forglemmigej
New member
udkantsområde
או בעברית החיים בשולי הפריפריה. זהו מושג סוציו-אקנומי או משו בסגנון שמתאר אזור במדינה שרחוק מערים גדולות, מאופיין באבטלה וחוסר כרוני במקורות תעסוקה. האיזור פה הוא החוף המערבי עד לאיזור אולבורג . יש עיירות או כפרים שלמים שנראים כמו איזור רפאים, בתי ספר וגנים נסגרים כי אנשים צעירים בורחים משם ולא מקימים משפחות, חנויות מכל הסוגים נסגרות אם אדם צריך חלב או לחם הוא צריך לפעמים לנסוע מרחק של שעתיים לחנות הקרובה , אפשר אמנם להזמין הכל באינטרנט היום אבל אני בספק אם האנשים שחיים שמה יודעים על האפשרות הזו או שיש להם מחשב בכלל. את הכבישים לא משפצים וחלקם אפילו לא סלולים , אוטובוסים לא מגיעים לשם ועל רכבת בכלל אין מה לדבר אבל הרעיון מאחורי זה הוא פשוט ליבש את הכפרים האלו כשאחרון האנשים ילך לעולמו פשוט יהפכו את האיזור למשהו תיירותי, יבנו עוד בתי קיץ לגרמנים שמאד אוהבים את האיזור ובשנים האחרונות נצפו הרבה הולנדים ושבדים באיזור. לפי התכנון 300 כפרים כאלו ברחבי המדינה יסגרו במשך העשרים שנה קדימה ואדמה שם תהפוך ליעוד אחר לגמרי. ולמה אני מספרת על כל זה , היום התפרסמו מספר כתבות בדה מרקר על קבוצים שהשתנו וכולם מנסים למצוא איזה משהו שיחזיק אותם ולא יגמור את הסיפור, אנשים מנסים לעשות עסקים קטנים , בונים שכונות מורחבות לחברה שעזבו פעם ועכשו חוזרים, מדברים הרבה על ההפרטה ושכר דיפרציאלי הם פתאום נחתו על הארץ אחרי שהיו מאה שנה על המאדים והתברר להם שיש פערים חברתיים בכל מקום אפילו בקבוץ ,ואין שכר אחיד לכולם . הם מתלוננים שזה יקר מדי להחזיק את כל המבנה הזה של קבוץ ושום פתרון לא עוזר להם לטווח הרחוק כי הכל בעצם כיבוי שרפות, אבל כמו שידוע מהשרפה על הכרמל אפילו שנראה שהאש כבתה יש גחלים רוחשות למטה ששוב יבעירו את האש במוקדם או במאוחר. למה שלא ילמדו את התיכנון לטווח ארוך מפה, קבוץ שאחרון חבריו ילך לעולמו פשוט יחדל להתקיים והשטח יוכל להפוך לאיזור של שמורת טבע או נופש. התשתית ישנה כבר . מדינת ישראל היא כל כך צפופה אין מקומות שאפשר לנוח בהם סתם ולהנות מהנוף למה שלא ישתמשו בקבוצים הגוססים לתועלת זו.
או בעברית החיים בשולי הפריפריה. זהו מושג סוציו-אקנומי או משו בסגנון שמתאר אזור במדינה שרחוק מערים גדולות, מאופיין באבטלה וחוסר כרוני במקורות תעסוקה. האיזור פה הוא החוף המערבי עד לאיזור אולבורג . יש עיירות או כפרים שלמים שנראים כמו איזור רפאים, בתי ספר וגנים נסגרים כי אנשים צעירים בורחים משם ולא מקימים משפחות, חנויות מכל הסוגים נסגרות אם אדם צריך חלב או לחם הוא צריך לפעמים לנסוע מרחק של שעתיים לחנות הקרובה , אפשר אמנם להזמין הכל באינטרנט היום אבל אני בספק אם האנשים שחיים שמה יודעים על האפשרות הזו או שיש להם מחשב בכלל. את הכבישים לא משפצים וחלקם אפילו לא סלולים , אוטובוסים לא מגיעים לשם ועל רכבת בכלל אין מה לדבר אבל הרעיון מאחורי זה הוא פשוט ליבש את הכפרים האלו כשאחרון האנשים ילך לעולמו פשוט יהפכו את האיזור למשהו תיירותי, יבנו עוד בתי קיץ לגרמנים שמאד אוהבים את האיזור ובשנים האחרונות נצפו הרבה הולנדים ושבדים באיזור. לפי התכנון 300 כפרים כאלו ברחבי המדינה יסגרו במשך העשרים שנה קדימה ואדמה שם תהפוך ליעוד אחר לגמרי. ולמה אני מספרת על כל זה , היום התפרסמו מספר כתבות בדה מרקר על קבוצים שהשתנו וכולם מנסים למצוא איזה משהו שיחזיק אותם ולא יגמור את הסיפור, אנשים מנסים לעשות עסקים קטנים , בונים שכונות מורחבות לחברה שעזבו פעם ועכשו חוזרים, מדברים הרבה על ההפרטה ושכר דיפרציאלי הם פתאום נחתו על הארץ אחרי שהיו מאה שנה על המאדים והתברר להם שיש פערים חברתיים בכל מקום אפילו בקבוץ ,ואין שכר אחיד לכולם . הם מתלוננים שזה יקר מדי להחזיק את כל המבנה הזה של קבוץ ושום פתרון לא עוזר להם לטווח הרחוק כי הכל בעצם כיבוי שרפות, אבל כמו שידוע מהשרפה על הכרמל אפילו שנראה שהאש כבתה יש גחלים רוחשות למטה ששוב יבעירו את האש במוקדם או במאוחר. למה שלא ילמדו את התיכנון לטווח ארוך מפה, קבוץ שאחרון חבריו ילך לעולמו פשוט יחדל להתקיים והשטח יוכל להפוך לאיזור של שמורת טבע או נופש. התשתית ישנה כבר . מדינת ישראל היא כל כך צפופה אין מקומות שאפשר לנוח בהם סתם ולהנות מהנוף למה שלא ישתמשו בקבוצים הגוססים לתועלת זו.
