טוב, נו; זה עיניין של מצב רוח.
כאשר הוא מרומם או פיוטי ואופטימי אז Yes, או רנסאנס
כאשר הוא מנלכולי, אז הקרימזונים או ויאט (או המודי בלוז - בהקשר לשירשור אחר כאן),
לפעמים חבורת גבריאל והאקט תופסת אותי באוזניים,
לפעמים קנזאס. לפעמים רוצים לתת בראש, אז ראש.
סיילינג אינגלנד וקלאסיק היו אלבומי הפרוג הראשונים שקניתי, ולכן הכי הרבה התחברתי ללהקות יס וג'נסיס
ואת יס (עד טורמטו כולל) אהבתי הכי הרבה לאורך השנים.
לג'נטל גיינט נחשפתי רק אחרי שקראתי עליהם בבלוג של ברייטמן,
לסטראבס נחשפתי בעיקבות מאמרים של יקי.
כנ"ל לגבי הלהקות האחרות בג'אנר או הלהקות החדשות יחסית (פלאור קינגס, דרים, מריליון וכו').
על הרבה המלצות למוסיקה טובה אני חייב תודה לכם ידידי באינטרנט, בין אם פגשתי אתכם או לא: בין היתר, ברייטמן, יקי, שני האיילים, מיכה, עמלי, אריק חייט ז"ל, נורית ויואל.
לגנוב, אני חייב תודה מיוחדת, שהרי הוא יסד את פורום אגדות רוק בתפוז.
לגבי ה- פרפצ'ואל צ'יינג'בלינק, שמע הוא לטעמי אולי הפסגה בהופעה של ההרכב שמופיע שם, עם צליל או גישה בלוזי/ת, לא נשכח שביל בורפורד (הג'אזיסט) בשנת 78 היה בהמתנה או בהכנה לדסיפלין אצל פריפ.
את השיר הבא בלינק אני מקדיש למי שכבר לא איתנו.
.