udkantsområde

forglemmigej

New member
udkantsområde

או בעברית החיים בשולי הפריפריה. זהו מושג סוציו-אקנומי או משו בסגנון שמתאר אזור במדינה שרחוק מערים גדולות, מאופיין באבטלה וחוסר כרוני במקורות תעסוקה. האיזור פה הוא החוף המערבי עד לאיזור אולבורג . יש עיירות או כפרים שלמים שנראים כמו איזור רפאים, בתי ספר וגנים נסגרים כי אנשים צעירים בורחים משם ולא מקימים משפחות, חנויות מכל הסוגים נסגרות אם אדם צריך חלב או לחם הוא צריך לפעמים לנסוע מרחק של שעתיים לחנות הקרובה , אפשר אמנם להזמין הכל באינטרנט היום אבל אני בספק אם האנשים שחיים שמה יודעים על האפשרות הזו או שיש להם מחשב בכלל. את הכבישים לא משפצים וחלקם אפילו לא סלולים , אוטובוסים לא מגיעים לשם ועל רכבת בכלל אין מה לדבר אבל הרעיון מאחורי זה הוא פשוט ליבש את הכפרים האלו כשאחרון האנשים ילך לעולמו פשוט יהפכו את האיזור למשהו תיירותי, יבנו עוד בתי קיץ לגרמנים שמאד אוהבים את האיזור ובשנים האחרונות נצפו הרבה הולנדים ושבדים באיזור. לפי התכנון 300 כפרים כאלו ברחבי המדינה יסגרו במשך העשרים שנה קדימה ואדמה שם תהפוך ליעוד אחר לגמרי. ולמה אני מספרת על כל זה , היום התפרסמו מספר כתבות בדה מרקר על קבוצים שהשתנו וכולם מנסים למצוא איזה משהו שיחזיק אותם ולא יגמור את הסיפור, אנשים מנסים לעשות עסקים קטנים , בונים שכונות מורחבות לחברה שעזבו פעם ועכשו חוזרים, מדברים הרבה על ההפרטה ושכר דיפרציאלי הם פתאום נחתו על הארץ אחרי שהיו מאה שנה על המאדים והתברר להם שיש פערים חברתיים בכל מקום אפילו בקבוץ ,ואין שכר אחיד לכולם . הם מתלוננים שזה יקר מדי להחזיק את כל המבנה הזה של קבוץ ושום פתרון לא עוזר להם לטווח הרחוק כי הכל בעצם כיבוי שרפות, אבל כמו שידוע מהשרפה על הכרמל אפילו שנראה שהאש כבתה יש גחלים רוחשות למטה ששוב יבעירו את האש במוקדם או במאוחר. למה שלא ילמדו את התיכנון לטווח ארוך מפה, קבוץ שאחרון חבריו ילך לעולמו פשוט יחדל להתקיים והשטח יוכל להפוך לאיזור של שמורת טבע או נופש. התשתית ישנה כבר . מדינת ישראל היא כל כך צפופה אין מקומות שאפשר לנוח בהם סתם ולהנות מהנוף למה שלא ישתמשו בקבוצים הגוססים לתועלת זו.
 

ohari

New member
אני חושב שאת מגזימה

אמנם הניסיון שלי הוא בנורבגיה ולא בדנמרק אבל קשה לי להאמין שההבדלים כאלה עצומים. יש כבישים ויש אוטובוסים וגנים ובתי ספר וכל ממשלה שואפת בסופו של דבר ליישב גם את המקומות הנידחים. לא תמיד הם עושים את זה בצורה יעילה אבל אני לא מאמין שהם בכוונה מייבשים אזורים נידחים. את יודעת שאני גר במחוז שנחשב לסוף העולם, גם אצל הנורבגים. יש פה הקלות מס, והטבות נוספות שמיועדות למשוך אנשים לכאן. בסופו של יום השכר הממוצע נמוך יותר והאבטלה גבוהה יותר מבדרום, אבל האוכלוסיה גדלה והבעיה העיקרית היא דווקא מחסור ביחידות דיור שגורמת למחירים מקבילים למחירים בערים המרכזיות במדינה. הממשלה משקיעה המון כספים בתשתיות, חופרים עוד מנהרה שעולה הון תועפות כדי לקצר את הדרך בחצי שעה לחור שגרים בו 350 איש. ולכולם יש מחשבים ואינטרנט וטלויזיה בכבלים ואין בעיה. דווקא חלק מהפופולריות הגואה של החורים האלה הם המספר הנמוך של פליטים ומהגרים מארצות נחשלות. אצלנו יש 6 אחוז זרים לעומת 20 אחוז באוסלו. באיזורים הכפריים כמעט ואין בכלל. עוד אוכלוסיה שיש פה היא אוכלוסיה דתית, אולי בגלל הקירבה לטבע. הקיבוצים זה משהו אחר, זה אידיאולוגיה שהיתה יפה על הנייר. יש קיבוצים שמחזיקים מעמד יפה מבחינה כלכלית. הרוב לא.
 

forglemmigej

New member
יש הבדל בין שתי הממלכות

נורבגיה היא כ300000 קמ"ר דנמרק כ-40000 קמ"ר. אי אפשר ליבש במדינה כזו גדולה כלום כי אז לא ישאר עם מה להחזיק אותה, אני מניחה שזה חלק מהניסיון למשוך אנשים לגור בסוף העולם שמאלה. דבר שני, לנורבגיה יש נפט והרבה ,היא לא בדיוק צריכה להפעיל את ראשה היפה באיך לשלם על זה או על זה. כל הישובים הנשכחים האלו פה זה עולה המון כסף להחזיק אותם ומסים לא באים משם באופן משמעותי . מדינות היום חיות לפי מגבלות של תקציבים ומה שמיוחד באמת למדינות הסקנדינביות שהן באמת לא חורגות ממנו אולי הם גם קצת (הרבה ) קמצנים אבל זה משתלם בסופו של יום כי לא גומרים כמו יוון או אירלנד. עוד בעיה שיש פה היא שהמדינה מורכבת מ300 איים ,אז לחלק הגדול שלהם צריך לבנות גשרים מה שמייקר את החיים מאד כי לאף אחד אין חשק לחכות למעבורת, לא פעם מסתבר שהגשרים לא שווים את ההשקעה כי יש ממש מעט תחבורה עליהם. בנורבגיה רוב האנשים לא גרים בהרים שזה שטח עצום של המדינה ,כי אי אפשר להתקיים שמה, רוב האוכלוסיה מתרכזת ליד אזורי מים ,זה אותו דבר גם בקנדה ואוסטרליה שהינן מדינות ענקיות אבל רוב האוכלוסיה מתרכזת באיזור החוף ורוב השטחים הינם שוממים פריבילגיה של מדינות גדולות. באשר למספר נמוך של מהגרים ופליטים באיזורים כפריים אני לגמרי מסכימה איתך
הם בדרך כלל מחפשים עבודה בערים הגדולות מה שלא ימצאו במקומות כפריים ולכן הרבה משפחות עם ילדים נודדים החוצה היום לבית עם גינה והערים הגדולת משנות את פניהן זה ככה בכל הערים הגדולות באירופה. אגב אם מדברים כבר על אזורים כפריים נשכחים ונידחים שלשום היה ראיון עם עמוס עוז פה בטלויזיה תרגמו את הספר המופלא שלו "תמונות מחיי כפר" והוא בדיוק דבר על הנושא הזה של אנשים במקומות נידחים הנה הראיון:http://www.dr.dk/nu/player/#/deadline-17,deadline,deadline-2-sektion/10829 הוא תמיד מופיע בטלויזיה הדנית או השבדית כדי לקדם את הספרים שלו שמתורגמים למקומית אבל בעיקר שלא ישכחו אותו לנובל הבא.. צריך ללחוץ על השנתה האחרונה של השידור זה יוצא בערך אחרי 19 דקות..
 

פולני2000

New member
אני ממש מופתע

נושא מעניין, בעיקר לאור העובדה שהמדינות הסקנדינביות (בעיקר נורווגיה) משמשות מודל למתכננים עירוניים בכל הנוגע לצפיפות. אחד הדיונים הלוהטים כיום בתחום נוגע לתפיסה שצפיפות עירונית היא חיונית לקיום העיר, ובניה פרברית היא שגיאה ושיגיון היסטוריים שראוי היו להיעלם. ג'יין ג'ייקובס המפורסמת זיהתה את "מותן של ערים אמריקאיות גדולות וכתבה על כך לפני 50 שנה. על הנייר בישראל אימצו את הרעיונות האלו בחום. תמ"א 35 שקובעת תוכנית מתאר לכל הארץ אוסרת על בניית ישובים חדשים ושואפת לצמצם למינמום בניה בעלת אופי פרברי ("בנה ביתך" והרחבות מושבים), תמ"א 38 שנועדה ליצור תוכנית מתאר של שיפוץ מבנים נגד רעידות אדמה משתלבת במערך שלם של תוכניות מחוזיות ששואפות לעודד את עיבוי העיור, כלומר הגדלת הצפיפות. בפועל כמובן בניה פרברית חוגגת, בונים מושבים חדשים (בנגב, למפוני גוש קטיף, ישוב "אקולוגי" באמצע שמורת טבע בגלבוע), כמיטב מסורת שלטון החוק בישראל. נורווגיה תמיד מוצבת כדוגמא למי "שמטורפים על צפיפות": רמות צפיפות גדולות בערים והימנעות מהקמת ישובים חדשים. מה שאתם אומרים פה די מפתיע. אני חושב שהתהליך שאת מתארת לגבי דנמרק קורה בכל העולם, והוא טבעי מאחר והתחרותיות בין מקומות הישוב עלתה כתוצאה מהמוביליות של האנשים. ישובים פריפריאלים קטנים ונטולי צפיפות פשוט קורסים. אגב, למרות שתכנונית עיר צפופה היא הכי יעילה ונכונה, בפועל אנשים פונים לישובים פרבריים הקרובים למרכז (זה יותר טרנד מאשר היגיון, אבל זה לצערנו המצב). אגב, שפר מזלם של הדנים שגרמנים באים וקונים, כי אני לא רואה כל כך מהר אנשים זרים שבאים לקנות מגרשים בירוחם. ההשוואה לקיבוצים היא בעייתית משום שהכישלון נעוץ ברובו בשיטה ופחות במיקום. קיבוצים כמו שאשא ושמיר נמצאים בצפון הרחוק ומצליחים, בזמן שקיבוצים כמו משמר השרון והעוגן הרחוקים חצי שעה מת"א נמצאים ככל שידוע לי בקשיים לא מבוטלים.
 

OddvarBra

New member
לא הבנתי אותך

למה אתה מתכוון שנורווגיה משמת מודל למכננים עירונים בכל הנוגע לצפיפות? שאוסלו היא עיר צפופה או שהיא לא צפופה? בקשר לטרנדים והיגיון, מה זה היגיון? היגיון של האדריכל והמהנדס שסופרים כמה קילו בטון הולך לנפש עבור לסלול כבישים בעיר גדולה לעומת בכפר קטנטן? הרי ברור שאנשים (לא כולם, אבל הרבה) לא אוהבים צפיפות ואת ההרגשה החונקת של עיר גדולה. מצד שני עיר גדולה זה המקום בו אנשים מוצאים עבודה. לכן הנדלן הכי יקר נמצא בעיר הגדולה בשכונות עם בניית קרקע (לא לגובה התכוונתי) מה שמבטיח שלא תהיה צפיפות.ככה זה..כולם בואסלו רוצים שתהיה תחנת רכבת תחתית במרחק הליכה מאיפה שהם גרים אבל מצד שני לא לשמוע ולא לראות את הרכבת. וזה שהגרמנים באים וקונים מגרשים ב"ירוחם" של דנמרק כנראה אומר שיש אנשים שמעדיפים שלא תהיה תחנת רכבת תחתית בכלל, רק לא לראות ולא לשמוע. בעיירה של ההורים של חברה שלי יש דיי הרבה מהגרים שבאו מהולנד ולפי מה שהבנתי הסיבה זה שהם רצו לברוח מהצפיפות.
 

פולני2000

New member
ההפתעות באות בצרורות

לא פעם ולא פעמים ישבתי בהרצאה או קראתי מאמר, ונורווגיה תמיד עולה כמודל למקום שמעודד צפיפות (כלומר, אוסלו, לכאורה אמורה להיות צפופה). נבהיר רק שצפיפות זה תרגום לא מוצלח של Density, שמעלה ישר קונוטציות של דוחק וחוסר נוחות. תרגום מוצלח יותר היה ריכוז- וזה בעצם הרעיון. לתכנן את העיר כך שאנשים יחיו באופן מרוכז בנקודה מסוימת, כך שיוכלו להגיע במרחק הליכה לכל הפונקציות הדרושות להם. מעבר לזה, וזה כבר הרעיון שעומד מאחורי האידיאולוגיה של ניאו-אורבנזים, יש בצפיפות משהו שמשר את החיות של המקום. זה נשמע מוזר, אבל התחביב הכי פופולרי של אנשים זה לצפות באנשים אחרים- והמקום האידיאלי לזה הוא הרחוב. ההיגיון מבוסס בעיקר על מחקרים אמפיריים ומתודות תכנוניות שהראו באופן די חד משמעי שכאשר מחזקים את המרכזים העירוניים, בין השאר באמצעות ציפופם, העיר ממריאה. אגב, אם עיר מתוכננת נכון, אין סיבה שאנשים ירגישו "הרגשה חונקת,. לגבי נרווגיה, כמו שאמרתי היא עלתה הרבה פעמים כמודל למקום שבו מתכננים נכון: אוהבים לצופף. אבל, אחרי שהערת את שהערת, פניתי לויקפדיה, ולא דובים ולא צפיפות. בזמן שערים "טובות" (למשל פריז) נהנות מצפיפויות של 20,000 לקמ"ר, בסקנדינביה מדובר על 1000 איש לקמ"ר. יכול להיות שיש טבעות ירוקות מאוד נרחבות שנכללות בשטח העיר, אבל בהנחה שלא מדובר על גבולות בנסוח ירושלים (שנפרשת כמעט מים המלח עד מודיעין, והכל משיקולים פוליטיים), אז המשמעות היא שמדובר בערים מאוד אבל מאוד לא צפופות. אני מודה שאני ממש סקרן בעניין. מעניין מאוד הגיע המיתוס הזה לגבי הנורווגים חובבי הצפיפות.
 

forglemmigej

New member
Density מתיחס לצפיפות בתמיסה בד"כ

לא ידעתי שמשתמשים בזה במונח של אורבניות. באשר לצפיפות אוכלוסין מדינות סקנדינביה נחשבות כמעט הכי נוחות לאדם פר קלומטר . אני יכולה לספר לך מעט על דנמרק אין לי כל כך מושג על האחיות אבל נדמה לי שזה דומה. בדנמרק למשל אסור לבנות לגובה, הסבה אסור להסתיר את קו הרקיע אתה יכול להלך בקופנהגן ולראות את קו האופק מכל מקום, זה נכון גם לערים אחרות. אנשים לא מעונינים לחיות בסילו (ככה קוראים לגורדי שחקים פה
) זה יוצר ניכור ובדידות. למשל יש משפחה עם שלושה ילדים איך בדיוק ההורים יראו את הילדים משחקים במגרש משחקים כשגרים בבנין רב דירות. כל הערים שהכל צפוף בהן בנויות ליד מאגרי מים ולא פעם, פעמיים או שלוש שומעים על הצפות במקומות האלו . יש תכנון לטווח ארוך של בניה אי אפשר לבנות בכל מקום ובטח ובטח לא בקו החוף כמו במקום מסוים שאנו מכירים, יש פה המון אגמים ופיורדים עם נוף מרהיב אבל אסור בתחלית האיסור לבנות לידם המקומות האלו הם רכוש של כולם וכל אחד יכול וצריך להנות בהם, אין מקום גם לגזלן שיביא את הקרוון שלו עם גלידה שתעלה חמישים קרונה. הדבר היחידי שהרשות המקומית עושה הוא הצבת ספסלים ושולחנות מעץ עם פחי אשפה למי שרוצה להנות מהנוף. בערים גדולות באירופה קשה מאד לתכנן היום או לבצע שינויים הן קיימות מאות שנים וממש אין מצב להתחיל לבנות בהם גורדי שחקים. קח למשל את הונג קונג, אי פיצי אבל עם מליון גורדי שחקים בגלל צפיפות האוכלוסין האם זה מה שאדם מאחל לעצמו. עוד דבר הרבה מהגרים מגיעים לערים הגדולות כי רק שמה יש להם אפשרות למצוא עבודה הם יוצרים מעמס על התשתית כי היא לא נבנתה לכמות כזו גדולה של אנשים . בקשר לפרברים באמת נעשה מחקר שאנשים שגרים שם מוציאים הרבה יותר על דלק מאחר והם צריכים לנסוע עבור כל שטות העירה , נראה שהם לא לקחו את זה בחשבון כשעברו לפרבר אבל בסופו של יום לשמוע ציוץ של ציפורים או לראות שיחים ופרחים במרחק יריקה מכפה על הכל. בנוסף לנוסף אני צופה שבעוד מספר שנים הרבה אנשים יעשו את העבודה מהבית ולא יצטרכו לנסוע כל יום למשרד זה יתרום לסביבה ויקטין זיהום של דלק. פה את רוב השרותים היום עושים ברשת את כל החשבונות משלמים באינטרנט וגם פעולות בנקאיות, בנקים גם יעלמו מבחינה פיזית בעתיד בדיוק כמו סוכנויות נסיעות, עיתונים מודפסים, חנויות ספרים, אפילו חנויות מזון יעלמו. היום כולנו משתמשים בארנק וירטואלי מי בכלל מחזיק מזומן ביד הכל באשראי (עם הטוב והרע שבו). אלו דברים מאד קונטרברסלים אבל זהו העתיד לדעתי.
 

OddvarBra

New member
אין מצב שאני קונה פירות וירקות באינטרנט

בלי שיש לי אפשרות להסתכל ולבדוק כל עגנבייה וכל תפוח - אחד אחד. בדרך כלל על כל יחידה שעושה דרכה לשקית, 3-4 חוזרים בחזרה לערמה. אני מסכים איתך שיותר ויותר דברים עוברים לעולם הוירטואלי, אבל עד הפירות!!!
 

פולני2000

New member
מעניין

צפיפות במובן האורבני לא ממש נוגעת לשאלה כמה אנשים חיים בגבולות המדינה, אלא כמה אנשים גרים ב"גבולות" העיר. הגבולות האלה כמובן יותר פלואידים, משום שבהרבה מקרים העיר היא לא רק השטח שהוגדר תחת אחריות העיריה (זה במקרה שיש עיריה אחת ולא כמו בלונדון שיש כמה), אלא גם את האזור המטרופוליני שסובב אותה. ממה שאני מכיר, הערים הקנדיות צפופות יותר מהערים האוסטרליות. בשתי המדינות יש שטח עצום פר בן אדם, אבל האוסטרלים (כמו האמריקאים) להוטים לכבוש את השממה ובונים בנייה יותר פרברית, בזמן שהקנדים עושים זאת פחות. להימנע מלשבור קו רקיע זו מדיניות מקובלות בארצות אירופה (ועל כך צריך להצדיע להן). אגב, בפריז שבה מקפידים על המדיניות הזו (פרט לכמה נקודות שלה קורבוזייה הצליח להשפיע בהן) והגובה של הבניינים הוא 6 קומות: הצפיפות נחשבית לאידיאלית. למרות מדיניות שש הקומות, הצפיפות בפריז גבוהה הרבה יותר מהצפיפות של לונדון שבה דווקא בונים גורדי שחקים. גורדי שחקים, למרות האינטואיציה, לא באמת מגדילים את הצפיפות. זה מתבטא מרמת פירי המעליות שמוסיפות עוד כמה מ"ר מיותרים למגדל, דרך הצורך להרחיב את הכבישים משמעותית, ועד לתופעה המאוד מכוערת שמתאימה למדינות כמו ישראל, ארה"ב וברזיל (ופחות אולי לדנמרק) שבה העשירים שגרים במגדל לא רוצים חלילה להתערבב בבני "המעמד הנמוך" והשטח הציבורי שהוצמד למגדל חסום לגישה על ידי האספסוף (אנחנו). זה יכול להיות בוטה כמו גדרות ובוטקה של שומר, ויותר אלגנטי כמו הגבהה של החצר ככה שאם אתה לא גר בבניין, אין סיכוי שתכנס לשם. מאחר ודרי המגדל הם בדר"כ זקנים נובורישים ותושבי חוץ, השטח הציבורי די שומם. כשאת אומרת שאסור לבנות לגובה בדנמרק, האם את מתכוונת גם למבנים של עד 6 קומות? שמעתי שאחד הפרוייקטים בקופנהגן הוא הקמה של שכונה במה שהיה פעם המפעל של קרלסברג. זו אגב דוגמא לאיך מתמודדים עם עיר אירופית גדולה (ועם עיר בכלל): עיבוי הבינוי, התאמת שימושים ועד ועוד. האם הפרוייקט הזה יצא לפועל? האם הוא מוצלח? מה לגבי כריסטיאנה? בשעתו רצו לפנות אותם כדי להקים שם שכונת מגורים. רוב הבניה בדנמרק היא בסגנון שכונות "בנה ביתך" כמו בישראל או שבונים פרוייקטים קבלניים של בתים משותפים? האם בכלל בונים או שרק משפצים? גם אני חושב שהאינטרנט צפוי לערער לחלוטין את מה התכנון העירוני העכשווי, אבל אין ספק שזה יקח עוד הרבה זמן. כמו שאמרו פה אנשים רוצים לבחור את המלפפון שלהם בעצמם. וחוץ מזה, האורבניזם יוצא מנקודת הנחה (שהוכיחו אותה שוב ושוב) שהבילוי האולטימטיבי של הבן אדם הוא... (תופים תופים)...להסתכל בבני אדם אחרים. להסתכל דרך האינטרנט זה לא מספיק. את זה עושים בבית קפה עם כיסאות על המדרכה שצופה לרחוב. שבוע טוב!
 

forglemmigej

New member
"גבולות" העיר היא מה שאומרים great

london או great copenhagen או בעברית רבתי. נראה לי שמגדילים גבולות של עיר כדי לקבל יותר מסים או תקציבים מהממשלה אבל אני לא בטוחה. באשר לכריסטיאניה זה ענין סבוך למדי מבחינה חוקית ,לא ברור למי בדיוק שייך האיזור הזה, כל הזמן יש ויכוחים אם צריך לסלק אותם או לא , האנשים שגרים שמה הם מה שקוראים סקאוטס הם גם לא משלמים מים או חשמל וזה ממש מרגיז את יתר האנשים בממלכה כי זה נמשך ככה משנות השבעים של המאה הקודמת. כריסטיאניה זה כמו שיחליטו שמפנים את הקריה בתל אביב ופתאום כל מיני חסרי מגורים ישתלטו על המבנים ויחליטו שהם גרים שמה וכולם יכולים לקפוץ וזה ממש לב ליבה של תל אביב. על קרלסברג לא שמעתי אבל יש להניח שהם ממולחים מבחינת יזמות (לא פלא אחד המייסדים הוא יהודי זה שייסד את טובורג שהתמזגו עם קרלסברג בשנת 1903
) לפי החוק בדנמרק מותר לבנות רק עד 4 קומות ואל תשכח זו מדינה עם שטח פי שניים מישראל ופחות תושבים אז אפשר לעשות בני ביתך. מי שעובר להתגורר בפרברים בדרך כלל קונה בית שהיה מסוג בנה ביתך או שבונה בעצמו לא פעם רואים את כל המשפחה בונה לבד את כל הבית זה יוצא יותר זול ואף אחד לא בונה משהו מנקר עיניים , גם אם סגנון הבניה שונה הבתים משתלבים בנוף והשכנה נראית טוב מאד. באשר לשיפוצים זה יותר בכיוון של בתי חוות או בתים ישנים שיש אנשים ממש מומחים לזה הם קונים בתים בגרושים משפצים אותם לבלי הכר ומוכרים ברווח נאה. בקשר לירקות הם כל כך מגעילים כאן גם אם תבחר ממראה עיניים הטעם סינטתי לחלוטין ואפשר לשכוח מסלט ישראלי חתוך דק דק
 

OddvarBra

New member
חכה חכה!

שבוע שעבר ראש הממשלה הודיע שכחלק מהמשך תוכנית הממשלה להיאבק בתופעה של מהגרים באוסלו שמרוויחים את מחייתם מסחר בסמים, מהגרים אלו ישלחו מאוסלו למקומות קטנים ונידחים, כאלה שאתה גר בהם, על מנת "להעביר אותם לסביבה בה יש פחות תמריצים לעסוק בסחר בסמים" (לא נגעתי). בקיצור, אני מחכה לך בקו ה 20%
בקשר למקומות קטנים בדרך כלל, זה בדיוק כמו שאתה אומר. כסף כסף כסף. נפט נפט נפט. גז גז גז. רוב הקומונות בנורווגיה היו פושטות רגל מבלי תקצוב מהממשלה. יוצאי דופן זה הערים הגדולות וכל מיני קומונות בהן יש ייצור חשמל ממפלים שזה מכונת כסף רצינית.
 

ohari

New member
נראה לי

שבעיני רבים בגדאד טובה מאלטה
יתאימו יופי לגישה פה. יש פה תמיכה נרחבת לSV וחבריהם. לא בגלל הגישה שלהם לגבי מדיניות חוץ או הגירה כי הרי פה זה לא מעניין אף אחד, אלא בגלל החתירה שלהם להגדלת ההוצאות הציבוריות. סוד גלוי הוא שיש פה אחוז מאוד גבוה של לקוחות של NAV. לא בגלל שקשה למצוא פה עבודה, פשוט לא אוהבים לעבוד פה. תרשה לי לנחש שמאחורי התכנית הזאת לא עומדת באמת הדאגה לסחר בסמים, אלא הרצון לפזר אותם קצת בצורה אחידה יותר בתוך המדינה כי לאנשים מתחיל להימאס מקני מהגרים בערים הגדולות. כמובן שממשלה כמו זו בנורבגיה לעולם לא תוכל להצהיר על כך בפומבי אז מצאו תירוץ קלוש.
 

OddvarBra

New member
אתה יודע מה,

אני מחכה ליום שהנפט ייגמר וכל הטפילים האלה שלא עושים כלום בחיים שלהם למעט להצביע לסוציאליסטים ולהתלונן ש"העשירים משלמים מעט מידי מיסים" יקבלו מנה כפולה של איסלנד/יוון.
 

ohari

New member
הקטע הוא שהתשלומים של NAV כנראה

טובים מאוד. אנשים שאני יודע שחיים על הקצבות משם חיים טוב מאוד. ולא מדובר על אנשים עם תארים שעבדו שנים בשכר גבוה. אין להם סיבות מיוחדות לחזור לשוק העבודה, הם מקבלים שכר טוב לבלי לזוז מהכורסה בבית. המדינה כן נותנת תמריצים להעסיק אנשים כאלה אבל התמריצים הם למעסיק, בעוד שלעובד אין אינטרס מיוחד לחזור לעבודה. התירוץ מספר אחד פה, ולא רק פה אלא בנורבגיה בכלל הוא "התמוטטות עצבים". לא שאני מזלזל חלילה, יש אנשים שבאמת סובלים מהתמוטטות עצבים אבל לא במספרים האלה, ולא במדינה עם חוקים סוציאלים נרחבים שרוב האנשים ממש לא עובדים הרבה שעות שבועיות, ואפילו אפשר להתקיים בכבוד עם פחות ממשרה מלאה.
 

OddvarBra

New member
אני לא מבין

מה כבר יכול לקרות לבן אדם שחי צפון נורווגיה שמוביל להתמוטטות עצבים..זה פשוט פרדוקס. נורווגיה זאת פשוט מדינה שמעודדת בטלנות כרונית, נקודה. פשוט מגעיל.
 

ohari

New member
נכון

יש פה הרבה דברים, לחץ אין פה. הזהירו אותי מראש לפני שהגעתי שבצפון דברים מתנהלים ב"נחת" ובצורה שונה מבישראל וגם מדרום נורבגיה. אין פה לחץ, הכל על מי מנוחות. כשאני בעבודה מנסה לזרז עניינים ולהכניס לקוחות בזמן שנקבע להם כבר קיבלתי רמזים מהאחות המקומית שאני מצטייר כ"לחוץ". לעומת זאת כשאני עובד עם האחות השניה שבמקור מאוסלו ונמצאת פה אותו פרק זמן כמוני בערך הדברים הרבה יותר זריזים ויעילים. אין תורים בשום מקום, הפסקות ארוכות וימי עבודה קצרים. בגלל זה בכלל לא ברור למה יש פה כל כך הרבה אנשים במקבלים תמיכה כספית בגלל התמוטטות עצבים. בטח מתרצים את זה בחורפים הארוכים והחשוכים.
 
למעלה