"You never knew the real me”|ספוילר

Bruce Wayne

New member
"You never knew the real me”|ספוילר

משהו שיצא לי לכתוב באמצע השיעור... "You never knew the real me” אני לא הוא. המחשבה הזאת לא הפסיקה להדהד בראש שלו. הוא היה צריך לחיות בצל שלו במשך שנים. הייתה אפילו תקופה בה הוא העריץ אותו והיה מוכן לעשות כמעט הכל כדי לזכות בהערכה שלו. אבל זכה רק בזלזול והשפלה. הדברים השתנו עם השנים, וההערצה העיוורת הפכה ליריבות אלימה. שניהם כבר לא היו הערפדים האכזריים וחסרי המעצורים שהיו בעבר, אבל היריבות נמשכה, ואתה גם התחושה כי הוא חי בצל שלו. אפילו אחרי כל מה שעשה כדי להשיג את הנשמה שלו בחזרה. אפילו אחרי שהקריב את עצמו כדי להציל את העולם. הוא ניסה לשכנע את עצמו שהוא טוב יותר ממנו. ראוי יותר לאהבתה של האישה שהיה מוכן לעשות הכל למענה. ראוי יותר לגאולה. אבל הוא לא היה בטוח בדברים האלה. הוא היה מוכן להניח את רגשותיו האישיים כלפי היריב שלו בצד, ולהתרכז בתמונה הגדולה, במטרה. כרגע, הוא מוצא את עצמו שיכור, עומד לפני קהל בבר אופנוענים, ומקריא את השיר שכתב לפני יותר ממאה שנים.
 
טוב, קראתי בכל זאת למרות הספוילר..

והספוילר גם לא הפריע לי, זה מדהים. אני ממש נהנית לקרוא דברים שלך, כל הכבוד ותמשיך לכתוב כי זה נפלא. והפעם גם אתה טשטשת דברים, ושני סוגי הכתיבה מתאימים לך, עם שניהם אתה מסתדר. משניהם אני נהנית. אהבתי את ההתחלה "אני לא הוא". כל הכבוד, מיה.
 

Taladora

New member
אהבתי!../images/Emo8.gif

אז באיזה שיעור כתבת את זה? כי נראה לי שכל השיעורים היו משעממים באותה מידה.
 

Bruce Wayne

New member
התחלתי לכתוב את זה בספרות

וסיימתי במתמטיקה. ניסיתי להפיק משהו מתוך השעמום.
 
כן, זה קורה לי הרבה..

רוב הדברים שכתבתי הם באמצעי שעורים. זה זמן מעולה, כשהראש שלך במקום אחר.. :) מיה.
 
משהו שלי מיום שישי..

רק משלשום, והנה אני שמה את זה פה. מקווה שתאהבו. זה שוב, כמובן, מאנג'ל. מיה. מבט בין אויבים הולץ פסע בין הריסותיו הטריות של המועדון. הכל מסביבו בער, ממש כמו השנאה והכאב שהיו בליבו במשך יותר ממאתיים שנה. הוא אחז בחזקה בקשת שבידו וחש את מגעו החם והקשיח של העץ. לא היה לו צורך להביט סביב, להתבונן בסביבתו ההרוסה. הוא הלך בין הלהבות, לעבר מטרתו. אותה מטרה שהרסה את חייו, בגללה נם זמן כה רב, אותה מטרה שנואה שעוד הילכה בעולם. לעבר אנג'לוס. עיניו בערו בנחישות כה חזקה, עד שנדמה היה לו שתכך יצאו מארובותיהן, יפלו לרצפה ויצטרפו לשאר הלהבות שבערו משני צדדיו. הוא יהרוג אותו, אנג'לוס ודרלה ישלמו, אחרי זמן כה רב, חיציו יהפכו אותם לאבק ומשימתו תושלם. רצונו לנום היה חזק מתמיד, שכן הוא לא שכח. הוא לא שכח דבר. לא את דהירתו המהירה לביתו בלב פועם בפחד, לא את מראה של אשתו האהובה מוטלת מתה על הרצפה, לא את זעקותיה של שרה הקטנה כשנשרפה מאורה של השמש כאשר השליכה לשם, בכאב בלתי יתואר. הוא נשבע לנקום בשני יצורי הגהנום הללו, ודבר לא יעצור בעדו. אחרי מאות שנים של ציפייה לאותו הרגע, הוא ניצב צעדים ספורים ממנו. הולץ יצא אל מחוץ למבנה המועדון, מהאש אל הגשם. קשתו מכוונת לליבו וליבו דרוך ומוכן לסיים סוף סוף, את הכל. טיפות המים נפלו על ראשו, הוא ראה את אנג'לוס והוא היה מוכן לירות. ידו נלחצת כמעט עד כאב על קשת העץ בעוד אנג'לוס מסתובב אליו, והוא לא מבין למה הוא אינו מסוגל לפעול. הדבר הראשון אותו הולץ רואה הם פניו המוכרים של אויבו שכעת ביקשו רחמים, אך הולץ לא היה מוכן לוותר. אנג'לוס וודאי ראה את אותה הבעה מתחננת על אלפי פרצופים רגע פני שהרג אותם, הבעות פנים לא יגרמו להולץ לסגת ממשימתו. אך אז הוא ראה משהו שונה, אחר, שמעולם לא חלם לראות. בידיו של אויבו המושבע נח בשלווה, רטוב, תינוק אנושי. הוא היה כה חסר אונים ואחיזתו הנוקשה של הולץ בקשת נרפתה מעט. הוא לא רצה לתת לזה לשבור אותו, לגרום לו להפסיק, לא אחרי שהגיע כל כך קרוב. אך היה משהו בהבעת פניו של אנג'לוס שבכל זאת חדר לליבו. הוא לא רצה להאמין שיש ביצור כה נורא אנושיות, אך בכל זאת, הייתה אנושיות באותו השד. הולץ הביט לתוך עיניו של אויבו, ולא ראה שם יריב ולא רוצח, הוא ראה תחינה, בקשה לרחמים, אך גם חוזק ואמון. הוא הכיר את המבט הזה היטב, יותר מכל השאר. היה זה מבט של אב. החיה אותה נשלח להרוג, גרמה לו כעת להניח את קשתו לצד גופו, לוותר. הוא הבין את כל שחש עתה יריבו, ורגשות אלה ריככו את ליבו מעט. הוא לא היה מסוגל לפגוע בו באותו הרגע. הוא לא היה מסוגל לפגוע בו כשאותו מבט חם ואוהב ניבט אליו מתוך אותו זוג עיניים. הולץ נשבע לא לרחם על אנג'לוס. והוא לא יעשה זאת. אך הוא לא ייפגע בו כך, כאב. היה זה דבר קרוב מדיי לליבו ולא בצורה זו הוא ביקש לנקום. זו התחילה כהתמודדות בין שני אויבים, כך היא תישאר וכך היא תסתיים. הוא לא ייפגע באנג'לוס כשאותו מבט בעיניו. אך הוא ישלם. תהיה לו הנקמה שלו.
 

Bruce Wayne

New member
מאוד אהבתי

הצלחת להעביר את המחשבות והתחושות של הולץ בצורה מעולה.
 
למעלה