אני לא זה שהתחיל להתווכח על צבא מקצועי.
הבעיה שלך בכל הנושא כאן, שהוא שאתה מסתכל ממקום של כוח.
 
במקרה, כרגע, תנאי השוק הם כאלה שאתה מבוקש. יש לך את הידע והכישורים שכמה מעסיקים, עם כיסים עמוקים, ממש צריכים.
 
התאוריה הזו נשברת ברגע שאתה מתחיל לדבר על סינים.
כי "סיני איכותי" לא יעלה בישראל כמו ישראלי.
 
העניין הוא, שיצא לי לעבוד עם סינים. למעשה, אני גם עכשיו עובד עם סינים.
 
ולהם, יש מנטליות שונה משלנו.
ראשית, הם לא מטומטמים. המהנדסים אצלם משתפרים באיכות משנה לשנה, כך שלא אתפלא אם יתחילו לייצא משם מוחות שעולים על מה שיש בארץ כיום תוך שנים ספורות.
 
בינתיים בארץ, גדלה עוד ועוד אוכלוסייה שמסרבת ללמוד ליבה.
אבל אזוב, אני שוב סוטה מנושא הדיון.
 
הדיון הוא מה מותר למעסיק לעשות, או יותר נכון, כמה מותר לו להפלות עובדים.
 
אם אתה באמת עוכב אחרי כל בליל השטויות ש-gunmen כתב פה, אז מבחינתו, מותר לו אפילו לדרוש ממך כליה, תמורת ה-"זכות" לעבוד אצלו.
 
אם אתה באמת בגישה הזו, אתה צריך להיות מוכן לכך שברגע שחברות בין לאומיות כמו זו שאתה עובד בה, יוכלו לבנות פה מגדלים ולייבא סינים ללא הגבלה, ירד להם העניין לתת לך את מה שהם נותנים לך עכשיו.
 
למה? כי לא יגיע לפה סיני איכותי אחד ש-5 הגדולות יריבו עליו.
יגיעו לפה 500 אלף סינים, שגם חברות קטנות יחסית יוכלו ליהנות מהם.
אל תשכח - מבחינה דמוגרפית, כל ישראל לא מכסה אפילו חצי מעיר גדולה בסין.
 
ולסינים האלה יש ציפיות שכר נמוכות יותר, ומוסר עבודה וסיבולת גדולה הרבה יותר ממה שיש להייטקיסט ישראלי ממוצע.
 
מבחינה כלכלית, יהיה להם יתרון עבור המעסיק שלא תוכל להתגבר עליו.
 
בכנות, כששמעתי לראשונה על החובה להפריש לפנסיה זה עצבן אותי:
באיזו זכות המדינה לוקחת כסף שלי, ונותנת לאיזה טייקון להמר בו בקזינו?
 
אבל, אחרי ששמעתי את הנימוקים לחוק, וחשבתי על זה לעומק, הגעתי למסקנה שמדובר ב-lesser of two evils.
 
מצד אחד, לא כולם חושבים על העתיד וישכילו לחסוך. מה שאומר שבעתיד נצטרך להחליט אם אנו נותנים לחלק גדול מדור למות ברעב ברחובות, או מייצרים עומס כלכלי על דור חדש.
הגעתי למסקנה שאני לא נבלה מספיק כדי לחיות במדינה שבה זקנים זרוקים ברחובות, אפילו אם אני חושב שהם אחראים בעצמם למצבם.
 
אז אין ברירה, וצריך לתת למדינה לקחת מהם את הכסף עכשיו, כדי שלא ייקחו אותו מאחרים מאוחר יותר.
 
אבל אפילו חמור מזה:
כמה שאני שונא הביטים מסוימים בכלכלה שלנו, ברור לי שאני לא יכול סתם לשים כסף מתחת למזרן, או בחשבון עו"ש ולהיות בטוח שאוכל להתקיים ממנו לעת זקנה.
 
כסף מאבד ערך, דברים משתנים, וחישובים כמה לחסוך וכמה מותר לבזבז הם מורכבים.
אז, אם כדי לוודא שתהיה לי פנסיה שפויה צריך להשקיע כסף ולדאוג שהכסף "יעבוד" ולא סתם ישכב, אני כבר מעדיף לתת למקצוענים לעשות את המשחק הזה.
 
אני מבין בתכנות, לא בהשקעות והימורים בבורסה.
אז אם חייבים את הקזינו, כי בכלכלה קפיטליסטית שקל של היום אלול להפוך לעגורה כשאני אגיע לפנסיה, אני מעדיף לתת לאנשים שזה מקצוע שלהם בחיים לעשות את ההימור.
 
ואני אמשיך לתכנת ולהעביר להם חלק מהמשכורת שלי.
 
בדבר אחד אני מסכים איתך - את המעסיק מעניין הברוטו שלך.
אבל אותך מעניין הנטו, ופה בדיוק הפער:
 
אתה יוצא מנקודת הנחה שאם נשנה את החוק כך שהמעסיק יוכל לחסוך בברוטו שהוא משלם עליך, בלי שמה שנכנס לך לכיס ישתנה, הוא יחליט, כנראה כי הוא ממש אוהב אותך, לתת חלק משמעותי מהחיסחון לך.
 
נכון שיש חברות שמעלות משכורת תקופתית כי זה הנוהל בחרה, אבל כמה חברות מעלות משכורת סתם, פתאום באקראי מטוב ליבן?
 
אני אומר דבר פשוט:
אם המעסיק יוכל לחסוך את מה שהוא משלם היום למדינה, ולשמור עליך בתנאים שאתה כבר מסכים לעבוד בהם, זה מה שרוב המעסיקים יעשו, ואת ההפרש יכניסו לכיס.
 
זה הגיון כלכלי פשוט, ולא הצגת שום דבר שמראה שאני טועה.
 
התוצאה? למדינה יהיה פחות מסים לתפקד, ולאזרחים תהיה רשת בטחון אחת בפחות לעת זקנה או אם חלילה יגיעו למצב שאינם יכולים לעבוד.
 
בכל מקרה, הדיון איתך והדיון עם gunmen שונים:
 
הוא לא רוצה לחסוך למעסיק את ההפרש בין בורטו לנטו שהולך להפרשות ו\או מסים.
 
הוא רוצה קודם כל לאפשר למעסיק להפלות עובדים על בסיס גזע, דת, ומין.
אחרי זה, הוא רוצה לאפשר למעסיקים להציב לעובדים כל תנאי, לא משנה כמה פוגעני.
ולבסוף, הוא רוצה שלעובד לא יהיו שום כלים להתמקח עם המעסיק, שכל פיפס הכי קטן יצטרך להיכנס לחוזה, כי אם לא, אז במידה ומחר אחד הצדדים יחליט לזמבר את השני, בלי חוזה, למדינה לא יהיה מה לעשות בעניין.
 
אני בטוח שהוא ואתה יכולים לסבול מצב כזה, כי שניכם מאמינים שאתם מספיק מבוקשים כדי שמעסיקים תמיד יתנו לכם תנאים טובים.
 
אתם רואים את עצמכם בעמדת מיקוח שווה לתאגיד שיש לו מיליארדים לבזבז.
 
רוב האוכלוסייה לא נמצאת במצבכם, ולמרות שאני עובד באותו תחום (פחות או יותר) כמוכם, לי אין הזיות יתר לגבי כוח המיקוח שהידע והניסיון המקצועיים נותנים לי.
 
אל תיתן למשפט האחרון להטעות אותך:
אני לא מזלזל בשווי העצמי שלי, ואני לא עובד בשכר מינימום כי בטעות חשבתי שהמעסיק מחזיק בכל הקלפים.
 
אני פשוט מציאותי, וראיתי בועות מתנפצות ושווקים משתנים.
אז אני רוצה רשת בטחון, ואני מצפה מהמדינה שלי לתת לי כזו, תמורת מחיר.
 
בינתיים נראה שיש מספיק כמוני כדי לשמר את הרשת הזו לנוכח הדמוקרטיה...