USMLE

[f u z z i e]

USMLE

הי, אם לא שרשרתי נכון אודה אם תתקנו אותי אני מבקשת עצה עבור חברה טובה שבשנה ד' בעברית ורוצה לעשות את שלב 1, וחושבת לעשות קורס הכנה ל-USMLE של הבי"ס האמריקאי. יש לי תחושות שהוא לא משהו לפי הכישלון שלהם בקורסים אחרים, אבל האם יש מישהו שעשה קורס אצלם או שמע משהו קונקרטי (ספציפית לגבי USMLE)? בנוסף, לא הצלחנו למצוא מידע באתר של הUSMLE או כאן או בשום מקום על תהליך ההרשמה- צריך לבחור שלושה חודשים ומתוכם הם נותנים לך תאריך כלשהו, או משהו כזה? :-\ האם יש רשימה יותר מפורטת של תאריכים בהם המבחן נערך בארץ? הבנו את העובדה שאת 1 ואת 2CK עושים כאן ואת 2CS עושים בארה"ב, אבל לא הצלחנו פיזית להירשם לתאריך קונקרטי. אבודות בשלבים... תודה.

 

[dimiorr]

דעה לגבי הקורס

ראשית אני מדגיש שמדובר בדעה שלי, לא ביררתי עד הסוף את העניין של USMLE [עדיין...] ואין לי כוונות לגשת לבחינה בקיץ הקרוב [בין שנה ד' ל-ה']. אחרי כל ההסתייגויות - חשוב לדעתי לשאול מה יתרום קורס שכזה. בשלב כמו שנה ד' בלימודים כבר יודעים איך נראה מבחן במגוון נושאים רפואיים, אמורים לדעת איך להשלים פערים באמצעות למידה עצמית, ורוב רובו של החומר אמור להיות מוכר משנות הלימודים הקודמות - לא ממש צריך ללמוד משהו מאפס [אלא להתרענן על הרבה מאוד חומר]. כלומר, קורס בנושא הזה יהיה לכל הפחות לא מחדש. אלמנט אחר שהוא כן חשוב הוא המטרות בגישה לבחינה - שמעתי שעבור התמחות בארה"ב למשל, צריך ציונים די גבוהים בבחינה, בעוד שעבור fellowship אי שם בעתיד לאחר התמחות בארץ [נגיד], בעיקר חשוב לעבור את הבחינה ולא חייבים "להפציץ". וזה גם צריך להיות שיקול בצורת ההכנה. בנוסף לכל זה ישנה האפשרות להירשם בתשלום למאגרי שאלות הכנה לבחינה ויש גם הרבה ספרי הכנה עם שאלות, ואלה נראים לי כמו השקעה יותר טובה בהכנה למבחן מאשר קורס, לא משנה כרגע איזה מוסד מספק אותו ועד כמה הוא מפוקפק. בהצלחה!

 

[moranille]

תשובה, אבל בקצרה

כי אני ממהרת. לא להירשם לקורס, כמה חברים שלי נרשמו והיה מאוד מפוקפק, וממש עבדו עליהם ולא הסכימו להגיד להם מי המדריך ומה הידע שלו וכו'. נכון למידע משנה שעברה הם מעבירים קורסים רק לאמריקאים ואין להם נסיון עם ישראלים. עשו להם בעיה לבטל את ההרשמה. אף אחד מבין 70 האנשים במחזור שלי שנגשו לא נעזרו בקורס. כולם עברו. הרשמה- משהו כמו 3-4 חודשים מראש. לימודים- בין 6-10 שבועות- תלוי כמה ברגוע אתן רוצות לקחת את זה. היו חבר'ה שהוציאו יופי של ציונים עם 6 שבועות לימודים. אני למדתי 8 שבועות, יצא סבבה של ציון. המלצת לימודים - להירשם מהיום הראשון ללימודים לבנק הבחינות של USMLE WORLS וללמוד נושא ולאחריו ישר לעשות שאלות כדי להטמיע. בנק הבחינות עולה כ-100 דולר לחודש. אבל הוא שווה. והבחינה די דומה לו. 2CS למיטב ידיעתי צריך להרשם בטווחי זמן רחוקים יותר- חצי שנה ויותר. בהצלחה

 

[r o i 1 9]

אפשר לשמוע בבקשה קצת פרטים?

מה כולל הסטפ1 מבחינת הפרה קליני? (הבנתי אנטומיה, פיזיו, פתולוגיה .. מה עוד?) 10 שבועות זה ברגוע? עם לשלב קצת עבודה? יוצאים מהבית בכלל? תודה רבה

 

[moranille]

לגזור ולשמור

היי, הסטפ 1 כולל בעיקרון חומר פרה קליני טהור - ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית, היסטולוגיה, פתולוגיה, גנטיקה ועוד. ומערכות ששם קצת יותר קליני אך עדיין פרה קליני. מומלץ לא לקחת את הבחינה לפני סוף שנה רביעית ועדיף לעשות סבב ילדים למי שמתכנן להיבחן כי הסבב מסדר בראש המון חומר שיש בבחינה. כאמור למדתי 8 שבועות, עבדתי בערך פעם בשבוע כעוזר רופא. אפשר לצאת מהבית , שוב זה תלוי בטיפוס ובכמה זמן לקחת ללמוד. הדבר הראשון הכי חשוב זה לעשות עם עצמך תיאום ציפיות- כמה גבוה אני רוצה שהציון שלי יהיה או לאיזה מטרה אני נבחן- כדי להתמחות או כדי לעשות פלוו. לפלוושיפ צריך רק לעבור. להתמחות, במיוחד בהתמחויות המבוקשות צריך ציון טוב מאוד. יש בתחילת ספר הלימוד את חתכי הקבלה הממוצעים לכל התמחות בשנה הקודמת. לכן צריך להחליט. לפי זה נגזר זמן הלימוד והאינטסיביות. באופן כללי, המבחן אורך 8 שעות שמתוכו שעה הפסקה שאפשר לחלק לאורך היום. ההמלצה הכי גדולה שלי היא להשתמש בבנק הבחינות מהיום הראשון ללימודים אחרי כל נושא שלומדים. לא לזלזל במדעי ההתנהגות. ספר הלימוד הוא הfirst aid שתקנה לך, ותקשקש עליו ותרשום הערות ותוספות. הוא ינחה אותך וימקד אותך. כל דבר מעבר אפשר להעזר בספרים שיש באינטרנט. יש סרטים נהדרים של ביולוגיה מולקולרית באינטרנט של george wolfe . מבחינת הפירסט אייד - צריך לדעת אותו ברמה של כל מילה! והוא מכסה בערך 80-85% מהחומר ברמה שטחית. כמה שתרצה להרחיב זה עניין שלך ושל הזמן הפנוי שלך. אני הגעתי למבחן בעיקרון בתחושה שאני יודעת הכל ברמה די שטחית, ושאני בטוחה שאעבור אבל לא ידעתי כמה גבוה.כאמור עברתי סבבה. עוד עצה חשובה זה לתרגל סימולציות. יש סימולציות של היואסמלי וורלד, שכדאי להירשם אליהן מראש עם ההרשמה לבנק אחרת זה יקר פי 2! (נפלתי בפח הזה) יש סימולציות רשמיות של היואסמלי שהן בחינם אך אמורות להיות קלות יותר מהמבחן עצמו. לעשות לפחות 2-3 סימולציות. בסימולציה של היואסמלי וורלד קיבלתי נקודה יותר ממה שקיבלתי במבחן, ואצל חברים שלי טווח הטעות היה 5-10 נקודות. בהצלחה, ו-may the schwartz be with you

 

[r o i 1 9]

תודה ועוד משהו

האם תוכנית הלימודים באוני' מכינה אותנו יחסית למבחן הזה (אני גם לומד בת"א) ? האם מבחני האוני' באותה רמה? לגבי שנה ד'- ממה שהבנתי כולם חייבים להתחיל בסבב פנימית, לא? מתי ואיפה מכניסים סבב בילדים? כמה זמן לוקח סבב פנימית וכמה ילדים? תודה

 

[moranille]

אממ...

כן ולא. כן כי החומר שלומדים לאורך השנים הוא באופן כללי ברמה גבוהה יותר ממה שנבחנים עליו- הרבה יותר בהרחבה, המבחן הוא כמו לשנן 70 מיליון עובדות ואז לענות על שאלות מזעזעות. לא כי הדגשים שונים, אף פעם לא נבחנים באנגלית ובטח שלא 8 שעות. בנוסף כשמגיעים ללמוד למבחן הזה אחרי שנה קלינית כבר לא כל כך זוכרים את הפרה קליניקה. יש גם חלק של פסיכיאטריה, וגינקולוגיה שהם לא מאוד מוכרים אחרי שנה רביעית. אם כי עכשיו שאני אחרי הסבב בפסיכיאטריה וגינקולוגיה אני יכולה להגיד שהחומר בבחינה היה הרבה פחות קליני ממה שלומדים בסבבים וברמה נמוכה בהרבה ממה שלומדים בסבב. לא בלתי אפשרי ללמוד את זה לבד. הגינקולוגיה יותר דומה למערכת הרביה של שנה שלישית מאשר לסבב גינקולוגיה. לגבי פסיכיאטריה אני לא יודעת כמה ידע לכם יש במדעי ההתנהגות, לנו כמעט ולא היה וזה עדיין לא מאוד קשה. שנה ד מתחילה ביק"ר שזה קורס ארוך מאוד אבל הוא נותן רקע מצויין לפנימית. אחריו סבב פנימית של 4 חודשים. אחריו יש שני סבבים קטנים- עור וגריאטריה. ואחריו סבב ילדים או כירורגיה. ילדים 8 שבועות, כירורגיה 7 והכיתה נחלקת ל-2. מה שלא עשית ברביעית תעשה בתחילת חמישית. בעיקרון אני ממליצה לך לשים בעדיפויות הגבוהות בהגרלה את ילדים כי זה עוזר מאוד למבחן. אם לא יצא, לא נורא. אנשים עברו גם בלי לעשות סבב ילדים לפני. ככלל, למרות שאומרים שהבחינה היא על חומר פרה קליני- מה שנכון. היא בגישה קלינית. כלומר השאלות מוצגות כ- חולה בן 55, מגיע עם כאבים בחזה, ברקע יש לו יל"ד, סכרת ומחלת לב איסכמית. לסטודנט שנה רביעית המשך השאלה הוא ברור קליני- למשל מה באבחנה מבדלת, אך כאן הפאנץ'- ביואסמלי ישאלו אותך שאלה פרה קלינית כמו איזה חלבון תצפה לראות כמרקר לעומס חדרי וכו'... יש גם זיהוי אוושות שלצורך זה כדאי לדעת פנימית. יש מחלות מטבוליות שלצורך זה כדאי לדעת ילדים.

 

[קונגונדה]

עוד כמה שאלות

בהשוואה לבחינות בפקולטה, עד כמה השאלות הן דומות מבחינת קטנוניות ברמת הפרטים והניסוחים? האם גם ב - USMLE אתה נופל על "שטויות" כמו "נכנס אל" במקום "יוצא מ" ה - LGB?או שהשאלות עקרוניות יותר? האם יש שאלות "חישוביות" א-לה סטטיסטיקה, פרמקולוגיה או ביופיזיקה, או שמדובר בקליניקה נטו וחישובים דמויי אלו שעושים בקליניקה בלבד? האם במחשבה לאחור עדיף לעשות את הבחינה מאוחר יותר בגלל החומר בילדים ובפסיכיאטריה? הבנתי שלא ניתן לגשת ולשפר את הציון, במידה ועברת את המבחן. האם יש אמת בדבר? מאיפה משלימים את 15-20% הנותרים שאינם מופיעים בחוברת? האם יש ספרים מורחבים יותר? תודה רבה רבה על כל התשובות! {סליחה על החרשנות, כנראה זה אחד מהמבחנים שאולי כן יש לי שאיפה להוציא בו ציון טוב. זה מאורע היסטורי - לראשונה מאז שאני בבי"ס לרפואה (למעט אנטומיה ב')}

 

[moranille]

עוד כמה תשובות

קטנוניות רצח. יש שאלות חישוביות, לא המון אבל יש. לגבי במחשבה לאחור- זו שאלה קצת מורכבת. האופציה האחת היא להיבחן אחרי שנה רביעית, השניה אחרי שנה שישית והשלישית כשזה רלוונטי. להיבחן אחרי שנה רביעית יש יתרון כי יש חופש יחסית ארוך, לא מרחק גדול מאוד מהפרה קליניקה, ובעיקר - כולם עוברים אז יש הקלה שזה מאחורינו. החיסרון- יכול להיות שהיה קל יותר אם היינו נבחנים אחרי שישית מבחינת ידע, וגם שזה פותח את השעון של ה-7 שנים לסיום שלב 1, ושני השלבים השייכים לשלב שני (אחד מהם באמריקה). התכנון למי שבחר באופציה זו הוא אחרי שנה שישית את step 2 ck ובמהלך הסטאז או לאחריו לטוס לאמריקה ולסיים עם הבחינה. להיבחן אחרי שנה שישית- היתרון- הרבה יותר ידע באופן כללי. מצד שני מתרחקים מהפרה קליני. סה"כ יכול להיות קל יותר להיבחן אחרי שישית מבחינת ידע. החיסרון- זה אחרי כמעט שנה שיושבים בבית ולומדים למבחני רישוי. מה גם שזה זמן קלאסי לעשות את השלב השני - החלק של הארץ, בד"כ לוקחים כ-3-4 שבועות פותרים בנק בחינות ניגשים ועוברים כי הכל טרי בראש. בסה"כ השחיקה בזמן הזה היא נוראית, זה על חשבון זמן יקר של מנוחה לפני הסטאז. מהיכרות קרובה עם אנשים- הם היו מוכנים לירות לעצמם בראש ולא לעשות גם את הסטפ הראשון. האופציה השלישית- רחוקה מהלימודים, רחוקה מהפרה קליניקה, אף אחד לא מבטיח חודש וחצי חודשיים שאפשר רק לשבת וללמוד- כנראה שלא יקרה. סבירות גבוהה לילדים , משפחה ותורנויות באותו זמן. לסיכום ההתלבטות העיקרית היא בין שנה רביעית או שישית. בדיעבד הפער הלימודי הוא לא מאוד גדול ואפשר להתגבר עליו. כולם עושים את זה בהצלחה לא רעה. זה פשוט דורש מאמץ. כל הסיפור הזה דורש מאמץ ואורח רוח אבל אם נחושים ומחליטים אז עושים. אכן לא ניתן לשפר, אלא אם נכשלת- רחמנא ליצלן. להיכשל זה סצנריום נוראי!! מאיפה משלימים? לא כל כך יודעים מה חסר בעיקרון. חשוב מאוד לעשות את הבנק בחינות- כמה שיותר שאלות שתעשי כך תהיי מכוסה. ומקווים לטוב. סהכ הפירסט אייד הוא ספר הלימוד הממוקד של כמעט כל מי שלומד למבחן ברחבי העולם. הציון הוא יחסי. אם יהיה לך זמן להשלים ולהרחיב - יש סדרת ספרים שנקראת BRS. אני לא הגעתי אליה. דברים שלא הבנתי פתחתי חומר מהלימודים או פשוט אינטרנט. שוב= הדגש הוא על לפתור בחינות ואם יש זמן אקסטרה אפשר להרחיב. חרשנות זו לא מילה גסה

 

[f u z z i e]

../images/Emo51.gif../images/Emo45.gif

 

[r o i 1 9]

תודה על כל המידע

 

[lidaka]

תודה

 

[טינקר90210]

אני הייתי מתרחקת מבית הספר האמריקאי

ומכל הקורסים שהוא מציע. באופן אישי, עשיתי שם את קורס ה GRE שלהם, וזה היה ממש בדיחה (לא מצחיקה אפילו). לא יודעת ספיציפית לגבי קורס של USMLE. אבל ההתרשמות שלי מבית הספר האמריקאי, הוא שהקורסים שלהם לא רציניים בכלל, והמדריכים שלהם לא מקצועיים. חוץ מזה שברגע שנרשמת, אתה לא יכול לבטל, הם עושים סיפור גדול מזה, ולא מוכנים להחזיר את הכסף.

 

[r o i 1 9]

אפשר בבקשה לטגלן?

 

[לטינית בנשמה]

בדיוק מה שבאתי לעשות

עלה להודעות הנבחרות