transatlantic

[emmily plays]

transatlantic

ביקרתי לי היום בחות הדיסקים הקבועה(ושופעת אלבומי הפרוג) שלי בעירי הקטנה.. ושמעתי ברקע אלבום יפייפה..לא תכננתי לקנות כי רק ליויתי את חברתי הטובה(וחובבת הפיוז'ן) לשם.. אבל לא התאפקתי. קוראים לזה טראנס אטלנטיק ולאוזני הבלתי מיומנות זה נדמע לגמרי פרוג.. מה אתם אומרים?

 

[שיר דויטש]

בעיקרון, כן

עם קצת יותר דקדקנות: ניאו-פרוג ועם אפילו קצת יותר: מדובר במעין סופר-גרופ של גרופ שמשתתפים בו חברים מהלהקות Dream Theater, Spock's Beard, Marillion ו Flower Kings. וסתם הצעה - תכנסי לאתר AllMusic ושם תוכלי לגלות עליהם עוד פרטים (ועל כמעט כל להקה שנקרית בדרכך, למעשה)

 

[meandmeandme]

להקה מעולה!

האזנה מהנה!

 

[CallMeCavanaugh]

הראשון או השני?

הראשון (SMPTe) הוא דיסק מופלא בעיני (חוץ מהשיר השני, שהוא קיטשי מדי). בעיקר היצירה הראשונה בו מדברת אלי, האחרונה הרבה פחות, ויש בו גם את Mystery Train המגניב ואת My New World המשובח, שאפילו אוהבי פרוג קלאסי ושונאי ניאו פרוג רבים מחבבים ואפילו אוהבים. השני (Bridge Across Forever) טוב, אבל לא כמו הראשון. השירים בו יותר קשורים אחד לשני, בין אם בצורת ליריקה שעוברת משיר לשיר, ובין אם בצורת פראזות (מוזיקליות) שמופיעות בכמה מהשירים. היצירה הראשונה והאחרונה בו הן האהובות עלי מהאלבום. Suite Charlotte Pike הוא חביב, פ'אנקי וקצבי, אבל לא יצירת מופת, ו Bridge Across Forever, בדיוק כמו We All Need Some Light מהאלבום הראשון, הוא קיטשי, דביק ומיותר. בעצם, הוא יותר קיטשי, דביק ומיותר מהשיר הקיטשי והדביק מהאלבום הראשון. וזהו. אחר כך ניל מורס (סולן, קלידן, גיטריסט, כותב חומרים ומלחין בהרכב הזה וב Spock's Beard) גילה את הדת וכל מה שהוא הוציא מאז זה Testimony, שממה ששמעתי עליו, אני לא באמת רוצה לשמוע אותו.

 

[kurush]

קיטש דביק^2

אבל עדיין שירים יפים. לניל מורס יש את הבעיה הזו, ללכת אחרי הקיטש שלו עד הסוף. רק תקשיב ל-Snow (האלבום האחרון של ספוק'ס איתו). אבל גם הקיטש שלו כתוב טוב. הרבה יותר טוב מקיטש פופי, זה בטוח

 

[שיר דויטש]

כתוב טוב, אולי

והרבה פעמים קיטש במסווה של פרוג - אבל עדיין לרוב זוועה. וBridge Across forever נשמע כמו מנגינת הפתיחה של צעירים חסרי מנוח...

 

[CallMeCavanaugh]

ספוק'ס בירד וקיטש

כמו שאנשים בפורום הזה כבר יודעים, אני מת על ספוק'ס בירד, אבל אפילו לי יש בעיות עם Snow. הקיטש בו פשוט קיטשי מדי (ואני דווקא אוהב קיטש בהרבה מקרים), הרבה יותר מהקיטש הממוצע של ספוק'ס בירד (ע"ע June). מצד שני, יש בו גם כמה הברקות, בעיקר האוברטורה. עדיין, אם אני אתבקש להמליץ על אלבומים שלהם, הוא יהיה האחרון שאני אמליץ עליו. אפילו האחרון (Feel Euphoria) יותר טוב, ואין ספק שהוא לא מתקרב לסטנדרטים שנקבעו ב The Light וב V.

 

[pasteran]

איזה חנות? גאם אני רוצה חנויות

שמשמיעות מוזיקה כזאת

 

[emmily plays]

אופס.. טעות.

מסתבר שלמה שקניתי קוראיםmarsupilami ולאלבום אותו דבר. הלייבל הוא טראנסאטלנטיק. זה אלבום נדיר שיצא רק ב500 עותקים. מסתבר שהייתי כל כך deliriously happy כשקניתי את זה שלא שמתי לב למה אני קונה. בכל מקרה זה יצא בשנת 1970 ויש להם רק עוד אלבום 1. זה מאוד יפה. יש המון השפעות הודיות ומזרחיות ואפילו זיהיתי קצת פסיכדליה. המון חלילים, אורגן מלכותי ותופים מתעופפים. מומלץ בחום. אגב.. מישהו שמע על זה?

 

[שיר דויטש]

חחחחח

 

[SoftMachine]

יש להם קשר כלשהו קשר כלשהו לדרים?

יצא לי פעם לשמוע דיסק שלהם שרואים על העטיפה תמונה ממוחשבת של חללית מעל ים. יש להם קשר כלשהו לדרים ת'יאטר?