לא זו הסיבה.
הרוב המכריע של הרוכבים פורשים לא בגלל פציעות, אלא כי הם כבר לא מהירים מספיק. הגיל, מה לעשות, משפיע על הקואורדינציה והתגובות. ההבדל הגדול בין מירוצי כביש ברמתם הגבוהה לבין סופרמוטו (ומוטוקרוס, ואנדורו וכו') הוא במיקוד, בדיוק וברכיבה רצופה סמוך מאד למגבלות. לכן גם ההבדלים בין מקום ראשון לעשירי הם קטנים מאד, יחסית לזמן המירוץ, ולא צריך הרבה ירידה ביכולת כדי להפסיק להיות בטופ. במירוצי כביש אתה חייב להיות מסוגל לחזור על אותה הקפה בדיוק של אזמל מנתחים פעם אחר פעם במשך 45 דקות, תחת עומסים פסיכיים; בסופרמוטו המירוצים הרבה יותר קצרים, וההבדלים בין הרוכבים יחסית לאורך המירוץ הרבה יותר גדולים. טכניקה, תעוזה ונסיון משחקים תפקיד גדול, ולעומת זאת אם התגובות טיפונת יותר איטיות זה ממש לא קריטי. בדוק את זמני ההקפה בסופרמוטו ברמה העולמית, ואת ההדלים בין מקום ראשון לעשירי בסוף המירוץ. במוטוקרוס, לעומת זאת, יש בהחלט בעיה של "התעייפות החומר" - רכיבת מוטוקרוס שוחקת את הגוף באופן פראי, ובנוסף קיימת דרישה לכושר גופני גבוה ביותר. גם שם המירוצים ארוכים בהרבה מאשר בסופרמוטו, ובכל מקרה יותר קשים פיזית. לכן, מוטוקרוס הוא בהחלט ספורט לצעירים. טל