הם יותר פסיכדליה מפרוג. אולי פרוטופרג. הם עשו קאברים מגניבים לשירים של הביטלז ולפעמים מתעלים על המקור. אני ממליץ על האלבום הראשון הנושא את שם הלהקה ועל השני - הקצב לעולם ימשך - כתוב בעברית על העטיפה. באלבום השני יש קונספט והוא מכיל קומבינצית של קאברים, בתלכיד אומנותי - פוליטי.
קודם כל, תודה על ההמלצות, אני אנסה. בנוגע לפרוגיותם של וונילה פאדג', אני לא יודע איך הם בדיסקים אחרים, אבל ב Renaissance הם מאוד פרוגיים לטעמי. עוד משהו שאהבתי באלבום הזה זה שבמקום לנגן ריף כלשהו הם מנגנים סולו גיטרה כמעט לאורך כל השיר.
בקרב הפסיכדליה ישנם קטעים רבים שנשמעים כמו פרוג ולדעתי הגבולות בין הסגנונות לא חדים גם אם אני משתמש בנוסחה קלאסי + רוק = פרוג. למשל ג'פרסון איירפלין באלבום ולנטירז בקטעים 4-6. אבל, מה זה משנה, העיקר המוזיקה