Vong אתמול בערב
חבר טוב בהתראה קצרה ציין שבא לו מרק ויאטנמי לארוחת ערב וכך מצאנו את עצמנו בהתלבטות בין וונג להאנוי - בהאנוי היה מקום רק ב - 23:00 ובוונג היה מקום ב - 22:00 על הבר וכך הוא זכה. אני מזמינה משלוחים מהמקום מדי פעם - הם טעימים וכיפיים אבל החסרון המשמעותי הוא המינימום הגבוה מאוד להזמנה בהתחשב בעלות המנות.
היינו רעבים לייט, מה שהוביל לכך שהתמקדנו במנות היותר קטנות בתפריט.
הבחור הזמין את הPho Bo בגרסת החצי שהגיע עם כל המרכיבים הנחוצים בצד - צ'ילי, בצל, בצל ירוק, לימון, כוסברה ועוד. לפני הכנסת המרכיבים המרק היה מעט אנמי אבל השילוב של הכוסברה, הצ'ילי והלימון הפך אותו למנה מצוינת. אני אישית עוד לא מוכנה לצלחת מרק ורק טעמתי ממנו מדי פעם.
הזמנו ביחד את הבאן בקר שהיו נפלאות והייתי יכולה לאכול עוד שלוש כאלו באותו הרגע - החריפות מדויקת, הבשר נמס בפה, פשוט מנה כיפית.
מנה של עלי גפן ממולאים בבשר בסגנון ויאנמי - אלו בהחלט היו עלי גפן ובשר, היה חסר לי טוויסט בדמות תבלינים מיוחדים או משהו שירים את המנה.
דים סאם שרימפס - שרימפס קצוצים עטופים בבצק טפיוקה שקוף. השרימפס היו קצוצים גס מה שאפשר באמת להרגיש את המילוי וליהנות ממנו.
אגרול ויאטנמי - עם עוף, שרימפס ודברים טובים שעוטפים בעלה חסה ונענע וטובלים - יש לי חיבה למנות מטוגנות שמרגישות מושחתות בלי עודף שמן, זו הייתה בדיוק במקום.
אני שתיתי את הוריאציה שלהם למאי טאי ולצידי שתו בירה לא מעניינת במיוחד (איכשהו עד היום כל האסייתיות שטעמתי היו רחוקות מלהבריק). במהלך הערב הברמן גם הרים כוסית עם כל יושבי הבר וחילק לנו מעין משקה שהם מכינים במקום עם אשכוליות, יסמין ועוד כל מיני דברים, חביב.
לקינוח הזמנו את קינוח הבננות שלהם - בננות חצויות מקורמלות עם יוגורט, שקדים ודבש בצד שהיה טעים וכיף, לא מתוק מידי ויכולתי לאכול עוד מהיוגורט הזה ומלבי עם פירות יער שהיה מתוק מדי בעיני ולכן הושאר לשותף לארוחה. במעמד החשבון הברמן הודיע לנו שאחד הקינוחים על חשבונם שהיה לו כיף איתנו.
סך הכל לפני יצא כ - 300 שח.
היה נעים וכיף רק חייבת לציין שכיסאות הבר שלהם היו בין הכיסאות הלא נוחים שיצא לי להיתקל בהם - מדובר בכיסאות עץ עם משענת מתכת שלפחות לי לא מתיישבת בצורה טבעית עם הגב ולכן הייתי צריכה בעשר הדקות הראשונות שם למצוא תנוחה שאני יכולה ליהנות בה.
חבר טוב בהתראה קצרה ציין שבא לו מרק ויאטנמי לארוחת ערב וכך מצאנו את עצמנו בהתלבטות בין וונג להאנוי - בהאנוי היה מקום רק ב - 23:00 ובוונג היה מקום ב - 22:00 על הבר וכך הוא זכה. אני מזמינה משלוחים מהמקום מדי פעם - הם טעימים וכיפיים אבל החסרון המשמעותי הוא המינימום הגבוה מאוד להזמנה בהתחשב בעלות המנות.
היינו רעבים לייט, מה שהוביל לכך שהתמקדנו במנות היותר קטנות בתפריט.
הבחור הזמין את הPho Bo בגרסת החצי שהגיע עם כל המרכיבים הנחוצים בצד - צ'ילי, בצל, בצל ירוק, לימון, כוסברה ועוד. לפני הכנסת המרכיבים המרק היה מעט אנמי אבל השילוב של הכוסברה, הצ'ילי והלימון הפך אותו למנה מצוינת. אני אישית עוד לא מוכנה לצלחת מרק ורק טעמתי ממנו מדי פעם.
הזמנו ביחד את הבאן בקר שהיו נפלאות והייתי יכולה לאכול עוד שלוש כאלו באותו הרגע - החריפות מדויקת, הבשר נמס בפה, פשוט מנה כיפית.
מנה של עלי גפן ממולאים בבשר בסגנון ויאנמי - אלו בהחלט היו עלי גפן ובשר, היה חסר לי טוויסט בדמות תבלינים מיוחדים או משהו שירים את המנה.
דים סאם שרימפס - שרימפס קצוצים עטופים בבצק טפיוקה שקוף. השרימפס היו קצוצים גס מה שאפשר באמת להרגיש את המילוי וליהנות ממנו.
אגרול ויאטנמי - עם עוף, שרימפס ודברים טובים שעוטפים בעלה חסה ונענע וטובלים - יש לי חיבה למנות מטוגנות שמרגישות מושחתות בלי עודף שמן, זו הייתה בדיוק במקום.
אני שתיתי את הוריאציה שלהם למאי טאי ולצידי שתו בירה לא מעניינת במיוחד (איכשהו עד היום כל האסייתיות שטעמתי היו רחוקות מלהבריק). במהלך הערב הברמן גם הרים כוסית עם כל יושבי הבר וחילק לנו מעין משקה שהם מכינים במקום עם אשכוליות, יסמין ועוד כל מיני דברים, חביב.
לקינוח הזמנו את קינוח הבננות שלהם - בננות חצויות מקורמלות עם יוגורט, שקדים ודבש בצד שהיה טעים וכיף, לא מתוק מידי ויכולתי לאכול עוד מהיוגורט הזה ומלבי עם פירות יער שהיה מתוק מדי בעיני ולכן הושאר לשותף לארוחה. במעמד החשבון הברמן הודיע לנו שאחד הקינוחים על חשבונם שהיה לו כיף איתנו.
סך הכל לפני יצא כ - 300 שח.
היה נעים וכיף רק חייבת לציין שכיסאות הבר שלהם היו בין הכיסאות הלא נוחים שיצא לי להיתקל בהם - מדובר בכיסאות עץ עם משענת מתכת שלפחות לי לא מתיישבת בצורה טבעית עם הגב ולכן הייתי צריכה בעשר הדקות הראשונות שם למצוא תנוחה שאני יכולה ליהנות בה.
