What do we tell our son

English

New member
What do we tell our son

Our son is beginning to try and understand the ``why`` of adoption and I`m not sure how to talk about it. I know that the biological family was poor, but can I tell him that? I don`t want him to think that money is why he`s with us. Or as a friend`s adopted son asked his mother: will you sell me if you get poor? SO far the adoption book was enough for him, telling all the facts, and now when he came with us to the second adoption he got a better idea of what it was like, but he is beginning to need deeper answers. We know we should tell him that his bio family wanted the best for him and all that but will he be happy with that? Won`t he ask for less general explanations?
 

דיאנה*

New member
למה אומצת

היי English, אנסה להעביר לך לינק של מאמר שמדבר בין השאר באופן ספציפי על הסבר סיבות האימוץ, כולל עוני. שמחה לשמוע ממך, ומקווה לבשורות טובות. יום טוב!
 

דיאנה*

New member
המשך

בלינק הקודם צריך ללחוץ על הקישור השני: explaining adoption to your child. בהצלחה, דיאנה.
 

מיכל@ל

New member
אינגליש

ההסבר שלי כלל גם תמונות והסברים על המדינה עצמה שרוב תושביה עניים מאוד. כשעדי היתה קצת יותר גדולה מבן שלך ,הסברתי לה שבגלל המצב במדינה הרבה ילדים מגיעים לבתי ילדים מפני שהמשפחה לא יכולה לגדל אותם ,הפתרון שכל משפחה היתה רוצה כמובן עבור ילדה זה אימוץ . להגיד לך שזה פותר לגמרי את הפגיעה שהילד חש ? ממש לא ! אבל עדיין יש משהו מאוד מנחם בידיעה שההחלטה כביכול ``נכפתה`` על המשפחה ולא בגלל שהם לא רצו את הילד. אחת הדרכים שעזרו לי להבין מה בדיוק כואב לעדי,היתה לשחק משחק בבובות קטנות,לבנות מסגרת של סיפור ולתת לה למלא את החסר. גיליתי תוך כדי כל מיני נקודות שהיא לא העלתה ישירות וכך יכלתי לתת תמיכה יותר ממוקדת איפה שכאב והציק. תני לו לתת לך את התשובות שלו,תחזירי אליו את השאלות ותראי איזה תסריט הוא בנה לעצמו ועם מה נוח לו להתמודד ועם מה-עדיין לא... חשוב לתת לגיטימציה לכאב וגם לכעסים,יש הרבה מקום לכך וחשוב שהוא ייתן ביטוי למה שהוא מרגיש.
 

י . ר א ש

New member
מה לספר...???

לילד שרוצה לדעת קצת יותר מסיפורי הפתיחה הנדושים? מצד אחד, רוצים לגדל ילד בחינוך לאמת ,לפתיחות וכנות, ומצד שני - האמת היא לא מי יודע מה נשמעת טוב וקשה לדעת איך תשפיע. קשה לי לתת עצות ולדעתי אין מי שיכול ליעץ בגלל שלכל ילד {ואדם בכלל } יש נפש אחרת והדברים משפיעים אחרת על כל אחד. אני הייתי מאד לא שמח לשמוע שמסרו אותי בגלל עוני ואולי מעדיף אפילו לדעת שבאתי ממשפחה הרוסה שלא היתה להם אפשרות בגלל כלא סמים וכדו``. אפשר גם לספר שהאם היולדת היתה מאד צעירה ולא עמדה בגידול ילד. ההחלטה נשארת אצלך. במה לבחור-באמת הכואבת או בשקר הקצת פחות כואב. בכל מקרה-עדיף לשמוע אמת כואבת מלא לשמוע כלום . ל ד ב ר .בברכה.
 

דיאנה*

New member
בראבו ראש!

מסכימה איתך שהאמת הכואבת עדיפה, בעיקר מכיוון ששקרים מתגלים, וכלום זה פשוט נורא. חשוב כמובן רק להתאים את הדברים לגיל הילד. לפעמים ילדים צעירים ששואלים איך באתי לעולם מקבלים תשובות ארוכות על זרע וביצית וכל שהם מבקשים לדעת זה שהם צמחו בבטן, וכל השאר מעבר להבנתם. אולי יתאים בעוד חצי שנה, או שנה או שנתיים וכרגע מאוד מבלבל ומקשה. לכן חשוב מאוד לא להסתפק בדיבור חד פעמי על אימוץ, או על כל דבר אחר שקשור בעובדות החיים שלנו. אני מאמינה שאפשר לקבל גם דברים קשים כאשר יש תמיכה מספקת, כפי שמיכל הדגישה, ואפשרות לבטא ולהתמודד עם כל רגש. אגב, זה לא אומר שאני לא חרדה ומבולבלת באשר לרגע בו בתי תגיע לגיל בו תתחיל להבין ולהעלות שאלות. ללא ספק הפורום הזה מסייע לי לתרגל ולחשוב טוב על הדברים. וחוץ מזה, לדעתי ירוק הולם אותך (ברור לך שאני אוהבת לראות ירוק מול העיניים). לילה טוב.
 

מיכל@ל

New member
והשלמה לדברים שלך,דיאנה

כרגיל הדברים שלך נהדרים ונכונים,אני רק רוצה להוסיף לדברים שלך ושל ראש ירוק ,שסיפור האימוץ צריך להתחיל מהרגע הראשון ולהמשיך כשבכל שלב מוסיפים עוד פרט ועוד פניה לרגש שמתאימה לאותו שלב. אי אפשר להתחיל פתאום בגיל שלוש,או להקפיא את הנושא בגלל שהילד לא מדבר על זה ,הסיפור הוא חלק מהחיים כמו ששואלים איך היה בגן ואיך בבית הספר-כך גם ערוצי התקשורת בשאר הנושאים צריכים להיות פתוחים .
 

ענבל*

New member
בקשר לאמת

נכון שבד``כ עדיף לדבוק באמת, כי אז המאומץ גדל עם עובדות החיים שלו, שגם אם הן לא הכי הכי קלות, ככה זה. לפחות נחסך הגילוי של אמצע החיים, שאז הוא יכול לרכוש חוסר אמון להוריו, שהסתירו ממנו עובדות לגבי ראשית חייו, משפחתו הביולוגית וכו. ממאמצי הארץ נחסכת עיקר הדילמה הזו, כי הפרטים נמצאים בשרות למען הילד ולא אצל ההורים, ורק כשהילד ירגיש בשל ומסוגל להתמודד עם כל אינפורמציה שעשויה להתברר לו, יגיע אל אותה האינפורמציה, כלומר האחריות על המאומץ עצמו. אצלנו, מאמצי חו``ל, נמצאת היום כנראה כל האינפורמציה שתהיה לנו אי פעם. כשמדובר בעוני, עם כל הקושי, יחסית קל להעביר לילד את הנושא, בעיקר כי הוא ``נקי`` ומעורר אמפטיה. ודאי שגם יעלה כעסים אצל הילד, אבל זה כל כך טבעי. לעומת זאת כשמדובר בזנות, סמים, מחלת נפש וכו`, עדיף לא לספר עד גיל הרבה יותר מאוחר, כי העובדות האילו יכולות לערער את הדימוי העצמי של הילד ולהגביר פחדים לגבי יכולותיו האישיות. יש דברים שבכדי להתמודד איתם צריך בשלות הרבה יותר גדולה ממה שילד יכול להכיל, בפרט בגילאי גיבוש הזהות שלו. ככה שעם כל הכבוד לאמת, טובת הילד צריכה לעמוד לנגד עינינו, רצוי ששני הדברים יוכלו ללכת יחד, אבל מותר לעגל פינות לצורך הבטחון הקיומי.
 

shira^

New member
רציתי להגיב על משפט מסויים שכתבת

כתבת ``אפשר לספר שהאם היולדת היתה מאוד צעירה ולא עמדה בגידול הילד`` אז אצלנו, ככה זה היה, האם היולדת היתה ילדה בת 16 מהגימנסיה ולאחר הלידה מייד היא פשוט ברחה מבית החולים.לאחר מחשבה מעמיקה אינני יודעת אם זה מה שאני רוצה לספר לילדתי אני קצת חוששת מתגובה של ``עכשיו היא כבר גדולה מספיק כדי לגדל אותי !!! אבל... חכמים טוענים שעדיף לספר את כל האמת...אז יבוא יום ואצטרך להתמודד עם בעיה זו שכה מציקה לי.
 

מיכל@ל

New member
שירה

תמיד האמת הכי חשובה. כמו שענבל כתבה מקודם בנושא אחר - ילדים מפרשים דברים בפשטות,לא כמו המבוגרים שמנתחים ומחפשים תשובה ``מלומדת`` לכל דבר. תמיד יש את האפשרות שהיא באמת תגיד לך יום אחד את זה,אבל ברגע שהיא תדע שאת תמיד אומרת לה את האמת ולא מסתירה ממנה,היא תקבל את הטוב ואת הרע.
 
למעלה