פרשת השבוע.
השבת שהיא שבת של פסח, לא נקרא את הפרשה העוקבת בסדר השגרתי של קריאת "פרשת השבוע" אלא נהוג לקרוא בפרשת "בא" שבספר שמות את הפסוקים המתייחסים לפסח ובמפטיר את החלק המתייחס לחג הפסח מפרשת "פנחס". ובערב שבת נסב בע"ה סביב שולחן הסדר ונספר ביציאת מצרים, כמצווה בספר שמות: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" ולשואלים לעניין רלוונטיות הציווי למי שלא יצא ממצרים, הבהירו חז"ל כי: "בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" ולכן זה כבר מחייב...אם כך, מהי אותה "מצרים" ממנה אנו מצווים לצאת? ובכן, הכוונה במילה "מצרים" איננה אותו חבל ארץ גיאוגרפי ביבשת אפריקה, כי "מצרים" היא המקום הנמוך ביותר אליו יכול האדם להתדרדר. זהו המקום בו שולט היצר המעודד את האדם להוציא מן הכוח אל הפועל את כל תאוותיו הגשמיות המטשטשות את ההבדל בין אדם לבהמה ומעמידה במבחן את הבחירה החופשית של האדם לקבלת החלטה האם לצאת לחירות מאותה עבדות, או להישאר בה. ליל הסדר נועד לעשות "סדר" בחיינו כדי לשאול את עצמנו באומץ לפחות שתי שאלות:
א'. האם אני באמת בן חורין? ב'. האם אני רוצה להיות בן חורין?
ואם נביט סביבנו נוכל לראות כי רובנו נותרנו "עבדים": לכסף, ליצר, למרדף אחר הכבוד, ולתכתיבי החברה המעדיפה שנהיה "הקהל" במשחק החיים שלנו ולא "השחקנים" בו...ליל הסדר הוא חלון הזדמנויות חד פעמי לכל אחת ואחד מאתנו לבחור ולהחליט האם לצאת "מהמצרים" שלנו, מאזור הנוחות לאזור האי נוחות והאם להיות "השחקן" במשחק חיינו או "הצופה" מהטריבונה? נכון, זה מפחיד לשחות נגד הזרם ולא לקבל תכתיבים כמובנים מאליהם אך זו החירות האמיתית. הבחירה להיות בן חורין זה להחליט שהחיים הם שלי ואני רוצה להפיק מהם את המירב והמיטב.להיות בן חורין זה לבנות לעצמי חזון, להציב לעצמי יעד ומטרה ולדעת שלמרות הנפילות שתהיינה בדרך אני מסוגל לקום,לנער האבק ולהמשיך הלאה. אז בואו נבחר בחיים ונבחר באמת
להיות בני חורין במלוא מובנה של המילה. באהבה רבה ובברכת שבת שלום וחג פסח כשר, שמח ומואר לכולם

