Truly Madly Deeply
כרגע סיימתי לראות... לדעתי ראיתי אותו לפני 10 שנים, אולי יותר ולא כל כך זכרתי אותו. מה אפשר לומר, בכיתי לפחות חצי מהסרט וגם חשבתי על האהוב שלי שמת לפני 7 שנים, על הקושי להיפרד ולהמשיך לחיות... בהתחלה, נראה שזה בלתי אפשרי ולאט, בצעדים קטנים, קטנטנים, החיים חוזרים למסלולם, פתאום מבחינים בשמש שזורחת, בטעמים של מאכלים שזמן כה רב היו חסרי טעם וגם לומדים לחיות עם הנוכחות המעורפלת (שלא כמו בסרט) של האדם היקר שאיננו. הוא מלווה כל הזמן, קולו נשמע בתוך המוח והלב, מגיב למחשבות שלי, לרגשות, לפחדים, מחזיק את היד ומוביל לעבר המשך החיים. זה נשמע ביזארי אבל גם כשהכרתי מישהו חדש,שנתיים אחרי שהוא הלך, הרגשתי שהוא ממשיך ללוות; בדייט הראשון, בנשיקה הראשונה, בפעם הראשונה בה הייתי איתו במיטה... הוא נמצא שם תמיד, מלאך שומר שלי... הסרט הביא אותו לשבת לידי ולהזכיר לי שהוא אף פעם לא הולך, שהוא תמיד אוהב ושהדבר היחיד שאני צריכה לעשות הוא להמשיך קדימה ולהיות מאושרת. המתים הם חסרי אנוכיות כל כך... סליחה על החפירה אבל הייתי חייבת.
כרגע סיימתי לראות... לדעתי ראיתי אותו לפני 10 שנים, אולי יותר ולא כל כך זכרתי אותו. מה אפשר לומר, בכיתי לפחות חצי מהסרט וגם חשבתי על האהוב שלי שמת לפני 7 שנים, על הקושי להיפרד ולהמשיך לחיות... בהתחלה, נראה שזה בלתי אפשרי ולאט, בצעדים קטנים, קטנטנים, החיים חוזרים למסלולם, פתאום מבחינים בשמש שזורחת, בטעמים של מאכלים שזמן כה רב היו חסרי טעם וגם לומדים לחיות עם הנוכחות המעורפלת (שלא כמו בסרט) של האדם היקר שאיננו. הוא מלווה כל הזמן, קולו נשמע בתוך המוח והלב, מגיב למחשבות שלי, לרגשות, לפחדים, מחזיק את היד ומוביל לעבר המשך החיים. זה נשמע ביזארי אבל גם כשהכרתי מישהו חדש,שנתיים אחרי שהוא הלך, הרגשתי שהוא ממשיך ללוות; בדייט הראשון, בנשיקה הראשונה, בפעם הראשונה בה הייתי איתו במיטה... הוא נמצא שם תמיד, מלאך שומר שלי... הסרט הביא אותו לשבת לידי ולהזכיר לי שהוא אף פעם לא הולך, שהוא תמיד אוהב ושהדבר היחיד שאני צריכה לעשות הוא להמשיך קדימה ולהיות מאושרת. המתים הם חסרי אנוכיות כל כך... סליחה על החפירה אבל הייתי חייבת.
... תענוג צרוף הסרט הזה!