אעע..אתם בטוח לא הולכים לקרוא את זה
ממ.. לפני חצי שעה נסעתי על האופניים.. בירידה.. וכשהייתה עליה למדרכה[ ההנמכה הזאת למכוניות בשביל חניה] עליתי עליה.. ועפתי 3 מטר.. והתרסקתי.. ליד איזה שני דוסים.. התגלגלתי עוד 2 מטר.. ישר קמתי.. אני מכוסה בדם.. השרשרת עפה מהאופניים.. הרמתי אותה החזרתי אותה למקום.. ועכשיו יש לי עוד יותר דם.. ושני הדוסים שהיו שם עמדו במרחק מטר ממני ולא העיזו לשאול אם אולי איכשהו אני צריכה עזרה.. הם רק עמדו שם והסתכלו עליי כאל חולדה מסריחה ודוחה.. הרמתי את האופניים.. ביטלתי את שאר המסלול וחזרתי הבייתה , ברגל. כשחציתי את הכביש במעבר חציה אופקורס שום מכונית לא עצרה [כרגיל ..אין מה להתרגש..] מעבר לכביש חיכתה לי אישה זקנה עם כלב פינצ'ר ושאלה אותי ברוסית אם אני רוסיה.. עניתי שכן.. "JOPU TEBE NADA SPRIATAT! TEBE JE |מצביע על כל האזור שם| GOVORILI! העובדה שכניראה הזקנה רואה גרוע ושממש לא חשוף לי כלום עיצבנה אותי מאוד.. ואני עדיין כולי מרוחה בדם הכל.. ה-כ-ל.. לא אמנתי שאני עצרי בשביל להקשיב לחרא הזה.. כמובן שאחרי 5 המילים הראשונות אני חשבתי לשתי שניות.. כמה חארות של אנשים יש.. חייכתי אל הזקנה חיוך של "זה הדבר האחרון שמעניין אותי עכשיו" לא הקשתי לכל שאר מילותיה היפיפיות.. והמשכתי.. זה נתן לי חומר למחלשבה לאורך כל הדרך עד הבית.. חשבתי "מה היה קורה אם..." הגעתי הביתה אחי שאל למה כל כך מהר [שעה וחצי זה מהר?O_O] בכולפן.. עניתי לו שנפלתי וכשלא היתה שידה שהסתירה אותי הוא ראה.. חחח.. אני חייכתץי חיוך מלא שיניים .. שניהם היו מופתעים.. ואמרו לאבא "סבטה אמרה שהיא נפלה.." אחרי שעמדתי ליד אבא כמה דקות [3] הואט הסתובב ליראות אם אני בסדר.. הוא ראה את כל הדם וכל הפצעים ואת כולי
ה.. ואני מחייכת .. הוא שאל איך זה קרה.. אמרתי שעפתי מהאופניים.. וסיפרתי על הזקנה .. הוא אמר שזאת רק טעימה מהחרא המקורי .. סיפר מה היו אומרים לאנשים ברוסיה בכלל בלי להכיר אותם.. אמר לי שלא כדאי להיתעצבן בגלל זה ושאין לי מה לדאוג.. שמחתי.. הוא התבדח שהייתי צריכה לענות לה משהו טוב באנגלית.. שנינו צחקנו.. אבא שאל אבל איך נפלתי התחלתי להסביר לו.. באמצע הסיפור הוא החליט להודיע לי שהוא לא שומע כלום ושאחר כך אני אספר.. עמדתי עוד 10 דקות.. למרות שהדם עדיין זרם.. צפיתי במשחק של אבא.. [NEED FOR SPEED 2] ואמרתי שאני עפה להתקלח.. אח שלי שאל אם זה כואב.. עניתי שזה שורף קצת.. אבל לא נורא.. עכשיו כל הבגדים מכוסים בדם.. לא נורא.. אני אכבס אותם ידנית.. והתקלחתי.. שורף.. סבון והכל.. אבל לא נורא.. הכל בסבבה.. התלבשתי.. חח.. חצי צולעת.. XD והנה אני פה..
ה וכותבת מגילה.. חח.. יש לציין שהדם עדיין זורם.. [ סליחה.. הייתי חייבת..]
וזהו לעכשיו מ"הרפתקאות סבטה".. ולסיכום.. מה כואב לי? שום דבר.. חוץ מזה שחבל לי שהזקנה התייחסה אליי ככה.. אני בטוחה שא-ף א-ח-ד לא הולך ליקרוא את זה.. אבל הייתי חייבת..