על קצה המזלג
להיפך - העובדה שמתעסקים בבעיות ובפתרונן בצורה פילוסופית פותח את הדלת לאפשרויות שהמתמטיקה אינה יכולה או רוצה לעסוק בהן. פרדוקס זנון הוא לא לשוני אלא תפיסתי: כיצד אנו תופסים את המרחב. ברור לכל הדיוט שאם המרחב נתפס כמקשה אחת, אין בעיה לחצות אותו; אך כאשר אנו מתחילים להגדיר את המרחב בדרכים אחרות (נקודות, זמן, וכו') או אז עולה הבעייתיות בדרכי ההגדרה. אם בעזרת המתמטיקה אנו מגדירים את המרחב בצורה שמאפשרת להימנע מכשל לוגי שבו חלוקת המרחב ליחידות ממשיכה עד אין סוף, אז מתמטית הגענו לסוף הדרך - אבל אז אנו צריכים לפשפש, מטפיזית, בדרך הזו ולראות אם היא מייצגת רק שלמות רעיונית או מציאות קיימת. הפרדוקס של זנון מייצג לדידי את הקשיים הנובעים מהמצאות אנושיות אנליטיות.
להיפך - העובדה שמתעסקים בבעיות ובפתרונן בצורה פילוסופית פותח את הדלת לאפשרויות שהמתמטיקה אינה יכולה או רוצה לעסוק בהן. פרדוקס זנון הוא לא לשוני אלא תפיסתי: כיצד אנו תופסים את המרחב. ברור לכל הדיוט שאם המרחב נתפס כמקשה אחת, אין בעיה לחצות אותו; אך כאשר אנו מתחילים להגדיר את המרחב בדרכים אחרות (נקודות, זמן, וכו') או אז עולה הבעייתיות בדרכי ההגדרה. אם בעזרת המתמטיקה אנו מגדירים את המרחב בצורה שמאפשרת להימנע מכשל לוגי שבו חלוקת המרחב ליחידות ממשיכה עד אין סוף, אז מתמטית הגענו לסוף הדרך - אבל אז אנו צריכים לפשפש, מטפיזית, בדרך הזו ולראות אם היא מייצגת רק שלמות רעיונית או מציאות קיימת. הפרדוקס של זנון מייצג לדידי את הקשיים הנובעים מהמצאות אנושיות אנליטיות.