון - מהיר ושקט (ידני). יש אינהלציה חשמלית שחסרונה הוא בזמן שלוקח וברעש שיכול להפחיד, יתרונה בכך שניתן לשים מי מלח וזה עוזר לעיתים. לא יודעת האם יש הבדל ביניהם בהתאמה לחומרת ההתקפים. ד"א, מחקרים על חיים עם בע"ח מראים ירידה בסיכוי לאסטמה של כ50% (!!), אבל - אחת שכבר יש אסטמה, יש מצב שזה לא להיט לחיות עם שלל חיות ואבק ושערות.

מכשיר אינהלציה

לפי מה שהבנתי אפשר להשיג מיד שרה. אני קניתי ויצא לא מאד יקר עם הנחה משמעותית ביותר של כללית מושלם. לגבי ונטולין תראי אני בטוחה שכמו כל תרופה זה לא דבר שבטווח הארוך מועיל לגוף. אבל צריך לזכור שמדובר באדם שלא מצליח לנשום כמו שצריך! לכן בראייתי אם צריך להשתמש משתמשים אבל נוקטים בכל האמצעים הדרושים (טיפולים משלימים, תזונה, וכו') כדי לא להגיע למצב הזה מלכתחילה. יש הבדל בין להשתמש בונטולין כמה פעמים בשנה לבין לקחת את זה לתקופות ארוכות במשך שנים (וכמובן שיש טווח רחב של מקרים באמצע...)

לא מאבחנים אסטמה על סמך מקרה צפצופים אחד בלבד

זה ברור. אסטמה זה לא נזלת. התסמינים: שיעול (מסוג מסוים, לא כל שיעול מעיד על אסטמה, מדובר בשיעול יבש וקצר שקצת קשה לתאר במילים), צפצופים, קוצר נשימה.

אני חושבת שהכוונה שלו היתה

לגרום לטפל בה כאילו זה אסטמה גם אם זה לא, בגלל מה שציינתי (מהירות הטיפול יכול למנוע הדרדרות המצב בהמשך). הוא איבחן צפצופים בנשימה והרבה ליחה (היא לא השתעלה לידו).

זה די אופייני שלא תמצאי מידע על נזקי הונטולין

קשה למצוא מידע כזה, כמו על דברים אחרים מהסוג הזה. מאוחר מדי, אז אני לא אחפש עכשיו, אבל אנסה לעשות זאת מחר. אני יודעת מה זה ונטולין ממקור ראשון, ותאמיני לי שזה לא דבר טוב או קליל. אם אין לכם בעיה כלכלית מיוחדת, עדיין הייתי מציעה לקחת אותה לריפוי טבעי. עדיין לא נכנסתם למעגל שבו נותנים תרופה כמו ונטולין, היא עוזרת לסימפטום אבל לא לבעיה, הבעיה מחמירה, צריך פתאום לתת גם סטרואידים (שזה עוד יותר גרוע מונטולין) וכו' וכו'. לדעתי אתם תעשו לעצמכם טובה גדולה אם תימנעו מזה. לאסטמה בהחלט יכול להיות רקע גנטי, והתנאים הסביבתיים שיש היום - זיהום אויר, מזון מרוסס, דברי חלב וכד', מעודדים מאד התפרצות של אסטמה ומחלות אוטו-אימוניות אחרות. להמשיך להיות בסביבת כל הגורמים האלה ולתת תרופות לא יפתור את הבעיה, אלא סביר יותר שידחיק אותה ויעלה משהו אחר במקום זה.

גם איליי קיבל ונטולין בסירופ

בגלל הברונכיט... ועוד סירופ, אוף ניה את מלחיצה אותי.

יקירה

עדיף שתילחצי עכשיו ולא תשלמי מחירים גבוהים אחר כך... על אף שאני ממש לא בעד להלחיץ נשים בהריון לצערי אני באמת מכירה מקרוב את הנושא של ונטולין וסטרואידים, ממש על גופי. זה מה שהתחיל אצלי את כל המסע לחיפוש אחרי פתרונות אחרים. רק שאצלי זה קרה רק אחרי גיל 20, וחלק מהנזקים קשה מאד לתקן. אני משלמת על זה מחירים בריאותיים וגם כספיים די גבוהים היום ואני כותבת לך את זה תוך כדי שאני עם צפצופים כבר מעל חודש...

זה נכון

ביפן למשל הפסיקו להשתמש. כשהיתי בהריון היה לי התקף אסטמה והרופאה אמרה בהתנשאות שאצלם כבר לא משתמשים בזה. לא הצלחתי להבין מה בדיוק המרכיב המסוכן אבל קיימים משאפים חדשים ללא אותו החומר. ובתור משתמשת לשעבר אני יכולה לומר שלאחר שימוש בונטולין תמיד יש הרבה אדרנלין בגוף וקצב פעימות הלב עולה. הרופאה אמרה שיש כאלו הרגישים לכך יותר. אבל תרופה שככה משפיעה, בטוח אינה קלילה.

אצלנו היה שיעול דומה למה שאת מתארת

במשך חודש וחצי הוא השתעל שיעול יבש מדי פעם, בדיוק התחיל החורף, אז לא ייחסתי חשיבות. ואז התחילו לו פתאום התקפים חזקים מאוד, קוצר נשימה, הוא לא ישן לא יום ולא לילה במשך כמה ימים, צרח בהיסטריה, הרבה פעמים הייתי על סף להזעיק אמבולנס. רופא ילדים אמר שייתכן וזו אסטמה (הוא גם מאוד אלרגי וסובל מאסטמה של העור), אמר לנו להומיא מייד בעלי חיים מהבית, לעשות טיפול יסודי נגד אבק: לכל הכריות (במייבש כביסה) והשמיכות, לנקות את כל הבית ביסודיות. זה מה שעשינו. מזל שסבתא הסכימה לאמץ את החתולה, אז העברנו אותה אליה מייד. בשמך כל היום טיפלנו בוילונות, שטיחים, בובות פרווה ועוד. זה עבר לא מייד, באותו לילה כבר כמעט לא השתעל!!! עברו חודשיים, בינתיים ההתקפים לא חזרו, טפו-טפו

וואוו הרבה תודה על המידע..

עזרת לי הרבה. POOH

../images/Emo140.gif ושלא נצטרך.

אנחנו היינו באותו מצב אם הגדול שלנו

שהוא היה קטן. ההמלצה שלי הוא לא לגעת בוונטולין ודומה. NIA הסבירה כבר למה. אנחנו בסוף אחרי כל האינהלציות ואנטיביוטיקה מצאנו את אמיר אניספלד (הומיופאט/ רופא ילדים) ובאמצא התקף הפסקמו אינהלציה והתחלנו טיפול הומיופאטי ל1/2 שנה. מאז לא היה לו התקף אחד. אבל אנחנו עוד מתמודדים אם בעיות שלדעתי חלקן תוצעות מהוונטולין וכורטיזון שנתנו לו.

לנו יש קצת נסיון

בני בן שלוש וחצי וסובל מהתקפי ברונכיט (אסטמה) מגיל שנה וחצי. ההתקפים זהים במהלך השנתיים האלו ומתבטאים בשיעולים ליליים, לעיתים עד הקאה של ליחה. כשהחלו השיעולים הרופא הידידותי לסביבה שלנו חיכה כחודש לראות שזה באמת זה והמליץ על תרופת העל - ציצי. אממה, ציצי היה כמובן אבל זה לא עזר. הילדון ד"א ישן עם מכשיר אדים קרים כל לילה מגיל 0 בערך. התחלנו עם דיקור, התמדנו כולל הימנעות משלל מאכלים (מוצרי חלב לא נגענו עוד קודם) - לא עזר בכלל בכלל. ויתרנו על הומיאופטיה כי כל נסיון לתרופה כולל המון מאבקים (יותר קל לדקר את הילדון מאשר לתת תרופה!) ואני מאמינה שהסטרס גורם ליותר צרות.. הרמנו ידיים ונשארנו עם ונטולין+בודיקורט בעיתות התקפים. לשמחתנו ההתקפים הם רק שיעולים מציקים ולא ירידות סטורציה וכאלו, שכן אביו היה מאושפז בבתי"ח מגיל חודש בהתקפי אסטמה (שאין לה זכר כיום). אני אוהבת לקשר את הצורה הקלה של החולירע הזו להנקה אני תוהה מדי יום למקור האסטמה - גנטיקה? זיהום אוויר באזור? ריבוי חיות בבית? תזונה? מניסיוני האישי תזונה לא שינתה כלום בכמות ובחומרת ההתקפים, אבל המדגם לא מייצג כמובן. תרגישו טוב

ריבוי חיות בבית?

דווקא המחקרים אומרים שגדילה עם חיות מחמד מונעת אלרגיות ועוד כולירה שלנו גדל מגיל 0 בבית מלא חתולים למרות מחאות הסבא והסבתא שכל הזמן הצחיקו אותנו שהוא יכול לשאוף שיערות חתולם לריאות וחבל שויתרתם על הומאופתיה בגלל ששונא לקחת תרופות כי שלנו גם כשעוד היה תינוק קטן לא היה מוכן שום סירופ אקמולי ודומיו ואפילו אם ערבבנו עם גלידה או מיץ פטל היה יורק אבל תרופה הומאופתית (מדובר על הומאופתיה קלאסית) ניתנת במזלף קטנטן או גרגירי לבנים מתחת ללשון וגם לוקחים חד פעמית כמות קטנטנה - שלנו מת על התרופות ההומאופתיות ועכשיו כשהוא "גדול" שנה ו9 חודשים נוהג להגיד "עוד" כשנותנים לו תרופה הומאופתית במזלף אני ממליצה על ההומאופתיה הקלאסית, לשלנו הייתה נזלת נוראית והתחיל קצת שיעול לפני קצת יותר משבוע וההומאופתיה הבריאה אותו מאוד מהר