Ulmus elegantissima-jaqlin hiller

איתן em

New member
Ulmus elegantissima-jaqlin hiller

ulmus x holandica שדרוג תמונה - נסיון שני - הקטנת התמונה
 

איתן em

New member
לא פרסום סמוי- הפחית מאפשרת לקבל

מושג על גודלו של האובייקט המצולם,נבחרה עקב היותה בעלת מידות סטנדרטיות אוניברסליות.
 

איתן em

New member
שיפור איכות התמונה -הוא טוב או רע?

מגוון האפשרויות שקיימות היום לשיפור איכות התמונה הוא כמעט ללא גבולות!!! כפי שניתן לראות משתי הדוגמאות שהעליתי: שינוי הרקע,שינוי הבסיס עליו ניצב העציץ,שינוי גוון העלים ע"י הוספת גווני כתום,וכו'... באותה המידה אפשר לשנות את צבעי העלים, צבעי הענפים והגזע,צבעי העציץ והרקע -לכל צבע שיעלה בדעתנו,וכמו כן להוסיף כביכול תאורה מלאכותית ועוד,ועוד. האפשרויות הקיימות הן כמאט ללא גבולות!!! השאלה שמתבקשת איפה היא: האם זה טוב או לא טוב? כמובן שהתוצאה המתקבלת משינויים אלו היא מראה יותר יפה ואסתטי של האובייקט המצולם, אבל לעניות דעתי ולטעמי האישי,קיים החשש ואי הוודאות האם לא נעשה כאן סילוף של מראהו הטבעי של הצמח,ואין לנו את האפשרות לדעת האם מה שנראה בצילום זהו באמת הצמח כפי שהוא במציאות-או שמא ע"י השימוש שנעשה לשם שיפור איכות התמונה ,עדיין נשמרת הנאמנות למראה הטבעי של הצמח???... הוכחה מונחת לפניכם בצילומים של האולמוס שהעליתי. ההעדפה האישית שלי -היא שימת דגש על המראה הטבעי של הצמח ,ללא כחל ושרק, וללא התייפות. איתן
 

minigan

New member
טוב ורע

שלום איתן. הנושא שהעלית חשוב. לדעתי בלתי אפשרי ואין טעם לעצור את הקידמה/הטכנולוגיה. כפי שכבר נאמר בפורום בעבר, אמנות צילום הבונסאי (או אולי אמנות הבונסאי המצולם) היא כנראה אמנות בפני עצמה העושה בבונסאי שימוש כחומר גלם בלבד. לעיתים נדמה שככל שנעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת יותר התוצאה של תצלום בונסאי רחוקה יותר מלשקף את הרושם המתקבל מהתבוננות בלתי אמצעית בו. לדעתי צילום למטרת הצגת הבונסאי בפורום למשל יכול להיעזר בכל אמצעי שידגיש את מראהו הטבעי. אדם המצטלם לטלביזיה ללא איפור לא נראה טבעי ומטרת האיפור שם להחזיר לו את המראה האמיתי למרות התאורה הבוהקת וכו'. צילום "טבעי" ללא שימוש ב"טריקים" עלול לתת תוצאה "לא טבעית". כדי להצטלם/להתאפר "באופן טבעי" צריך ללמוד ולהתנסות. מנסיוני האישי (והלא מקצועי) קשה מאד להשיג את "המראה הטבעי" בתצלום והדבר מאד מתסכל. שים לב שרוב המציגים תצלומים "מתנצלים" שהבונסאי נראה הרבה יותר טוב במציאות. אני מסכים ומזדהה איתם בדרך כלל. יוסי
 

איתן em

New member
טוב ורע

שלום יוסי,שים לב לתמונת האולמוס תחת הכותרת "אפשרות נוספת" בכוונה תחילה שניתי את גוון העלים ע"י הוספת צבע כתום כדי להמחיש כיצד ניתן לשנות גוונים בכל פרט שרק נבחר מתוך הצילום.ואת העציץ שניתי לצכע שונה מן המציאות,האמן לי,באותה מידה יכולתי לבחור בכל צבע שרק יעלה על הדעת ובצורה הרבה יותר דומיננטית,בוטה וקיצונית. השאלה שנשאלת איפה היא,עד כמה נהיה נאמנים למקור חרף הידיעה שיש בידנו את האמצעים ליצור 'קוסמטיקה, של האוביקט המצולם. איתן
 

איתן em

New member
טוב ורע,במחשבה נוספת

אתה צודק בדבריך ללא כל ספק,ואני מקבל את דעתך המלומדת.אלא מאי,לא מתוך כוונת הוויכוח חס וחלילה,אני בכל זאת אתן את כל האשראי(הקרדיט)לכל אותם אנשי הפורום והחוג על כוונתם הטובה והכנה להשתדלות לספק לנו צילומים שמשקפים ככל שניתן את המראה הנכון. שהרי לכולנו מכנה משותף בהצגה נכונה של הצמחים שברשותנו אשר אנו מגדלים אותם ומטפחים אותם באהבה רבה. לילה טוב,איתן
 

סן תאי

New member
בוקר טוב

אני חושב שצריך להיות קו הפרדה מאוד ברור בין הפקה של צילום מקצועי שמטרתו להדגיש את יופיו של האובייקט (במקרה שלנו - הבונסאי)כשהכלים המשמשים את הצלם הם: מצלמה איכותית, סט מדוגם, תאורה נכונה,כישוריו וניסיונו של הצלם. לבין עריכת צילום בו מתבצעת מניפולציה על צילום קיים המאפשרת ליצור עד כדי יש מאין. לא שאני חלילה פוסל את התוכנות לעיבוד צילומים - הן כלי מצויין. רק דעתי היא שהן לא מתאימות ורלוונטיות לתחום עיסוקנו. אנחנו מחפשים לראות את הדבר האמיתי. הלא כך?
 

minigan

New member
בוקר מצויין

לדעתי אנחנו יכולים להמשיך ו"לחפש לראות את הדבר האמיתי" אבל אין תצלום "אמיתי". נדיר לראות תצלום של בונסאי ולקבל ממנו את הרושם האמיתי של בונסאי חי, נושם ותלת-מימדי. מגבלות המדיה. קשה מאד עד בלתי-אפשרי למצא ולהגדיר קו הפרדה ברור וחד בין צילום מתעד לצילום אמנותי. יום טוב. יוסי
 

kfirik

New member
נקודה למחשבה..

לדעתי ניתן להקביל צילום לציור,יהיו ציורים/צילומים שתכליתם רישום לדוגמה:תיעוד גדילה של צמח,למידה,התבוננות במבנה ענפים וכו',בתיעוד,למידה שכזו על התמונה להוות אמצעי פונקציונאלי למטרה זו..לדעתי אסור שיישנו את גווניה של תמונה שמתפקדת כרישום,תיעוד,על תמונה זו להוות מודל הכי ריאליסטי שניתן והכי קרוב למציאות שאפשר להשיג. מצד שני ישנם צילומים שמטרתם אמנותית והם מתחלקים לשני סוגים: 1.להדגיש את יופיו של הצילום לדוג':תערוכת צילומים שביניהם צילומים של בונסאי.שם יהיה ניתן לדעתי לבצע כל מניפולציה על התמונה ובלבד שהיצירה (הצילום) יהיה יפה ואסתטי... 2.להדגיש את האובייקט לדוג':תערוכת צילומי בונסאי,שם לדעתי אסור להעביר את הצילום עיבוד כגון החלפת צבעים שלא במידה,ריטוש פגמים שנוגעים באובייקט כגון:ענף שבור וכו' מה שבעצם אני אומר זה שאם אתה מתעד בונסאי אתה לא חייב להקפיד על כללי האסטתיקה והיופי של הצילום,אם אתה מציג צילום למטרת הצילום אתה יכול לשנות ולעבד את התמונה,אם אתה מציג צילום למטרת האובייקט (גלריית בונסאי) נסה להציג את האובייקט בצורה המקצועית והנייטרלית ביותר.
 

yoavbz

New member
צילום ומציאות

אישה הולכת ברחוב ודוחפת תינוק בעגלה. ניגש אליה איש ואומר - הו, איזה תינוק יפה! היא עונה לו: זה שום דבר, חכה עד שתראה אותו בתמונות! סתם...
 

jarnon

New member
צילום בונסאי

אינו צילום אומנותי. זה צילום טכני טהור שמטרתו להראות את האוביקט (עץ בונסאי מדהים) במיטבו. כדאי מאוד לראות איך מוצגים העצים באתרי בונסאי בעולם - אפשר ללמוד מזה על איכות התמונה, זוית הצילום וצרות הכנת העץ. השימוש בתוכנה גרפית בא רק כדי לעזור לצלם להגיע למראה המבוקש - קומפוזיציה, צבע, תאורה וכו'. הבנת הצילום הדיגיטלי והכרת הכלים - המצלמה, המחשב והתוכנה, הכרחיים כדי לקבל תוצאות משביאות רצון. צילום אמנותי הוא שטח אחר לגמרי של הצילום, שבו האוביקט אינו אלא אחד המרכיבים בתמונה ולא תמיד החשוב שבהם.או במילים אחרות: צילום חפצי אומנות אינו צילום אומנותי. יונתן
 
שאלה חשובה מעולם הצילום אתה מעלה:

הקשר בין המצולם לתמונה. וישנה שאלה נוספת, של "העין" של הצלם, דהיינו מה תפס אותו ואת מה הוא רוצה להראות בתצלום. יש עץ שנראה נפלא מצד אחד מסויים, ולא משהו מצד אחר. האם כשתצלם מהצד המחמיא, זה סילוף המציאות? האם תאורה טובה ורקע נקי ונכון של עץ הבונסאי, מהווה סילוף של "המראה הטבעי"? למה "המראה הטבעי" חייב לכלול עציץ לא מיושר, רקע תכלת לא אחיד, צללים כהים מדי, דף נייר לבן, זוית שרפרף עץ, וזנב קקטוס בפינה? צילום של אישה מאופרת, זה לא טבעי? שינוי צבע וצורה של הצמח, זה כבר נראה לי התערבות בתמונה. אולם בשקט נפשי רב הייתי מקטינה את הקונטראסט בתמונה הנדונה, מורידה את הבהירות, חותכת וזורקת את הפינות בלי הרקע, מעלימה את הקקטוס, מנקה את העציץ קצת, מעלימה את הבליטות שבקיר, אולי משנה קצת את צבע הרקע. והיתה יוצאת אחלה תמונה של בונסאי יפה (בזוית העציץ לא הייתי נוגעת, כי שינוי שלו היה משנה גם את צורת העלווה, ובכך מרחיק מדי לטעמי, את התמונה מצורת העץ המקורי). אגב, באחת מתמונות הבונסאי שלי "ניקיתי" סימני אבק מהעלים. אם תואיל להעלות את התמונה המקורית בנפח מקסימאלי,אדגים את כוונתי ביתר בהירות. מיכל - צלמת אמנית. התמונה המצ"ב צולמה בסטודיו בצילום קפדני, תאורה מדוייקת, רקע אחיד. התמונה לא עברה עיבוד דיגיטאלי. את העץ גידל משה אמרגי
 

noamrathaus

New member
ליטוש

הי, את התמונה שהעלת למשל ניתן למחוק בעזרת תוכנת עריכה גרפית את חוטי הברזל המחברים את הענפים ובכך לחזק את יופי התמונה/בונסאי.
 

jarnon

New member
צילום אומנותי

שלום לכולם. תיסלח לי מיכל אם אצטט (לא במדויק) את דבריה כפי שאני זוכר אותם על הצילום הזה כשהופיע בתערוכה בבית וילפריד בהזורע. מטרת החוטים כאן היא ליצג סוג של כפיה, הפעלת כוח ואולי אפילו אינוס. הצלם כאן אנו מעונין להעביר את יופיו של העץ אלא דווקא את מצוקתו. וזאת זכותו של הצלם כאמן. זה כמובן עומד בניגוד לצילום הסטנדרטי של הבונסאי שבו אנחנו מנסים להראות אותו יותר יפה מיפה, הרי גם עיצוב הבונסאי בכללו הוא סוג של אדאליזציה של הטבע, להביא את היופי של העץ למקסימום. בברכה יונתן
 
שלום ירון,

חמשת הצילומים שצילמתי, לרבות המצ"ב, הופיעו בתערוכה בבית וילפריד, תחת הכותרת "אימון" ותו לא. הטקסט היחיד שהופיע בתערוכה היה הטקסט של סן תאי, מנהל פורום זה. אכן הרעיון המקורי של סדרת תמונות זו, נבע מתחושה פנימית של מניפולציה למען היופי. וזו הסיבה שצולמו עצים בתהליך אימון, עם חוטי המתכת. השיקול האמנותי שלי, כלל רצון לצלם בצורה המחמיאה ביותר את העץ. להדפיסו באיכות הגבוהה ביותר האפשרית, ולהציגו מודבק לפרספקס, בטכנולוגיה ההמקובלת במוזיאונים. השתדלתי להציג את העצים באופן היפה ביותר האפשרי. עניין אותי מאד מה רואים הצופים בתמונות אילו. (אגב, בחרתי שלא להדגיש את חוטי המתכת באמצעים דיגיטאלים). שם הסדרה הינו נטראלי לכאורה (אנשים מחוץ למגדלי הבונסאי אינם מכירים את הביטוי "אימון" בהקשר לגידול עצי בונסאי). היו רבים שרק ראו רק את יופיו של העץ, ואחרים שראו את החוטים, וחשו את פעולת המניפולציה. כאמנית, חשתי שהצלחתי. מיכל.
 
למעלה