UMMAGUMMA

[nik19864]

UMMAGUMMA

אני מקשיב עכשיו לאלבום הזה ועם כל שמיעה הוא אהוב עליי יותר. רק הבעיה היא היא חוסר האחידות המשווע ממנו הוא סובל שבהחלט גורע מאיכותו. לפחות אפשר היה לקצר את THE GRAND VIZIERS GARDEN PARTY הלא מובן והמעצבן לפרקים ואת SYSYPHUS אפשר היה לאחד לחלק אחד של 10-12 דקות ואותו דבר אם THE NARROW WAY היפהפה שאותו עדיף היה אף להכפיל באורך ואפשר היה להוסיף עוד 3-4 שירים פסיכודליים מטמטמים לאלבום, באורך 3-4 כל אחד עם מילים מטמטמות ומנגינות יפות. זה היה יכול להפוך את האלבום למושלם!!!

 

[melancholy man]

לא יודע, אני אוהב

לא שלם, לא מושלם, מבולגן, מעפאן לפעמים, אבל אני אוהב, עם כל החסרנות, יש לו את זה.

 

[nik19864]

צודק בהחלט, גם אני

ושכחתי לציין את GRANTCHESTER MEADOWS האדיר, שבו רוג'ר ווטרס נשמע כמו שהוא מעולם לא נשמע. רוג'ר ווטרס בשיאו!!! ולגבי המוזיקה? משהו משהו!!! נחמד מצדכם להתעניין...

 

[oneman2]

דעתי

איחס. בושה שפינק פלויד הוציאו דבר כזה, ומוזר שהם הוציאו אלבום שנבנה בצורה כזאת שמתאימה ללהקה שנמצאת על סף פירוק, עוד לפני שהם התחילו את דרכם. לדעתי זה "חור שחור" בהיסטוריה שלהם, ו... זהו.

 

[melancholy man]

זה בסדר אפשר לא לאהוב

אבל האמת שזה אלבום של חיפוש דרך כן, הבילבול הזה, הוא פשוט ניסיון של כל אחד מהם למצוא את הכל האישי שלו, ממש לא מסוג הדברים שעושים בסוף קרירה ארוכה יותר אומץ וטימטום של צעירים. אולי האלבום לא מגובש (מה אולי, הוא לא מגובש) ולמען האמת, זה ממש כן אלבום של להקה על סף פרוק, פינק ניסתה למצוא לעצמה דרך אחרי לכתו של סיד, אף אחד מהחברים לא הצליח באמת להשתלט על העסק, הניסיונות המוסיקאליים (הנפלאים) של גילמור רייט ווטארס, לא הצליחו ונראה היה שהלהקה נמצאת בסוף דרכה, בדיוק בנקודה הזאת יצא אומה גומה, כל אחד מחברי הלהקה קיבל חצי צד מהאלבום הכפול ויחד עם אלבום הופעה (מצויין) יצא מה שיצא, אפשר לראות בזה אלבום מבולבל, עם סלט לא שייך של שירים, אפשר לראות בו ניסיון אוונגרדי ליצור שפה מוסיקאלית חדשה, ואפשר, לראות בו אלבום עם הרבה ניסיונות מענינים, כמה שירים יוצאים מהכלל וכמה נפילות, אבל חור שחור, ממש לא הייתי קורא לזה, בטח הרבה פחות חור שחור מהפיאנל קאט או אלו שבאו אחריו.

 

[oneman2]

הכוונה שלי הייתה

שאלבום שבנוי בצורה הזאת שכל אחד כותב שיר ויצא מה שיצא, מתאימה יותר ללהקה שעוד שניה מתפרקת וכל אחד רוצה לעשות מה בראש שלו. מבחינת "אבן דרך" של פינק פלויד, אלבום שבו היא עושה ניסוי מעניין שמשנה אותה מקצה לקצה, אני דווקא בוחר ב-more.

 

[jonbirion]

ברור שתמיד יהיו מס' דעות

אבל חייבים גם להסתכל על מה שקרה בסצינת הפרוג. היו עוד להקות וכרגע עולה בדעתי להקת יס שעשו דברים דומים. לקחת תקליט ולחלק לכל אחד כרבע מהזמן להוציא מה בראש. גם אי אל פי עשו זאת קצת יותר מאוחר באלבום works מעבר לזה יש שם יציאות מופלאות כמו granchester medows עוד.

 

[melancholy man]

האמת? אם היה שם רק את

granchester medows והשאר היה נגיד, "יוקו אונו- קטעים שאפילו יוקו חושבת שאסור להשמיעה לאנשים", זה עדיין היה שווה מבחינתי, זה פשוט שיר כל כך מקסים שזה לא חוקי, אולי השיר הכי יפה שווטארס כתב.

 

[Barmelai]

זה מה שאני אוהב באלבום

שהתגובות אליו תמיד על כל הסקאלה, בין חור שחור ובושה לבין מרתק, נסיוני, מדהים. אני שומע את האלבום הזה כבר 30 שנים ובעצמי עוד לא החלטתי איפה אני על הסקאלה. בשמיעות שונות אני יכול להסכים איתך ועם ג'ון בריון ועם מלנכולי, תלוי בכיוון הרוח ומערך הכוכבים, לא יודע. הדבר היחיד שיציב אצלי שלי לגביו זה שאחרי 30 שנים אני עדיין שם אותו במערכת ומנסה לפענח צפנים. כל זה אמור כמובן לגבי החלק האולפני. לגבי החלק החי אין ויכוח, לפחות ביני לבין עצמי, זאת אחת ההופעות החזקות ביותר שמתועדות על אלבום.

 

[LadyG]

אני לא יודעת

אבל אחרי יותר מ- 30 שנות שמיעה אני מוצאת את האלבום הזה מקסים. אני גם לא מאלה שמחפשים דווקא שלמות. אומה גומה כמו שאמרו לפני הוא סוג של חיפוש דרך. והחיפוש הוא זה שמקסים אותי כל פעם מחדש.

 

[melancholy man]

הכי כיף זה החיפוש

זה כנראה הקסם של האלבום הזה, לפחות על מי שהוא עובד, טוב שיש אלבומים שלא עובדים אצל כולם. זה עושה את זה קצת יותר כיף (ככה, בקטנה).

 

[subotaj]

../images/Emo45.gif מצטרף! היתי מעדיף לשכוח שהם

הוציאו את הלשלשת הזאת. המים שאני מוריד באסלה נשמעים הרבה יותר טוב מהדיסק הזה.