To be alone's no injury - "היום לפני..."

[The Grand Illusion]

בכל מקרה

אני מאחל לך ולמשפחתך הרבה בריאות, מוסיקה טובה וחג שמח.

 

[The Grand Illusion]

טעימה קטנה לפני הסדר

quella vecchia locanda

חש מגח

 

[arieltr]

ואל תדאג, סלט ניתוח מוח מ-73

לחלוטין לא על ראדר חגיגות ה-40 שלי.

 

[Barmelai]

ככל שהטעם שלך פחות דומה לשלי

ככה אנינות הטעם שלך יותר מובטחת. בהצלחה.

 

[רני שרוני]

אגב - היתכן קרימזון בלי פריפ?

למשל זה אפילו בלי פיט סינפלד:
http://www.youtube.com/watch?v=snwZ36EH6L4

מקדונלד היה גורם משמעותי באלבום הראשון והאלמותי אבל בכל זאת יתכן שההצהרה שלך היתה קצת גורפת

 

[arieltr]

ענק הבחור

שלח אותו לעוד סיבוב

 

[The Grand Illusion]

אכן רעיון גדול

אחרי שציף הוכיחה שפינק פלויד אינה פרוג, בוא נוציא עוד להקה חשובה מהז'אנר (הכי חשובה BTW), הם המציאו את הז'אנר הזה אבל מה חשובה ההיסטוריה ומה חשובות ההגדרות, העיקר שהקיטלוג ילך טוב עם הטעם האישי, LOL.

 

[tzvika321]

פינק פלויד היא לא פרוג,קרימזון היא כן

ואף על פי כן, הקיטלוג היחיד שבאמת רלוונטי זה הקיטלוג הסובייקטיבי בין מוזיקה טובה למוזיקה מחורבנת.
אני דוקא לא ממתעבי הפרוג למינו, אני באופן אישי חושב שמדובר במוזיקה שמעט מאד ממנה שרד את מבחן הזמן ושלא חסרים בה תקליטים מחורבנים שהדגש בהם היה על בוא נעשה קטעים ארוכים ונראה כמה טוב אנחנו יודעים לנגן על הכלים שלנו.
הקרימזונים, בגלל שהם להקת הפרוג הכי חשובה ולטעמי גם הגדולה ביותר, ובגלל הגיוון והשינויים העצומים שהם עברו לאורך זמן, ועוד לא דיברנו על שנות ה80 וה90, הם לא באמת שייכים לז'אנר ספציפי, וזה גם אולי מה שברמלי כתב.
כשאני מקשיב לרד, קטגורית אני יודע שמדובר בפרוג, אבל אני לא מצליח לשמוע שם פרוג אלא פשוט אלבום שאיכשהו תמיד ייכנס אצלי לרשימה הסופית של התקליטים שאני אקח לאי בודד. יחד עם רוק בוטום BTW.אבל וייט לא באמת עשה פרוג.

 

[The Grand Illusion]

פינק פלויד אינה פרוג

ואיכשהו לפחות חלק מלהקות הניאו פרוג מנסות לפעמים להשמע דומות לפינק פלויד, או שילוב של ג'נסיס עם פינק פלויד.

דוגמאות:
Dream Theater - Octavarium
IQ - Subterranea
Pendragon - Fly High Fall Far

 

[The Grand Illusion]

ואני שואל מי הלהקה הבאה?

בטח יס, תהיו גברים תודו שהם לא פרוג, ילה.
הרי ביל המתופף אמר שהוא חשב שהוא ניגן שם ג'אז, אז הם על בטוח לא כאלה כמו ג'נסיס.

 

[Celluloid Hero]

YES

היו ונשארו גדולים מקרימזון בעיני. והם האימא של האימא של הסבתא של הפרוג, וזה בדיוק מה שטוב בהם. חוץ מזה, יש להם את פרג'ייל, ועבורי, אין עוד אלבום כמו פרג'ייל, גם לא ל YES.

 

[The Grand Illusion]

טוב נו,

למה שאני לא אסכים? פרג'ייל הכי טוב, כנראה.

אבל מה לעשות, פיטר גבריאל תלה את אין דה קורט בחדר החזרות של ג'נסיס כדי שהם ישאפו לסטנדרט של פריפ, ולא את האלבום הראשון של יס שנאמר את האמת הוא מחויר לעומת פרג'ייל.

מה לגבי אלבומים ענקיים אחרים:
רוק בטום של וואיט? הראשון של כומוס? סרג'נט פפר?

 

[Celluloid Hero]

שאלה טובה

למה באמת הוא לא תלה את סרג'נט פפר?

אולי קיעקע אותו מתחת לחולצה. לך תדע.

 

[The Grand Illusion]

בעצם רילייר הכי טוב

 

[tzvika321]

יס? תוציא מהם את המתופף ומה נשאר?

אה, בעצם לקחו להם את המתופף.

 

[arieltr]

משעשע שדווקא אתה אומר YES

כן Fרג'ייל אלבום מצויין, אין שום ויכוח. אני רואה לחלוטין 3 סיבות טובות למה אתה אוהב אותו ויכול להתחבר אליו. מצד שני אני רואה ביניהן גם כמה סיבות קטנות שלא צריכות למשוך אותך בכלל באלבום הזה. לא אותך בכל אופן.

אבל מה שמוזר זה שאני לא רואה אותך מסייר, ללא נחירות, באף אחד משישיית האלבומים האחרים שבשביעייה הראשונה של YES. כלומר לא בשלישיה שאחרי Fרג'ייל, ולא בשלישיה שלפני Fרג'ייל. בטח מצאת עניין ב-YES ALBUM כי הוא הכי קרוב מוסיקלית לFפרגיי'ל. והוא מצויין מן הסתם. אבל ת'כלס, חוץ מה-Fרג'ייל הזה אין לך סיבה לאהוב את YES. הם בטוח לא נותנים לך.

קרימזון זה סיפור אחר, ואני מסכים לחלוטין עם גל. אתה מן הסתם בטוח מוצא עניין הרבה יותר בשביעייה של קרימזון. הרי הם הרבה יותר קרובים לרוחו המוסיקלית של הצלולייד, מכל אלבום של YES שאני יכול לחשוב עליו.
שלישיית הדיסטורשן LARKS-STARLESS AND BUBBLE BATH-RED הרי נכתבה והוקלטה במיוחד ע"י פריפ שחשב על רצון הצלולייד. שזה כבר יותר מכל מה ש-YES עשו עבורך.


(כן, המילה Fרג'ייל כתובה פה קצת מדי, כי גם אני חולה על התחת של האלבום הזה אם עוד לא הובן)

 

[Celluloid Hero]

לא, זה בטח יישמע קצת מוזר

אבל אני מעדיף את YES על קרימזון, בדיוק מאותה הסיבה שאני מעדיף לשמוע ביץ' בוייז או פאואר פופ על נוייז ואוונגרד. לא שאני לא מת על נוייז-רוק, אבל עדיין, אני שפוט של מלודיות גדולות, הרבה לפני שאני שפוט של אוונגרד, ונוייז. למעשה, אפשר לומר שהנטייה שלי לנוייז הגיע מתוך רצון לגוון, ולפתוח את הראש , אבל הבסיס תמיד היה המלודיה. אני לובש את אלבומי הביטלס שלי רגל אחר רגל, בדיוק כמו כל אחד פה.

הפואנטה היא, שמבחינתי YES היו כותבי מלודיות מעולים, ואני לא רואה את זה באותה רמה אצל קרימזון. מה גם שפרג'ייל , ספציפית, זה פשוט רוקנרול בועט לפרצוף. גם YES ALBUM משובח, וגם קלוז טו דה אדג'. והנה הבעיה שלי עם קלוז טו דה אדג', שהוא קצת טוחן אותה מלודיה יותר מדי מבחינתי. וגם רילייר, הוא אלבום ענק. או לפחות ככה גיליתי כשחזרתי אליו לפני שנה-שנתיים. היחידי שאני לא מסוגל לשמוע זה הטופוגרפיק אושיינז. ניסיתי פעם, לפני המון שנים. לא ניסיתי שוב.

 

[Celluloid Hero]

טוב, אולי צריך לתקן פה

שלא ייתפרש שקריזמון לא ידעו לכתוב מלודיות אומשהו..

, העניין הוא יותר בתדירות מאשר באיכות. YES היו מלודיים לעיתים קרובות יותר. וקרימזון עשו יותר מדי שטויות אוונגרדיות חסרות כל מלודיה . למעשה כשהם כן כתבו מלודיות הם כתבו אותן יותר טוב מ YES (יש מספיק דוגמאוץ לזה, מ אין דה קורט, ועד RED, שזה אותו אלבום כאמור ). אז הענין זה התדירות. כן, זה נשמע יותר טוב עכשיו.

 

[The Grand Illusion]

הבנתי אותך

הייתי ממליץ לך לבדוק לפחות את ה- top 10 בצינה האיטלקית (למשל מהרשימה ביוטיוב), לא חסרות שם מלודיות גדולות, עם נגיעות בכל תקופות המוסיקה בעיקר בבארוק, בתקופה הרומנטית וגם בפוסט מודרנית.

אם אתה צריך לעשות הכשר לפסטה האילקית, רק תגיד...

את הבריטים אני משער שאתה מכיר טוב ממני, אז אין לטחון קמח טחון.
בכל מקרה, ואן דר גרף ג'נרטור וג'תרו טול הם הרכבים שהייתי מהמר שגם יתאימו לך.

 

[Celluloid Hero]

אני לא מחפש עוד פרוג

יש לי את כל הפרוג שאי פעם הייתי צריך לשמוע. מה שכן, אני שמח שגיליתי את הקראוט-רוק, כי זאת הגירסה ה FUCKED UP של הפרוג, שתמיד הייתה חסרה לי. וכל העניין זה למלא חוסרים בחיים, לא?