Trick of the Tail

[FunkyMonk]

Trick of the Tail

האלבום הזה, הוא אלבום שנוי במחלוקת.. מצד אחד, שונאי הקולינס טוענים שזהו אלבום רדוד ופופי.. מצד שני, האנשים ההגיונים יודעם לזהות בקלות כי ג'נסיס פה עוד לא עברו לפופ, וכי האלבום הזה הינו פרוגרסיבי. אני אישית מאד אוהב את האלבום הזה, יותר מהכבשה, למשל. לדעתי זהו אלבום נהדר. ואף על פי כי מרגישים את החסרון הברור של פיטר (לעזאזל קולינס לא יודע לעשות מבטאים!), אני עדיין חושב שזה אחלה אלבום. שמים לב כי חברי הלהקה עדיין מאד מושפעים מפיטר גבריאל ומההשפעות היווניות והפנטסטיות שלו. ועדיין קולינס מנסה להעביר פה עוד דברים חוץ מכמה שטויות מהולות במשל מהמיתולוגיה היוונית. ועדיין קולינס משתמש באמצעי הבלדה, שפיטר גבריאל כל כך אהב.. אז אחת ולתמיד - מה דעתכם עליו? האם פה כבר רואים את הסוף שקולינס המטיר על פני ג'נסיס הפרוגרסיבית? או שלדעתכם (כמו דעתי) קולינס והחבורה פה עדיין נמצאים "תחת השפעת" גבריאל (דבר שהם "יצאו ממנו" עוד באותה שנה..)? מה אתם חושבים על האלבום הזה? פתחתי את הת'רד כי פשוט נמאס לי כל הזמן לשמוע את האלבום המדהים הזה ולהגיד לעצמי בראש.. "אני לא מאמין שיש אנשים שבאמת חושבים שהוא לא ג'נסיס" כי לדעתי האלבום הזה הוא ג'נסיס בדיוק כמו סלינג אינגלנד ונורסרי קריים..

 

[jerur1]

כן ולא

אני לא מסכים עם המשפט האחרון. הוא אינו כמו סלינג אינגלד או נרסרי, לטעמי. אמנם קולינס שר יפה, אבל אחרת מגבריאל. האלבום הוא פרוגרסיבי ברובו, בלי ספק. הוא אינו פופי, אבל הוא גם לא שלם עם עצמו לטעמי - כביכול הוא מנסה קצת לחמוק מהבומבסטיות הפרוגרסיבית; זה בפירוש לא אלבום קונספט. אני מרגיש כאילו בורחים מלפתח יצירות שם עד הסוף, וסוגרים אותן בלי בנייה וקליימקס. חלקם פשוט קצרים מדי, ומתרחקים מהמסורת הפרוגרסיבית לדעתי. יש שם קטעים אינסטומנטלים נחמדים מאוד לעומת זאת. זה אלבום נחמד מאוד, אבל אצלי הוא לא מחזיק את מבחן השנים. עובדה שלאלבומים הקלאסים (במובן הפרוגרסיבי) שלהם אני חוזר שוב ושוב, אבל אל זה, רק פעם בהרבה זמן. אני לא ממש יודע כמה זה "תחת השפעת" גבריאל. אל תשכח שהם כולם מוסיקאים מאוד מאוד מוכשרים.

 

[FunkyMonk]

גבריאל

הוא אדם מאד מוזר, שונה. לא יודע איך להסביר. שים לב שהוא משתמש המון בתיאורים מהמיתולוגיה היוונית, מכניס קצת פנטזיה לשירים שלו.. הוא אוהב להפוך את היצירה להצגה מרובת משתתפים, מונולוג. הלהקה בהחלט הושפעה מזה. שירים כמו Trick of the Tail ממש לא אופיניים לקולינס האדם. אלא יותר לפיטר גבריאל. רואים פה השפעה ברורה על הכתיבה של קולינס. או למשל רוברי אסולט אנד באטרי. שים לב לעלילה, בלדה ממעלה ראשונה (גם טריק אוף דה טייל נכנס פה). גם זה, משהו שבימים לבוא נראה שאינו מאפיין את קולינס. אני חושב שהלקה פה פחדה אולי לצאת מהגבולות שפיטר הציב.

 

[jerur1]

יכול להיות שזה הערכה נכונה

הפחד מלצאת מהגבולות המוכרים. כמה הציבו אותם ביחד, וכמה גבריאל הכתיב, אני לא מספיק יודע. אני מסכים שהכיוון הפופי שלהם לא ידון בענייני מיתולוגיה, אלא יותר בכיוון של רייגן וחוסר יכולתם לרקוד... דווקא רוברי אסולט וגו' - מבחינה מוסיקלית ומבחינת הגשה, ממש לא מסתדר לי עם ג'נסיס הפרוגרסיבית הקודמת; איכשהו - הוא הרבה פחות בומבסטי (שמעתי בדיוק עכשיו את סאפר'ז רדי...)

 

[FunkyMonk]

קולינס ממש לא בומבסטי..

אבל גם שירים כמו Firth of Fifth וThe Cinema Show לא כל כך בומבסטיים..

 

[gunr7]

מה?

פירת' אוף פיפת' לא בומבסטי?

 

[FunkyMonk]

לא לדעתי. =/

 

[cut2]

אני איתך

כנראה שקולינס אהב לעשות את הכל קליט יותר ועגול יותר, והתוצאה ניכרת באלבום הזה. הרבה אנשים שוכחים (או שזה פשוט לא מדבר אליהם), אבל הפופ של ג'נסיס יכול להיות מדליק מאוד אם מביטים עליו מהזוית הנכונה. לקולינס יש חוש מעולה לצורה ולקוהרנטיות ולכן הפופ שלו מוצלח. באלבום הזה עדיין ניכרת הרוח ההרפתקנית של הסבנטיז והפרוגרסיב, אבל אין ספק שזה משהו אחר מסלינג אינגלנד או מפוקסטרוט: אולי אפשר אפילו לקרוא לזה פופ-מתקדם (ברוח שמירה אימבר?). בשורה התחתונה, כשאני מאזין היום לג'נסיס, זה האלבום הראשון שקופץ לי לראש.

 

[The Cabana Boy]

אי אפשר להגיד שזה פופ מתקדם

מכיוון שמדובר ברוק ולא בפופ.

 

[מורנא007]

ידידי,

רוב הפופ בשנות ה- 60-70 היה גם רוק. דוגמאות (אני משתמש בתרגום שגוי בחלקו שהיה נפוץ [פופולארי] אז): חיפושיות הקצב, הנשרים, האבנים המתגלגלות, המי, הציפורים, נערי החוף, הדלתות, וגם להקת בראשית...

 

[The Cabana Boy]

מה?

אני לא מדבר על הפופ כדבר פופולרי, אלא על הסגנון השקט והעדין המוכר.

 

[מורנא007]

הבנתי אותך

 

[cut2]

פופ לפנים.

גם אני לא מדבר על פופ כקיצור של פופולרי.בוא נבחן את האלבום (קצת אנאלי, אבל מה לעשות):Entangled - בלדת פופ (מדהימה).Mad Man Moon - פופ בריטי ענוג ויפה.Trick of the Tail - פופ קליט וכיפי.Ripples - פופ מלודי ומפותח הרמונית.Robbery etc. גם הוא "נגוע" אם כי הוא באמת קצת יותר קרוב לקטעים הרוקיים של האלבום (Dancing, Squank).הקטע המסיים אף פעם לא תפס אותי חזק כמו שאר אלבום (במפתיע, כי בד"כ כולם מהללים אותו), אבל גם הוא די פרוגי-שכזה.בקיצור: ג'נסיס הם אולי לא להקת פופ מובהקת כמו הזומביז או ביג סטאר, ואפילו אין לי בעיה לקרוא להם 'להקת רוק', אבל קשה להתכחש לאלמנט הפופי שנמצא אצלם בריכוז גבוה יחסית ללהקות פרוג אחרות - וזה גם מה שגורם לכל כך הרבה אנשים לאהוב אותם, לדעתי. אין מה לעשות, יש להם פשוט מלודיות טובות מדי. הכל מאוד עגול.

 

[The Cabana Boy]

קל להוכיח אם להקה היא פופ או לא פופ

בלקיחה של שמות השירים ולרשום לידהם - "בלדת פופ" "פופ בריטי". זה כן רוק מכיוון שהגיטרות, באס והתופים גבוהים מהשיר הפופ הרגיל (אפילו בקצת זה מספיק) כדי שהיא תחשב כרוק. קצת מגוחך להתווכח על זה.

 

[מורנא007]

רוק או לא?

אם המוסיקה מבוססת על סולם בלוזי אז יש רוק (או בלוז). לפי מה ששלדון כהאן מהבמה החשמלית לשעבר אמר לי ליד המדורה בנאשויל, רוב אומני הרוק עשו איזה סוג של בלוז ויצא להם רוק. דרך אגב יש רוק ללא גיטרות כמו ואן דר גראף ג'נרטור.

 

[The Cabana Boy]

VDGG

עדיין משתמשים בגיטרת באס ובתופים. אתה רוצה להגיד שרק מה שמבוסס על סולם בלוז הוא רוק, אי אפשר להיות מבוססים על סולמות אחרים ולעשות רוק? OO

 

[מורנא007]

I give up

אני לא מוזקולוג.

 

[The Cabana Boy]

גם אני לא

יכול להיות שאתה צודק בסופו של דבר.

 

[cut2]

לדעתי זה פופ

חבל שבפורום פרוג האינטואיציה לא מספיקה. אני באמת מאמין שכל השירים שציינתי לידם את המילה פופ - הם מוסיקת פופ ביסודם. מבחינתי זה ברור כשמש. כנראה שיש לנו בעיה בהגדרה (מן הסתם אתה רואה את המילה פופ כמשהו שונה ממני). אני בכל זאת מציע לך לנסות להבדיל בין Squank, DOAV והקולאז' המסיים, לבין שאר האלבום. דבר אחר: אם פופ היה נמדד בעוצמת הגיטרות והתופים, זה היה סגנון מאוד מעורפל וחמקמק. אבל יש חשיבה שלמה שמשוייכת עם עולם הפופ, והיא הרבה יותר מעמיקה מסגנון של סאונד ומיקס. אפילו לא קשה למצוא אותה. תשמע את Nazz שדובר עליהם בשרשור אחר בעמוד הזה, או את Big Star, או ה-Raspberries, ותראה שיש גם פופ עם גיטרות עוצמתיות ותופים שנותנים בראש. יכול להיות שתשמע את זה ותגיד, 'אה, מה הוא מקשקש, זה רוק לגמרי', אבל אז תתקל בבעיה - יש סגנון שלהם ש"מגבה" את הלהקות הללו, והוא נקרא Power-Pop (בגדול, ראש של פופ עם אסתטיקה של רוק'נ'רול). מורנא - שים לב שהשירים שציינתי (אולי חוץ מטריק אוף דה טייל) באמת פחות קורצים לסולם ולעולם הבלוזי. אם כי מבחינתי לא זה המאפיין המהותי של הרוק (הרי בג'נסיס באופן כללי אין הרבה בלוזיות).

 

[מורנא007]

לא יודע איך להגדיר את זה

נגיד בשיר Dancing with The Moonlit Knight שומעים משהו בלוזי ואחר כך זה מתנתק למחוזות אחרים וחוזר לבלוז. אם תוסיף מפוחית פה לשיר בקטעים הבלוזים שלו, ההרגשה שלי היא שהשיר ישאר באותה מתכונת. אולי זה הטונאלות שפעם שיר כתב עליהן? אני לא יודע.