שאלה חשובה מעולם הצילום אתה מעלה:
הקשר בין המצולם לתמונה. וישנה שאלה נוספת, של "העין" של הצלם, דהיינו מה תפס אותו ואת מה הוא רוצה להראות בתצלום. יש עץ שנראה נפלא מצד אחד מסויים, ולא משהו מצד אחר. האם כשתצלם מהצד המחמיא, זה סילוף המציאות? האם תאורה טובה ורקע נקי ונכון של עץ הבונסאי, מהווה סילוף של "המראה הטבעי"? למה "המראה הטבעי" חייב לכלול עציץ לא מיושר, רקע תכלת לא אחיד, צללים כהים מדי, דף נייר לבן, זוית שרפרף עץ, וזנב קקטוס בפינה? צילום של אישה מאופרת, זה לא טבעי? שינוי צבע וצורה של הצמח, זה כבר נראה לי התערבות בתמונה. אולם בשקט נפשי רב הייתי מקטינה את הקונטראסט בתמונה הנדונה, מורידה את הבהירות, חותכת וזורקת את הפינות בלי הרקע, מעלימה את הקקטוס, מנקה את העציץ קצת, מעלימה את הבליטות שבקיר, אולי משנה קצת את צבע הרקע. והיתה יוצאת אחלה תמונה של בונסאי יפה (בזוית העציץ לא הייתי נוגעת, כי שינוי שלו היה משנה גם את צורת העלווה, ובכך מרחיק מדי לטעמי, את התמונה מצורת העץ המקורי). אגב, באחת מתמונות הבונסאי שלי "ניקיתי" סימני אבק מהעלים. אם תואיל להעלות את התמונה המקורית בנפח מקסימאלי,אדגים את כוונתי ביתר בהירות. מיכל - צלמת אמנית. התמונה המצ"ב צולמה בסטודיו בצילום קפדני, תאורה מדוייקת, רקע אחיד. התמונה לא עברה עיבוד דיגיטאלי. את העץ גידל משה אמרגי