אממ...
כן ולא. כן כי החומר שלומדים לאורך השנים הוא באופן כללי ברמה גבוהה יותר ממה שנבחנים עליו- הרבה יותר בהרחבה, המבחן הוא כמו לשנן 70 מיליון עובדות ואז לענות על שאלות מזעזעות. לא כי הדגשים שונים, אף פעם לא נבחנים באנגלית ובטח שלא 8 שעות. בנוסף כשמגיעים ללמוד למבחן הזה אחרי שנה קלינית כבר לא כל כך זוכרים את הפרה קליניקה. יש גם חלק של פסיכיאטריה, וגינקולוגיה שהם לא מאוד מוכרים אחרי שנה רביעית. אם כי עכשיו שאני אחרי הסבב בפסיכיאטריה וגינקולוגיה אני יכולה להגיד שהחומר בבחינה היה הרבה פחות קליני ממה שלומדים בסבבים וברמה נמוכה בהרבה ממה שלומדים בסבב. לא בלתי אפשרי ללמוד את זה לבד. הגינקולוגיה יותר דומה למערכת הרביה של שנה שלישית מאשר לסבב גינקולוגיה. לגבי פסיכיאטריה אני לא יודעת כמה ידע לכם יש במדעי ההתנהגות, לנו כמעט ולא היה וזה עדיין לא מאוד קשה. שנה ד מתחילה ביק"ר שזה קורס ארוך מאוד אבל הוא נותן רקע מצויין לפנימית. אחריו סבב פנימית של 4 חודשים. אחריו יש שני סבבים קטנים- עור וגריאטריה. ואחריו סבב ילדים או כירורגיה. ילדים 8 שבועות, כירורגיה 7 והכיתה נחלקת ל-2. מה שלא עשית ברביעית תעשה בתחילת חמישית. בעיקרון אני ממליצה לך לשים בעדיפויות הגבוהות בהגרלה את ילדים כי זה עוזר מאוד למבחן. אם לא יצא, לא נורא. אנשים עברו גם בלי לעשות סבב ילדים לפני. ככלל, למרות שאומרים שהבחינה היא על חומר פרה קליני- מה שנכון. היא בגישה קלינית. כלומר השאלות מוצגות כ- חולה בן 55, מגיע עם כאבים בחזה, ברקע יש לו יל"ד, סכרת ומחלת לב איסכמית. לסטודנט שנה רביעית המשך השאלה הוא ברור קליני- למשל מה באבחנה מבדלת, אך כאן הפאנץ'- ביואסמלי ישאלו אותך שאלה פרה קלינית כמו איזה חלבון תצפה לראות כמרקר לעומס חדרי וכו'... יש גם זיהוי אוושות שלצורך זה כדאי לדעת פנימית. יש מחלות מטבוליות שלצורך זה כדאי לדעת ילדים.