it must be bunnies
New member
Ground State או: כמה כיף להבין.
התקציר של הפרק למי שלא זוכר את אותו\ שלא מזהה את הפרק לפי השם כמוני, האובססיבית הנצחית: פרק שישים ושמונה: "גראונד סטייט". כתבה: מרדית' סמית'. ביים: מייקל גרוסמן. כשווסלי מייעץ לאנג'ל לבקר את דינזה- אלת האבידות, אנג'ל מגלה שעליו להשיג חפץ מיסטי שיאפשר לו לאתר את קורדליה. אנג'ל, גאן ופרד מחליטים לפרוץ לבית מכרזים ולגנוב את החפץ אך במהרה הם מגלים שלנערה, בעלת יכולת על טבעית, יש תוכניות אחרות בנוגע לפריט הספציפי הזה. ובכן, אז היום ראיתי את הפרק(הודות לקלטת נאמנה במיוחד) ופתאום הבנתי משהו, פתאום הייתה לי מן הארה, שלא ראיתי קודם או שלא הייתי מסוגלת לראות\להבין קודם, וזה כל כך כיף כשזה קורה. כשיושבים לראות פרק שיודעים ממנו כל מילה, אפילו את סדר הסצנות, ופתאום מגלים משהו; זה מעלה חיוך על הפנים. איזה כיף להבין דברים; איזה כיף כשהכל מתחבר למקשה אחת, איחוד; מליון ואחד דברים מסתדרים אלה לצד אלה, ובעצם הכל אותו הדבר. ושילבתי הכל; הבנתי. טוב, קראתי היום המון, תסלחו לי על שימוש בדימויים רבים מדיי(ולא קשורים?), בכל מקרה, הנה זה בא: הפרק נפתח. גוון כילדה מובאת ע"י הוריה לאקדמיה, כלומר שמאז ילדותה מתייחסים אליה כשונה, ולא מקבלים אותה- מרחיקים אותה, אפילו. מנהלת האקדמיה היא אשה קשוחה שמייד מפרידה את גוון מהשאר; היא מדגישה את החדר המיוחד של גוון, לצרכיה המיוחדים. כשגוון מנסה לאחוז בידה, היא מסרבת מייד. היא הרי לא שייכת ולא שווה; אין טעם לנסות. וכשחוזרים ואומרים לך שאתה אחר, שונה, תפלצת- אתה בשלב מסויים מקבל את זה על עצמך, כעובדה מוגמרת. אתה הופך למה שאומרים לך שאתה; נבואה שמגשימה את עצמה. כמו שהפך ליאם לאנג'לוס, כמו שהפך אנג'ל לאנג'לוס ב- Spin The Bottle; הם בטוחים שהם לכודים בבית עם ערפד קטלני אותו הם אמורים להרוג, וכשמתברר שאנג'ל הוא ערפד, משליכים עליו את כל הסטריאוטיפים והדעות הקדומות הנוראיות על ערפדים-Vampires are all the same, my friend. There's nothing human about them אומר לו ווסלי, והוא נאלץ לקבל את זה- You want a vampire, then? I guess I'm your man. I guess I'll start feeding on your corpses. ובחזרה לגוון; אחרי שהיא הורגת בטעות את הילד שניסה לעזור לה ולקבל אותה, אין לה כבר סיכוי לצאת מזה, היא לא תוכל להשתלב, ולא להתחבר עם איש; כי היא עצמה מאמינה שהיא שונה, היא תפלצת. הרי זה מה שאמרו לה, אז זה בטח נכון, לא? בכך שגוון מכריזה על עצמה כתפלצת, היא לא מניחה לאיש לומר זאת עליה; רק לה מותר. היא יוצרת את הסטריאוטיפ הזה על עצמה, לפני שיספיק מישהו אחר ליצור אותו; מקדימה תרופה למכה. דוגמא לדבר כזה יצא לי לראות בשני מקומות: 1. בשעור סוציולוגיה ראינו את הסרט 'עשה את הדבר הנכון' של ספייק לי, ובעצם, כמו (כמעט?) כל סרט שלו, הוא מספר על השחורים בארה"ב. בסרט הם כל הזמן מצהירים שהם רוצים שוויון, שוויון זכויות, שיעריכו אותם, אבל לאורך כל הסרט הם ממשיכים להצהיר שהם שחורים, וכך הם יוצרים על עצמם את הסטריאוטיפ- להם מותר להגיד אותו על עצמם, אבל אם חס וחלילה יקרא להם מישהו אחר שחורים, הם יתפרצו בכעס. רק להם מותר. 2. קראתי בעיתון, בסביבות יום כיפור, על העובדה החילונים מתכחשים לכל המשמעות של יום כיפור ועל כל מיני דברים כאלה בין חילונים לדתיים ובסוף נכתב שלנו החילוניים מותר להיות אנטישמיים; יש לנו סיבות טובות לכך. אבל חס וחלילה אם יגידו עלינו מה שאנחנו עצמנו אומרים; זו הרי גזענות. ונמשיך, אני כותבת קטע שיחה מסוף הפרק, שבדיוק בו הבנתי את כל מה שכתבתי עכשיו. GWEN What I don't appreciate, Elliot, is being called a freak! That's my word. And I get cranky when people like you use it. ANGEL Gwen, think about this... GWEN Ever been struck by lightning, Elliot? I've been struck by lightning 14 times. It's not my fault. I just attract it. You know what else attracts lightning? Maggoty little norms like you. ANGEL So you're a freak. Boo-hoo. So what? GWEN Excuse me? ANGEL I think you've already figured out I'm not the poster-boy for normal. Sometimes, you gotta let go. אז גוון לא מסכימה שיקראו לה תפלצת. זו "המילה שלה", רק היא יכולה להגיד אותה, היא לא מסכימה שאחרים יקראו לה ככה. היא עומדת לפרוק קצת מתחים ולהרוג את אליוט, אבל אנג'ל מפריע לה. "אז מה?" הוא אומר לה. "אז מה אם את תפלצת? צריך להרפות לפעמים". צריך להתגבר; וגם להתבגר. זה לא יכול להימשך לנצח. תשכחי את זה, תמשיכי הלאה; תתחילי לחיות. הסוף.
התקציר של הפרק למי שלא זוכר את אותו\ שלא מזהה את הפרק לפי השם כמוני, האובססיבית הנצחית: פרק שישים ושמונה: "גראונד סטייט". כתבה: מרדית' סמית'. ביים: מייקל גרוסמן. כשווסלי מייעץ לאנג'ל לבקר את דינזה- אלת האבידות, אנג'ל מגלה שעליו להשיג חפץ מיסטי שיאפשר לו לאתר את קורדליה. אנג'ל, גאן ופרד מחליטים לפרוץ לבית מכרזים ולגנוב את החפץ אך במהרה הם מגלים שלנערה, בעלת יכולת על טבעית, יש תוכניות אחרות בנוגע לפריט הספציפי הזה. ובכן, אז היום ראיתי את הפרק(הודות לקלטת נאמנה במיוחד) ופתאום הבנתי משהו, פתאום הייתה לי מן הארה, שלא ראיתי קודם או שלא הייתי מסוגלת לראות\להבין קודם, וזה כל כך כיף כשזה קורה. כשיושבים לראות פרק שיודעים ממנו כל מילה, אפילו את סדר הסצנות, ופתאום מגלים משהו; זה מעלה חיוך על הפנים. איזה כיף להבין דברים; איזה כיף כשהכל מתחבר למקשה אחת, איחוד; מליון ואחד דברים מסתדרים אלה לצד אלה, ובעצם הכל אותו הדבר. ושילבתי הכל; הבנתי. טוב, קראתי היום המון, תסלחו לי על שימוש בדימויים רבים מדיי(ולא קשורים?), בכל מקרה, הנה זה בא: הפרק נפתח. גוון כילדה מובאת ע"י הוריה לאקדמיה, כלומר שמאז ילדותה מתייחסים אליה כשונה, ולא מקבלים אותה- מרחיקים אותה, אפילו. מנהלת האקדמיה היא אשה קשוחה שמייד מפרידה את גוון מהשאר; היא מדגישה את החדר המיוחד של גוון, לצרכיה המיוחדים. כשגוון מנסה לאחוז בידה, היא מסרבת מייד. היא הרי לא שייכת ולא שווה; אין טעם לנסות. וכשחוזרים ואומרים לך שאתה אחר, שונה, תפלצת- אתה בשלב מסויים מקבל את זה על עצמך, כעובדה מוגמרת. אתה הופך למה שאומרים לך שאתה; נבואה שמגשימה את עצמה. כמו שהפך ליאם לאנג'לוס, כמו שהפך אנג'ל לאנג'לוס ב- Spin The Bottle; הם בטוחים שהם לכודים בבית עם ערפד קטלני אותו הם אמורים להרוג, וכשמתברר שאנג'ל הוא ערפד, משליכים עליו את כל הסטריאוטיפים והדעות הקדומות הנוראיות על ערפדים-Vampires are all the same, my friend. There's nothing human about them אומר לו ווסלי, והוא נאלץ לקבל את זה- You want a vampire, then? I guess I'm your man. I guess I'll start feeding on your corpses. ובחזרה לגוון; אחרי שהיא הורגת בטעות את הילד שניסה לעזור לה ולקבל אותה, אין לה כבר סיכוי לצאת מזה, היא לא תוכל להשתלב, ולא להתחבר עם איש; כי היא עצמה מאמינה שהיא שונה, היא תפלצת. הרי זה מה שאמרו לה, אז זה בטח נכון, לא? בכך שגוון מכריזה על עצמה כתפלצת, היא לא מניחה לאיש לומר זאת עליה; רק לה מותר. היא יוצרת את הסטריאוטיפ הזה על עצמה, לפני שיספיק מישהו אחר ליצור אותו; מקדימה תרופה למכה. דוגמא לדבר כזה יצא לי לראות בשני מקומות: 1. בשעור סוציולוגיה ראינו את הסרט 'עשה את הדבר הנכון' של ספייק לי, ובעצם, כמו (כמעט?) כל סרט שלו, הוא מספר על השחורים בארה"ב. בסרט הם כל הזמן מצהירים שהם רוצים שוויון, שוויון זכויות, שיעריכו אותם, אבל לאורך כל הסרט הם ממשיכים להצהיר שהם שחורים, וכך הם יוצרים על עצמם את הסטריאוטיפ- להם מותר להגיד אותו על עצמם, אבל אם חס וחלילה יקרא להם מישהו אחר שחורים, הם יתפרצו בכעס. רק להם מותר. 2. קראתי בעיתון, בסביבות יום כיפור, על העובדה החילונים מתכחשים לכל המשמעות של יום כיפור ועל כל מיני דברים כאלה בין חילונים לדתיים ובסוף נכתב שלנו החילוניים מותר להיות אנטישמיים; יש לנו סיבות טובות לכך. אבל חס וחלילה אם יגידו עלינו מה שאנחנו עצמנו אומרים; זו הרי גזענות. ונמשיך, אני כותבת קטע שיחה מסוף הפרק, שבדיוק בו הבנתי את כל מה שכתבתי עכשיו. GWEN What I don't appreciate, Elliot, is being called a freak! That's my word. And I get cranky when people like you use it. ANGEL Gwen, think about this... GWEN Ever been struck by lightning, Elliot? I've been struck by lightning 14 times. It's not my fault. I just attract it. You know what else attracts lightning? Maggoty little norms like you. ANGEL So you're a freak. Boo-hoo. So what? GWEN Excuse me? ANGEL I think you've already figured out I'm not the poster-boy for normal. Sometimes, you gotta let go. אז גוון לא מסכימה שיקראו לה תפלצת. זו "המילה שלה", רק היא יכולה להגיד אותה, היא לא מסכימה שאחרים יקראו לה ככה. היא עומדת לפרוק קצת מתחים ולהרוג את אליוט, אבל אנג'ל מפריע לה. "אז מה?" הוא אומר לה. "אז מה אם את תפלצת? צריך להרפות לפעמים". צריך להתגבר; וגם להתבגר. זה לא יכול להימשך לנצח. תשכחי את זה, תמשיכי הלאה; תתחילי לחיות. הסוף.
