you collapse my house of cards (ט)

[ג ר נ י ו ם]

you collapse my house of cards (ט)

merely by breathing
(מרגרט אטווד)

ואני רוצה למות
העולם בנוי מקלפים ואין לי כוח להמשיך להעמיד פנים בקשר לזה
לא רוצה לשתף פעולה
ורוצה, במובן הקונקרטי ביותר, ולא כי קרה שום דבר, להפך, המשבר חלף עבר לו,
רוצה, להרוג, את, עצמי

 

[חלומותשל אחרים]

אני לא ממש יודעת מה קורה איתך בזמן האחרון אבל- אני רוצה שלא תירצי למות
כי את בנאדם מדהים, וכי מגיע לך יותר מזה..

[וסורי שאין לי מילים יותר חכמות/מנחמות]

 

[התקווה שבתוכי]

מותר לשבור את הכלים

מותר להחליט שדי, נמאס. לא בא לי יותר כלום.
מותר לקחת פסק זמן.

אבל זו מילת המפתח ״פסק זמן״. בסוף בסוף, חייבים לקום שוב...

מותר גם לרצות להרוג את עצמך, לפגוע הכי חזק, אבל שזה יישאר רק בגדר מחשבה.

תחזיקי מעמד שם באפלה
אנחנו כאן מחזיקות בשבילך, עד שתוכלי להמשיך קדימה.

 

[levshavur]

לגרניום

שלום לך
אני לא מכירה את השיר שהזכרת אבל מחשבות אובדניות זה משהו שדחוף לטפל בו
כי זה מראה באיזה מצב את כרגע
אני שמחה בשבילך שהמשבר עבר...אבל למה בעצם את רוצה להרוג את עצמך?..
לבשה.

 

[שישמים אחרים]

סליחה שאני דבקה

בקונקרטי ביותר, אבל, גרניום - מה האופציות שלך כשאת מרגישה ככה? למי את אומרת, לאן את פונה? זה מדובר?
מכאן, לא נשמע כאילו המשבר חלף עבר לו. אל תטעי לחשוב שאנשים אמורים להסתובב בעולם רוצים למות, גם אלה מאיתנו שיודעים שהוא בנוי מקלפים. (והוא בנוי מקלפים; אני מסכימה איתך לגבי זה, ומצטערת שזאת ידיעה שרכשת).


דואגת לך.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אני כל כך רוצה שתחיי,
כל כך רוצה שתרצי לחיות.

המשבר לא חלף אם ככה את כותבת,
אל תשלי את עצמך,
זו לא את הצלולה.
הסטטוס קוו שלך הוא אמנם לא של ליצן יום-הולדת,
אבל הוא גם לא של לרצות למות,
ואם ככה את מרגישה, אז זה עדיין השבר הזה.
וזה בסדר להיות בו,
רק תדעי שיכול להיות גם אחרת.

אני אוהבת אותך.

 

[קולדון]

קשה לקרוא.

אני רוצה לחבק אותך חזק

לא יודעת מה עוד אפשר לכתוב.

 

[שישמים אחרים]

גרניום

איך את עכשיו?..
חושבת עלייך.

 

[lital172]

אל תמותי

ואל תתני לשבר הזה לגדול. טפלי בעצמך.. זה יגרום לך לאבד הכל

 

[m e r e]

...

אני מסכימה אתך, העולם בנוי מקלפים. ובכל זאת מאמינה ביכולת שלנו (שלך) לבנות לבנים קטנות של בטחון בתוכו. כמה דברים להיאחז בהם. יש לך כאלו? (נדמה לי שיש לך.)
אני חושבת עליך. מה שלומך?

 

[skiper63]

אני קוראת וקוראת

ולא מצליחה להגיב.
הלוואי והיה אחרת.
הלוואי ויהיה אחרת.

אוהבת מאוד.

 

[ג ר נ י ו ם]

תודה לכולכן

 

[ג ר נ י ו ם]

ואם (ט)

אני פחות רוצה למות כי יש עולם שלם של פגיעה עצמית שפורש את עצמו לפני? מה זה אומר על החיים שלי, מה זה אומר עלי?

 

[Kalphana Vera]

זה אומר, בעיקר, שאת צריכה הרבה עזרה. ואולי שאת עוד לא מוכנה לסיים את הטיפול שלך כאן בארץ, זה שעזבת חיים שלמים בשביל לחזור אליו.
זה גם אומר שלמרות שהמשבר נגמר (ואני דווקא מבינה מאיזה מקום אמרת את זה, ומסכימה איתך- המשבר נגמר), עכשיו נשאר לאסוף מחדש את מה שנשאר ממך ולהתחיל להרכיב חיים מחדש. וזה, זה האתגר הגדול. לא להתגבר על המשבר. אז למרות שהמשבר נגמר, זה לא אומר שאין לך עבודה לעשות (וזה לא הוגן), זה אומר שעכשיו מתחילה העבודה. להתגבר על משבר זה קשה, אבל יצר ההישרדות שטמוע בכולנו עוזר עם זה. ביום שאחרי המשבר, אנחנו נשארות לבד. שום יצר הישרדות לא עוזר עם זה, וכאן מתחיל הקושי האמיתי לדעתי.
אבל אני באמת מאמינה שאת יכולה לאסוף לעצמך חיים בהם יש יותר מפגיעה עצמית. שאת בעצמך יודעת שהעולם הזה הוא לכל הפחות עולם שמעניין לחיות בו, ושזה יכול להיראות לגמרי אחרת אם מתמקדים במקומות הנכונים, באנשים הנכונים, אם מבקשים את העזרה הנכונה.

(אני אוהבת אותך)

 

[ג ר נ י ו ם]

אני מרגישה אבודה לגמרי (ט)

אין לי טיפול לחזור אליו באמת, אין לי טיפול כאן, אין לי חיים לחזור אליהם באמת, אין לי חיים כאן. אני רוצה למות. אין לי כוח יותר.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

איש חכם אחד מהעבודה שלי [נו, את יודעת מי זה] לימד אותי פעם שפגיעה עצמית היא לפעמים הדבר היחיד שמחזיק מישהו בחיים,
שבהרבה מובנים האפשרות לפגוע בעצמך היא מה שמאפשר לא למות.
כתבתי על זה כאן ממש לא מזמן, שעם השנים הראיה שלי את האקט הזה של הפגיעה העצמית יותר ויותר מורכבת,
וזה אחד הדברים שבאמת גרם לי לראות שלא תמיד הדבר הנכון הוא לקחת ממישהו את הפגיעה.
הלוואי שהיה אפשר אחרת.
הלוואי שגם אם את פוגעת זה יהיה דברים לא הרסניים.
לא כאלו שיביאו אותך לבית חולים ולא כאלו שישאירו חותם לתמיד ולא כאלו שיסכנו אותך.
הלוואי שלאט לאט הצורך הזה ייגמר.

אני מאוד רוצה בשבילך חיים אחרים, אני יודעת שגם את.
אבל אני מבינה שיש דרך ארוכה כדי להגיע למקום אחר,
ואולי זה לא אופטימי להגיד,
אבל זו כנראה האמת,
ואני מקווה שגם את תוכלי לקבל את זה,
ולהאמין שגם אם עכשיו זה נראה ומרגיש ככה זה לא יראה וירגיש ככה לתמיד, אבל לדעת גם שזה שאפשר שזה ירגיש אחרת, לא אומר שזה אפשר עכשיו.

מקווה שאת נותנת לאהבה מסביבך וכאן להגיע אלייך.
...

 

[ג ר נ י ו ם]

(ט)

קודם כל, אין לי ביטוח בריאות, ולכן, מסיבות פרוזאיות אלה, לא אגיע לבית חולים.
שנית, לא, האהבה לא מספיקה. זה נכון, ההרס משאיר אותי בחיים. וכאן יש פחות הזדמנויות ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

סליחה שזה כזה דפוק, שההודעות שלי מגעילות כאלה.

 

[someone343]

אני לא חושבת

שההודעות שלך מגעילות,אלא מגיעות ממקום מאד כנה ומאד כואב.. במיוחד כרגע.. בסערה הזו
מצטערת שאין בי הרבה מילים,לפחות כרגע, מחבקת אותך

 

[שישמים אחרים]

אני יודעת מעט מאד

בטח לא מספיק כדי להגיד מה זה אומר, אבל מכאן נקרא כאילו את עמוק בתוך לופ של רה-ויקטמיזציה. מהנסיון הבאמת מצומצם שלי, זה יכול לקרות אחרי שמשתחררים ממקומות שמאלצים אותך להחזיק מעמד אל מול אותה רה-ויקטמיזציה בדיוק. מה זה אומר על החיים שלך? זה אומר שאת סובלת מ-cptsd. זה אומר שבעברך קרו דברים נוראיים. זה גם אומר שכנראה (ואני כותבת בצער אין-סופי) אין החלמה אמיתית ממה שאת מרגישה כרגע. זה תמיד יהיה שם, יתפוס מקום כזה או אחר. זה לא אומר עלייך וזה בטח שלא אומר כלום על הדברים הנפלאים והאוהבים שעוד יקרו לך, על השליטה שתשיגי (גם אם בהתחלה היא תהיה רק במעשים רציונליים) ברה-ויקטמיזציה הזאת. יש עולם שלם של פגיעה עצמית שפורש את עצמו לפנייך כי זה מה שפרשו בפנייך ברגעים קריטיים, במעשים קריטיים. לחיים האלה יש גם דברים אחרים להציע. אני מאמינה בזה בכל לבי, בשבילי ובשבילך. ובשביל לא להתקע שם לנצח, צריך לעשות מעשים, להחליט החלטות. את יודעת מה ההחלטות הנכונות גם אם הן הקשות כי (לא שמעתי את זה מעולם, אבל אני מניחה ש) את יודעת להסתכל מבחוץ על סיטואציות ועל עצמך (כן. זאת יכולת איומה לפרקים; הרכישה שלה איומה). את יודעת - גם אם לא מרגישה, עדיין - שאין שום הצדקה להשאר בלופ הזה. יש עולם שלם אחר ותהיי בו גם אם לא בלעדית, אף פעם. עכשיו את צריכה להחליט. (זה מעייף, אני יודעת. אין לי מה להציע חוץ מהרבה חיבוקים, אהבה ואמונה שלמה).

(חשבתי עלייך המון היום, בקבוצה).

 

[שישמים אחרים]

וגם,

תנינה

(תַּנִּינָה פָּחֲדָה שֶׁאִם תִּנְשֹׁר שׁוּב יַעֲבֹר שָׁם בְּדִיּוּק גָּמָל שְׁלִישִׁי שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ צָהֳרַיִם וְהִיא תִּצְטָרֵךְ לָתֵת לוֹ שֵׁם, וְשׁוּב יַתְחִיל הָעִנְיָן מֵהַתְחָלָה. לָכֵן שָׂמָה תַּנִּינָה אֶת קֻרְקְבָן תַּחַת סַנְטֵרָהּ ונִתְּרָה נִתּוּר קַל כְּלַפֵּי מַעְלָה בִּזְרוֹעוֹת פְּרוּשׂוֹת. הִיא חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ שֶׁאִם יַבִּיט עָלֶיהָ מִישֶׁהוּ שֶׁעוֹמֵד עַל הָרֹאשׁ, וַדַּאי יַחְשֹׁב שֶׁהִיא נוֹשֶׁרֶת לְמַטָּה בְּרַכּוּת שֶׁל עָלֶה עֲנָקִי.)