TR ראשון שלי...
די ארוך הרבה טיסות והרבה חברות תעופה... טוב. מדובר בטיול של חודשיים בארה"ב וקוסטה ריקה, הטיסות הוזמנו מהארץ, חלקן באמצעות סוכנים וחלקן מהחברות עצמן. טיסה ראשונה LY 315 – יעד בייניים – לונדון הית'רו: מטוס 777-200ER של אל-על, מכונה "שדרות" מצוייד ב-HOT VOD, לצערי מושב אמצעי בשורת המושבים הימנית – 24J, המראנו באיחור קל שמעט הדאיג אותי לגבי הקונקשן בלונדון. המרווח במושב היה טוב והטיסה עברה מאוד מהר, כולל הסרט "דרום-אמריקה באופנוע" (מומלץ) ומערכונים של "ארץ נהדרת", אוכל סביר שירות נעים, לא היה מושב פנוי ליד חלון והציעו לי לשדרג לביזנס בעלות של 100$ ומטעמים של תמורה לכסף כבר נשארתי בכיסא שלי. עם ההגעה לאזור הית'רו המטוס ביצע שני סיבובים (כנראה תור ארוך) ונחת נחיתה סופר שקטה, ללא הפעלת היפוך-דחף. הגעתי להית'רו, על הדרך לשרוול כבר הספקתי לראות מחלון המטוס A380 של אמירייטס. הית'רו שדה מיושן, גדול ומסובך. לקחתי אוטובוס פנימי לטרמינל אחר, תור לדרכונים, צ'ק אין נוסף ושיפור המושב לטיסה הבאה. עברתי את הדיוטי בספק ריצה-ספק הליכה מהירה והגעתי לגייט בזמן הבורדינג... מסתבר שנראיתי חשוד לבריטים וביצעו עליי ובכליי חיפוש מעמיק (עד רמת פירוק הפלאפון והתחתונים), החיפוש מתבצע די בסמוך לאולם ההמתנה למטוס – יכול להיות מביך... אוקיי סיימנו עם הבריטים, אחרי ששאלו אותי מספר פעמים למה יש לי סוללות ספייר למצלמה (רציתי לענות Because Hat...), הכל הסתיים ועליתי למטוס... טיסה שניה – AA 131 מלונדון ליעד הסופי JFK. שוב 772, הפעם מושב 24J בסידור עדיף לי של 2-5-2, יש חלון ומסך אישי אבל עם מערכת בסיסית מאוד בהשוואה למערכת של HOT ואל-על. המטוס גם מרגיש ישן בהרבה מ"שדרות". המראה באיחור קליל. היתרון בהזמנת אוכל כשר בטיסה בחברת זרה הוא שמקבלים את האוכל לפני כולם ובמקרה הזה, מנה הרבה יותר עשירה וטעימה לעומת הפיצה-פפרוני שקיבלו שאר הטסים... השירות ב-AA דיי טוב ונעים אך גיל המטוס מורגש בהחלט. נחיתה עם חשיכה ראשונה בניו-יורק ואני חושב לעצמי האם הבריטים היו זריזים דיים כדי להעביר את המוצ'ילה שלי בזמן הקונקשן... יורד בטרמינל העלוב-כן עלוב, של AA ב-JFK ומחכה לתיק... בסוף נשארנו אני ועוד כמה משפחות. הולכים ללוסט-בגאז', "תחתום כאן וכאן וכאן, זה יגיע תוך שלושה ימים לכתובת שלך", אחלה... מזל שיש אח גדול באמריקה לקחת ממנו בגדים בנתיים... בסוף באמת המזוודה הגיעה אלינו תוך 70 שעות. בשתי הטיסות הראשונות טסתי לבד ובכל השאר עם בת-הזוג. טיסה שלישית – DL1214 מ-JFK ל-JAC-"ג'קסון הול" במדינת וואיומינג, עצירת ביניים ללא החלפת מטוס בסולט-לייק סיטי. מטוס 757 אמנם, אבל ממש לא מה שאנחנו רגילים מהארץ, פחות מושבים,ריפוד עור ומרווח מצויין, מערכת VOD ואינטרנט אלחוטי, הטיסה עברה חלק מאוד. רק לכיבוד בדלתא יש לי טענות, תמיד זה או שקית בייגלך או עוגיה לקפה, זה הכל, גם בטיסות ארוכות... השירות בדלתא מעולה והטיסה המריאה ונחתה בזמן, כולל עצירה בסולט לייק העמוס שאחריה המטוס התרוקן כמעט. הנחיתה ב-JAC מדהימה, כמו לנחות בתוך סיר... מסביב הרי ה"גרנד-טיטון" מלמטה נחלים ואגמים. שדה התעופה עצמו ממוקם ממש בתור שמורת טיטון-ילוסטון המדהימה. ירדנו מהמטוס במדרגות ישר לטרמינל דרך שער העשוי קרני איילים. בכלל טרמינל קטן, נעים ו"ביתי". טיסה רביעית – DL724, מסאן-פרנסיסקו ל-JFK טיסת לילה מעולה, אמנם המטוס קטן, סה"כ 737-800, אבל מרווח ומצוייד ב-VOD, שכחתי לציין שבטיסות בדלתא, אותן הזמנתי מהארץ דרך האתר שלהם בחרתי מראש מושבים, בטיסה זו ישבנו בשורה 21 בצד ימין ליד החלון שלא היה ממש רלוונטי כי התעוררתי רק בניו-יורק עם הקשת הגלגלים בקרקע-טיסה חלום... טיסה חמישית – לה-גארדיה ניו-יורק ליעד הביניים – אטלנטה. המראנו מהשדה החביב אך מיושן מעט בשעת צהריים, שוב 752 של דלתא והפעם שורה 29, טיסה לא ארוכה עם פרצל ועוגיה. לפני שנחתנו באטלנטה לא הבנתי מה זה שדה עמוס, עד שראיתי שבמקביל אלינו נוחתים עוד צמד מטוסים... שדה ענק, חדיש ומדהים ויחד עם זאת קל מאוד להתמצא בו למרות גודלו, יש כמה מוחות תעופה שצריכים ללמוד מהשדה הזה משהו... כמובן המטוסים של דלתא שולטים שם, מכל הסוגים והגרסאות, 744, A330, 764 ועוד קטנים ורחבים ורבים. ארוחה מקסיקנית קלילה וטעימה ואנחנו על המטוס בדרך לקוסטה ריקה! טיסה שישית – אטלנטה לסאן-חוזה סאנטאמרייה – קוסטה ריקה. שוב כרגיל 752 (אני יודע יש לדלתא מליון כאלה...), דווקא בטיסה הזו, בין הארוכות שביצענו עם החברה קיבלנו מטוס שהרגיש אמנם שמור, אך ללא מסכים אישיים, מצד שני לפחות לא הקרינו שם את יונית לוי מספרת לנו על מעללי אבו-מאזן...(אין לי בעיה עם יונית כמובן...) מנמיכים לקראת הנחיתה בסאן-חוזה ורואים את יערות העד המוריקים ואת השכונות האפורות בבירת קוסטה-ריקה לצידם. ועוד משהו-עם הנחיתה כבר ברור לך שאתה בעולם שלישי, גם מבחינת התעופה לעומת מה שאנחנו רגילים, המסלול פשוט לא סלול טוב וחלק, הרגשנו את הגבשושים על האספלט שממש הרעידו את המטוס בנחיתה... מחכים לתיקים ומסתבר שאחד השקשי"ם "נעלם"... מילאנו טפסים וביקשנו החזר כספי. כאשר נחתנו בתל-אביב חודש לאחר מכן כבר חיכה לנו צ'ק של 150$ בדואר... יעילים החבר'ה האלה. טיסה שביעית + שמינית. טיסות שגרתיות – מסאן-חוזה לאטלנטה ומשם ללה-גארדיה שוב כמובן 752 של הלבנים-כחולים-אדומים. בטיסה מאטלנטה ללה גארדיה זכינו לראות את "ליפס", הדיילת המפורסמת שכבר התרגלנו אליה מתשדירי הבטיחות של דלתא, אני רק אגיד שיש מעט פיסות שנותרו טבעיות בבחורה היפהפיה הזו... טיסה תשיעית – AA152, מניו-יורק JFK לברצלונה – יעד הביניים בדרך לארץ. הפעם 763 של אמריקן, קיבלנו צמד מושבים בשורה 30 ליד החלון השמאלי-הסידור הנח הזה לזוג, 2-3-2 והטיסה עברה חלק ושקט מאוד, למרות גילו של המטוס. נחתנו בברצלונה אחרי לילה "מקוצר" בשמיים והמתנו בשדה הנחמד לטיסה ארצה... טיסה עשירית ואחרונה LY394 מברסה לתל-אביב אחרי 57 ימים בחו"ל... מגיעים לדלפק ה'צק אין העמוס והמצ'וקמק של אל-על, מבקשים מקומות ליד חלון והנציגה מודיעה לנו כי אני אשב בשורה מרווחת אמנם, שורה 45 במטוס ה-738 של אל-על, אבל זוגתי תשב בשורה 46... שאלתי את הנציגה איך יכול להיות, היא אומרת דברו עם *** (שכחתי את השם של המניאק), אוקי קוראים לבחור, מגיע בחור מבוגר ואומר ישר משהו בסגנון "אין לי זמן אליכם יש לי מטוס לקבל (המטוס אמור לנחות עוד כמה דקות בתיאוריה אבל ראינו בלוח שיש איחור של שעה וחצי בנחיתה מהארץ...) מצטער מקסימום תבקשו להחליף מקומות במטוס ולא יעזור לכם כלום, טיסה קצרה תסתדרו". הבנו עם מי יש לנו עסק ועם מי לא כדאי לטוס רק בגלל שהיא מעסיקה קופים, הגענו לגייט ודיברנו עם ספרדי נחמד שעמד שם בדלפק העליה למטוס, שאלתי אותו בשפה המקומית אם ניתן לשנות מקומות, בלי להניד עפעף העביר אותנו לשורה 25 מושבים AB... אח"כ היינו באיזו פרוצדורת בטחון של קונקשנים של אל-על בברצלונה, בה צריך לפרוק את התיקים מול פקחים ולארוז חזרה כמובן... טיסה קצרה במטוס הקטן ונחיתה רכה על מסלול 12 בנתב"ג...
די ארוך הרבה טיסות והרבה חברות תעופה... טוב. מדובר בטיול של חודשיים בארה"ב וקוסטה ריקה, הטיסות הוזמנו מהארץ, חלקן באמצעות סוכנים וחלקן מהחברות עצמן. טיסה ראשונה LY 315 – יעד בייניים – לונדון הית'רו: מטוס 777-200ER של אל-על, מכונה "שדרות" מצוייד ב-HOT VOD, לצערי מושב אמצעי בשורת המושבים הימנית – 24J, המראנו באיחור קל שמעט הדאיג אותי לגבי הקונקשן בלונדון. המרווח במושב היה טוב והטיסה עברה מאוד מהר, כולל הסרט "דרום-אמריקה באופנוע" (מומלץ) ומערכונים של "ארץ נהדרת", אוכל סביר שירות נעים, לא היה מושב פנוי ליד חלון והציעו לי לשדרג לביזנס בעלות של 100$ ומטעמים של תמורה לכסף כבר נשארתי בכיסא שלי. עם ההגעה לאזור הית'רו המטוס ביצע שני סיבובים (כנראה תור ארוך) ונחת נחיתה סופר שקטה, ללא הפעלת היפוך-דחף. הגעתי להית'רו, על הדרך לשרוול כבר הספקתי לראות מחלון המטוס A380 של אמירייטס. הית'רו שדה מיושן, גדול ומסובך. לקחתי אוטובוס פנימי לטרמינל אחר, תור לדרכונים, צ'ק אין נוסף ושיפור המושב לטיסה הבאה. עברתי את הדיוטי בספק ריצה-ספק הליכה מהירה והגעתי לגייט בזמן הבורדינג... מסתבר שנראיתי חשוד לבריטים וביצעו עליי ובכליי חיפוש מעמיק (עד רמת פירוק הפלאפון והתחתונים), החיפוש מתבצע די בסמוך לאולם ההמתנה למטוס – יכול להיות מביך... אוקיי סיימנו עם הבריטים, אחרי ששאלו אותי מספר פעמים למה יש לי סוללות ספייר למצלמה (רציתי לענות Because Hat...), הכל הסתיים ועליתי למטוס... טיסה שניה – AA 131 מלונדון ליעד הסופי JFK. שוב 772, הפעם מושב 24J בסידור עדיף לי של 2-5-2, יש חלון ומסך אישי אבל עם מערכת בסיסית מאוד בהשוואה למערכת של HOT ואל-על. המטוס גם מרגיש ישן בהרבה מ"שדרות". המראה באיחור קליל. היתרון בהזמנת אוכל כשר בטיסה בחברת זרה הוא שמקבלים את האוכל לפני כולם ובמקרה הזה, מנה הרבה יותר עשירה וטעימה לעומת הפיצה-פפרוני שקיבלו שאר הטסים... השירות ב-AA דיי טוב ונעים אך גיל המטוס מורגש בהחלט. נחיתה עם חשיכה ראשונה בניו-יורק ואני חושב לעצמי האם הבריטים היו זריזים דיים כדי להעביר את המוצ'ילה שלי בזמן הקונקשן... יורד בטרמינל העלוב-כן עלוב, של AA ב-JFK ומחכה לתיק... בסוף נשארנו אני ועוד כמה משפחות. הולכים ללוסט-בגאז', "תחתום כאן וכאן וכאן, זה יגיע תוך שלושה ימים לכתובת שלך", אחלה... מזל שיש אח גדול באמריקה לקחת ממנו בגדים בנתיים... בסוף באמת המזוודה הגיעה אלינו תוך 70 שעות. בשתי הטיסות הראשונות טסתי לבד ובכל השאר עם בת-הזוג. טיסה שלישית – DL1214 מ-JFK ל-JAC-"ג'קסון הול" במדינת וואיומינג, עצירת ביניים ללא החלפת מטוס בסולט-לייק סיטי. מטוס 757 אמנם, אבל ממש לא מה שאנחנו רגילים מהארץ, פחות מושבים,ריפוד עור ומרווח מצויין, מערכת VOD ואינטרנט אלחוטי, הטיסה עברה חלק מאוד. רק לכיבוד בדלתא יש לי טענות, תמיד זה או שקית בייגלך או עוגיה לקפה, זה הכל, גם בטיסות ארוכות... השירות בדלתא מעולה והטיסה המריאה ונחתה בזמן, כולל עצירה בסולט לייק העמוס שאחריה המטוס התרוקן כמעט. הנחיתה ב-JAC מדהימה, כמו לנחות בתוך סיר... מסביב הרי ה"גרנד-טיטון" מלמטה נחלים ואגמים. שדה התעופה עצמו ממוקם ממש בתור שמורת טיטון-ילוסטון המדהימה. ירדנו מהמטוס במדרגות ישר לטרמינל דרך שער העשוי קרני איילים. בכלל טרמינל קטן, נעים ו"ביתי". טיסה רביעית – DL724, מסאן-פרנסיסקו ל-JFK טיסת לילה מעולה, אמנם המטוס קטן, סה"כ 737-800, אבל מרווח ומצוייד ב-VOD, שכחתי לציין שבטיסות בדלתא, אותן הזמנתי מהארץ דרך האתר שלהם בחרתי מראש מושבים, בטיסה זו ישבנו בשורה 21 בצד ימין ליד החלון שלא היה ממש רלוונטי כי התעוררתי רק בניו-יורק עם הקשת הגלגלים בקרקע-טיסה חלום... טיסה חמישית – לה-גארדיה ניו-יורק ליעד הביניים – אטלנטה. המראנו מהשדה החביב אך מיושן מעט בשעת צהריים, שוב 752 של דלתא והפעם שורה 29, טיסה לא ארוכה עם פרצל ועוגיה. לפני שנחתנו באטלנטה לא הבנתי מה זה שדה עמוס, עד שראיתי שבמקביל אלינו נוחתים עוד צמד מטוסים... שדה ענק, חדיש ומדהים ויחד עם זאת קל מאוד להתמצא בו למרות גודלו, יש כמה מוחות תעופה שצריכים ללמוד מהשדה הזה משהו... כמובן המטוסים של דלתא שולטים שם, מכל הסוגים והגרסאות, 744, A330, 764 ועוד קטנים ורחבים ורבים. ארוחה מקסיקנית קלילה וטעימה ואנחנו על המטוס בדרך לקוסטה ריקה! טיסה שישית – אטלנטה לסאן-חוזה סאנטאמרייה – קוסטה ריקה. שוב כרגיל 752 (אני יודע יש לדלתא מליון כאלה...), דווקא בטיסה הזו, בין הארוכות שביצענו עם החברה קיבלנו מטוס שהרגיש אמנם שמור, אך ללא מסכים אישיים, מצד שני לפחות לא הקרינו שם את יונית לוי מספרת לנו על מעללי אבו-מאזן...(אין לי בעיה עם יונית כמובן...) מנמיכים לקראת הנחיתה בסאן-חוזה ורואים את יערות העד המוריקים ואת השכונות האפורות בבירת קוסטה-ריקה לצידם. ועוד משהו-עם הנחיתה כבר ברור לך שאתה בעולם שלישי, גם מבחינת התעופה לעומת מה שאנחנו רגילים, המסלול פשוט לא סלול טוב וחלק, הרגשנו את הגבשושים על האספלט שממש הרעידו את המטוס בנחיתה... מחכים לתיקים ומסתבר שאחד השקשי"ם "נעלם"... מילאנו טפסים וביקשנו החזר כספי. כאשר נחתנו בתל-אביב חודש לאחר מכן כבר חיכה לנו צ'ק של 150$ בדואר... יעילים החבר'ה האלה. טיסה שביעית + שמינית. טיסות שגרתיות – מסאן-חוזה לאטלנטה ומשם ללה-גארדיה שוב כמובן 752 של הלבנים-כחולים-אדומים. בטיסה מאטלנטה ללה גארדיה זכינו לראות את "ליפס", הדיילת המפורסמת שכבר התרגלנו אליה מתשדירי הבטיחות של דלתא, אני רק אגיד שיש מעט פיסות שנותרו טבעיות בבחורה היפהפיה הזו... טיסה תשיעית – AA152, מניו-יורק JFK לברצלונה – יעד הביניים בדרך לארץ. הפעם 763 של אמריקן, קיבלנו צמד מושבים בשורה 30 ליד החלון השמאלי-הסידור הנח הזה לזוג, 2-3-2 והטיסה עברה חלק ושקט מאוד, למרות גילו של המטוס. נחתנו בברצלונה אחרי לילה "מקוצר" בשמיים והמתנו בשדה הנחמד לטיסה ארצה... טיסה עשירית ואחרונה LY394 מברסה לתל-אביב אחרי 57 ימים בחו"ל... מגיעים לדלפק ה'צק אין העמוס והמצ'וקמק של אל-על, מבקשים מקומות ליד חלון והנציגה מודיעה לנו כי אני אשב בשורה מרווחת אמנם, שורה 45 במטוס ה-738 של אל-על, אבל זוגתי תשב בשורה 46... שאלתי את הנציגה איך יכול להיות, היא אומרת דברו עם *** (שכחתי את השם של המניאק), אוקי קוראים לבחור, מגיע בחור מבוגר ואומר ישר משהו בסגנון "אין לי זמן אליכם יש לי מטוס לקבל (המטוס אמור לנחות עוד כמה דקות בתיאוריה אבל ראינו בלוח שיש איחור של שעה וחצי בנחיתה מהארץ...) מצטער מקסימום תבקשו להחליף מקומות במטוס ולא יעזור לכם כלום, טיסה קצרה תסתדרו". הבנו עם מי יש לנו עסק ועם מי לא כדאי לטוס רק בגלל שהיא מעסיקה קופים, הגענו לגייט ודיברנו עם ספרדי נחמד שעמד שם בדלפק העליה למטוס, שאלתי אותו בשפה המקומית אם ניתן לשנות מקומות, בלי להניד עפעף העביר אותנו לשורה 25 מושבים AB... אח"כ היינו באיזו פרוצדורת בטחון של קונקשנים של אל-על בברצלונה, בה צריך לפרוק את התיקים מול פקחים ולארוז חזרה כמובן... טיסה קצרה במטוס הקטן ונחיתה רכה על מסלול 12 בנתב"ג...
