ביהמ"ש פסל תוכנית לשכונה חדשה בדימונה שעבור הקמתה נדרש פינוי כפר בדואי

certified.woke

Well-known member
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קבע כי בתהליך אישור הפרויקט שיועד לקום על אדמות הכפר ראס ג'ראבה, נפלו פגמים משמעותיים. בין השאר, לא נבחנה בקשת התושבים לשלבם כדיירים בתוכנית העתידית ולא הוגש תסקיר הבוחן את השפעת הפרויקט על הסביבה.

ראס ג'ראבה, בשנה שעברה. תושביו ביקשו להשתלב בבנייה העתידית בדימונה

ראס ג'ראבה, בשנה שעברה. תושביו ביקשו להשתלב בבנייה העתידית בדימונה; צילום: אליהו הרשקוביץ
עדן סולומון

עדן סולומון
לעקוב
19:35 • 25 ביוני 2025

בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע ביטל היום (רביעי) את תוכנית "דימונה מזרח" — פרויקט להקמת שכונה חדשה שתוכננה לקום על אדמות הכפר הבדואי הבלתי מוכר, ראס ג'ראבה, ושהיה מוביל לפינוי תושביו. בפסק הדין נכתב כי בתהליך אישור התוכנית נפלו "פגמים משמעותיים". לדברי השופטת יעל רז לוי, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והוועדה המחוזית לא בחנו את האפשרות לשלב את תושבי הכפר בתוכנית, אף שזהו תנאי שהוצב בהחלטות קודמות. פגם משמעותי נוסף נמצא בכך שלא הוגש תסקיר השפעה על הסביבה, בניגוד לתקנות המחייבות ולפסיקה.

בנוסף לתושבים ולעמותות המייצגות אותם, עתרה נגד התוכנית גם החברה להגנת הטבע. לדברי השופטת, על פי חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, "מדובר בתוכנית בעלת השפעה ניכרת על הסביבה. זאת לאור ההיקף הרב של התוכנית, העובדה שמדובר כמעט בעיר נוספת שעתידה להיבנות בדימונה, והרגישות הסביבתית של האזור". השופטת אף כתבה כי העובדה שהוועדה המחוזית החליטה לקדם את התכנון ללא תסקיר השפעה על הסביבה "מלמדת בבירור על כך שלא ניתן המשקל הראוי לעניין זה".

אתר בנייה בדימונה, בשנה שעברה. על פי פסק הדין, מדובר בתוכנית בעלת השפעה ניכרת על הסביבה

אתר בנייה בדימונה, בשנה שעברה. על פי פסק הדין, מדובר בתוכנית בעלת השפעה ניכרת על הסביבה; צילום: אליהו הרשקוביץ

כתבות קשורות​

הכפר, בו מתגוררים כ–500 בני אדם, הוקם על קרקעות שבעבר היו שייכות לבני שבט אל־הואשלה וכיום רשומות כאדמות מדינה. ב–2019 הגישה רמ"י תביעת פינוי נגד התושבים, בטענה שיש צורך בקרקעות הכפר לשם הרחבת דימונה. בתגובה ביקשו התושבים להשתלב בתוכנית "דימונה מזרח" כשכונה ייחודית בתחומה, בדומה למצב בשכונות ערביות בערים יהודיות אחרות. העמותות "במקום" ו"עדאלה", שליוו את התושבים, אף הציגו חלופה לתוכנית שמאפשרת את שילובם בתחום דימונה, אך הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב התנגדה לכך.

הרשות הציעה לתושבים להתפנות ליישוב הבדואי קסר א־סיר, השוכן מצפון־מערב לדימונה, אך הם סירבו משום שאזרחים בדואים אחרים תובעים בעלות על אדמותיו. בעקבות זאת קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בהליך נפרד, את טענת רמ"י כי תושבי ראס ג'ראבה הם סרבנים שאינם מעוניינים לקבל את הפתרונות שמוצעים להם, וקבע כי אם לא יפנו התושבים את השטח עד סוף 2024, תהיה רמ"י רשאית לפנותם בעצמה. התושבים ערערו לבית המשפט העליון, וזה עיכב את הריסת הכפר וקבע במהלך חודש מרץ כי רשות מקרקעי ישראל תגיש בתוך 30 ימים תגובה על בקשת התושבים. בינתיים אושרה התוכנית "דימונה מזרח".

תושבי הכפר ב-2022. המקרה שופך אור על המניעים הגזעניים מאחורי מדיניות העקירה הכפויה שמופעלת נגד הבדואים בנגב, מסרו העמותות שמייצגות את התושבים

תושבי הכפר ב-2022. "המקרה שופך אור על המניעים הגזעניים מאחורי מדיניות העקירה הכפויה שמופעלת נגד הבדואים בנגב", מסרו העמותות שמייצגות את התושבים; צילום: אליהו הרשקוביץ

ממרכז עדאלה ועמותת במקום המייצגים את תושבי הכפר ראס ג'ראבה נמסר כי "ההחלטה היא צעד חשוב שמחייב את רשויות המדינה לשקול את שילוב תושבי ראס ג'ראבה שיושבים על הקרקע מזה עשרות שנים ברשות המדינה, והיו חלק ממרקם החיים של העיר החל מהקמתה". לדבריהם, "פסק הדין מלמד שרמ"י לא בחנה כלל את שילוב התושבים בתחום השכונה, והתנהלותה בעניין ראס ג'ראבה מלמדת על מדיניות הולכת ומעמיקה של סגרגציה ורצון להבטיח כי דימונה תשמור על צביונה היהודי. מקרה זה גם שופך אור על המניעים הגזעניים מאחורי מדיניות העקירה הכפויה שמופעלת נגד הבדואים בנגב, ועל מלאכתם העקבית של הרשויות לייהד את הנגב ולצמצם את אזורי המחייה של הבדואים".
 

כרמיזן

Well-known member
בדרום תל אביב זה לא היה קורה.

התירוצים של האנטישמים בגלימות מענינים רק אנטישמים אחרים.
הכפר הבדווי הוא בלתי חוקי, ואין לו שום מעמד לדרוש איזשהן דרישות.

רק בג"ץ במעמדו כבית דין לזכויות הנאצים ימצא את הפלפולים הנירנברגיים שיסייעו לחבריו הנאצים.
 
למעלה