tn,
: ידוע דעת הזוהר שאומר בהקדמה אשר המצוות מחולקים ל ב' חלקים תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין, בהתחלה האדם עושה את המצוות רק מבחינה חיצונית כמו שאומר הרמב"ן "שהמצוות בהתחלה רק ציוני דרך" ולזה הוא מוכשר ע"י תורת הנגלה, אך המצוות החיצוניות זה רק סימן למה שצריך לקיים בתוך בתוך נפשו, וללא לימוד חכמת האמת הוא לא יודע אך לקיימם בתוך נפשו והזוהר אומר על זה אשר הוא כמו בהמה כי עושה הכל בחיצוניות כמו בהמות והגויים. לכן אם לא לומד חכמת האמת אפילו לא התחיל עבודת ה' הוא רק מכין סביבה לעבודה אבל עוד לא פעל כלום רוחנית והרי הוא כבהמה שעושה הכל לשם שכר מצוות אנשים מלומדה ,וידוע ליודעי חן אשר אדם שפועל על מנת לקבל שכר עוד לא התחיל את העבודה והוא מבחינה נפשית נקרא "נשים וקטנים" וכתוב בזוהר שכל עוד שלא מתקן את הלב שיהיה כולו להשפיע נחת רוח לבורא ולא לתועלת עצמו מחוייב להתגלגל לעולם הזה עד שישלים נפשו. לכן כל הגלות כל היסורים אומר הזוהר בתיקונים מכיוון שאנחנו עוסקים בתורה בצורה של בהמות ולא כדי להשפיע נחת רוח לבורא והבעיה שאדם שלא לומד קבלה לא מודע למצבו החמור, ואין התורה מאירה לו והוא כעטלף.ועושה מצוות סוכה תפילין כדי לקבל שכר בלי דעת על זה נאמר"כל חסד דעבדין לגרמייהו דעבדין" דהיינו הגוי שבתוך היהודי. וזה מה שגורם את כל הגלות והקליפה גברה אשר רק ע"י לימוד האמת אפשר לצאת מהקליפות כי המאור בתורה הקבלה חזק יותר ויזכך את הלב, ואין שום איסור ללמוד בעקבי דמשיחה כמו שאומר הזוהר. ובעזרת ה' הוא יאיר ענינו החשוכות מבט על הצורך ללימוד קבלה 1) האם מעיקר הדין מותר ללמוד קבלה? המרח"ו הקדוש בהקדמה לעץ החיים ששמע מפי רבו הקדוש הארי"זל: "ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד , מגששים כעוורים קיר , בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו" כמו שכתוב "מי עיוור כי אם עבדי" ולאפוקי חכמי האמת הנקראים בנים" "אבל העוסקים במשנה לבדה, בלתי הסתכלות בסודותיה, וכפי סודותיה יפסקו הדינים אם אסור ואם מותר כנ"ל הנה אלו עיוורים בוודאי הם" "ואל יאמר אדם מעתה אני פטור מלהתעסק בחכמה הזאת , כי בעולם הזה אין כוח ליודעם" "ויש ב' כתות בעם ישראל: הכת שהם יראי ה', ועוסקים בה לשם שמים אלא שנשארו בחושך מנעוריהם ,ולא למדו סודות התורה, ומתיראים לגעת בהם, באמרם מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו ,ומי עלה שמים וירד ויגיד לנו, ומכיוון שלא לומדים סודות התורה אין אורם עמהם ובמחשכים ישבו, ומשם לא יצאו" "ובלי ספק כי החושבים כך איוולים הם כי לולי שהם חשובים בניהם , די להם אותה החכמה הפשוטה שידעו בה וכבר הם חכמים, לא היו נמנעים מלהיכנס בפנימיותה , ועל כיוצא בזה נאמר ראית איש חכם בעינו תקוה לכסיל" "וכל הגבעות התקלקלו , התלמיד חכמים הנקראים גבעות אלו נתקלקלו לגמרי , כי בראות התלמידים הקטנים את הגדולים ההרים הרמים רודפים יומם ולילה אחרי הפשטים ואינם עוסקים בחכמה הזאת , ואינם יודעים כי מיראתם להיכנס בה כנזכר, ועל כן הגבעות הללו נתקלקלו, וליבם פורה ראש ולענה ועלה בהם חולדת תית ורפש וכפור בחכמת האמת חיי עולם ואין ספק כי לא יהיה להם חלק לעולם הבא , כנזכר שם בזוהר" "בהיותנו עוסקים בחכמה זאת , כי ע"י תתקרב הגאולה ,כי הכל תלוי בעסק החכמה הזאת ומניעתנו מלהתעסק בה היא גורמת איחור ועיכוב בית מקדשנו ותפארתנו, ואין להקדוש ברוך הוא נחת בעולמו אלא כאשר עוסקים בחכמה זאת" "הרי מפורש בדברי התנאים שאין אדם יוצא ידי חובה בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד , אלא הוא מחוייב לעסוק כפי יכלתו בסתרי תורה" , ”כי בפשטי התורה וסיפוריה ודיניה בהיותם כפשטם אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם יתברך, אדרבה יש בהם מצוות חוקים ודינים שאין הדעת סובלם" עד פה דברי הארי"זל מילה במילה. לכן אחיי מי יראה דברים אלא ולא יחרד ,בהיותו נמנע מלעסוק בחכמה זאת , ואם תאמרו לא מילנו כירסנו בש"ס על זה אומר הארי"זל: "ואם האיש הזה יהיה כבד וקשה בענין התלמוד, מוטב לו שיניח את ידו ממנו אחר שבחן מזלו בחכמה זאת ויעסוק בחכמת האמת וזה שכתוב (חולין כד') "כל תלמיד חכם שאינו רואה סימן יפה בתלמוד בחמשה שנים שוב אינו רואה" וסימן ברכה כוונתנו שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה אשר זהו סימן הברכה, ומי שיעיז להגיד שזכה לו על זה אומר הארי"זל "ואמנם האנשים האלה מראים תימה וענווה ואמרם כי כל עסקם בתורה הוא לשמה , והנה החכם הגדול התנא העיד עליהם שלא כך הוא באומרו לשון כללות "כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ומגלים לו רזי תורה וכו' , הנה זה יורה שאינו עוסק בתורה לשמה כהלכתה" לכן שכל אחד יבדוק עצמו כמה זמן לומד ואם זכה , כי אם לא זכה הארי"זל אומר מפורש "אינו רואה לעולם" וכן עוד אומר הארי"זל בשם הזוהר "והנה משכתוב בתיקונים בתחילת דבריו "כל חסד דעבדין לגרמייהו דעבדין, ואפילו כל אינון דמשתדלי באורייתא , כל חסד דעבדין לגרמייהו דעבדין, ובפרט בזמנינו אשר התורה נעשית קורדום לחתוך בה אצל בעלי תורה , אשר עסקם בתורה על מנת לקבל פרס, והספיקות יתרות" ומי שיבוא ויאמר שהוא עוסק שלא על מנת לקבל פרס כבר אמר הארי"זל שהתנא מכחישו. אומר הזוהר הקדוש: "אם לא תדעי לך היפה בנשים ,אף על גב דאנת היפה בנשים וזכאה אנת בעובדין טבין יתיר ונאה מכל הנשמות, אם לית לך ידיעה ברזין דאורייתא "צאי לך בעקבי הצאן" פוק לך מהכא ותוב לעלמא הדין "(דהיינו תחזרי בגלגול)
: ידוע דעת הזוהר שאומר בהקדמה אשר המצוות מחולקים ל ב' חלקים תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין, בהתחלה האדם עושה את המצוות רק מבחינה חיצונית כמו שאומר הרמב"ן "שהמצוות בהתחלה רק ציוני דרך" ולזה הוא מוכשר ע"י תורת הנגלה, אך המצוות החיצוניות זה רק סימן למה שצריך לקיים בתוך בתוך נפשו, וללא לימוד חכמת האמת הוא לא יודע אך לקיימם בתוך נפשו והזוהר אומר על זה אשר הוא כמו בהמה כי עושה הכל בחיצוניות כמו בהמות והגויים. לכן אם לא לומד חכמת האמת אפילו לא התחיל עבודת ה' הוא רק מכין סביבה לעבודה אבל עוד לא פעל כלום רוחנית והרי הוא כבהמה שעושה הכל לשם שכר מצוות אנשים מלומדה ,וידוע ליודעי חן אשר אדם שפועל על מנת לקבל שכר עוד לא התחיל את העבודה והוא מבחינה נפשית נקרא "נשים וקטנים" וכתוב בזוהר שכל עוד שלא מתקן את הלב שיהיה כולו להשפיע נחת רוח לבורא ולא לתועלת עצמו מחוייב להתגלגל לעולם הזה עד שישלים נפשו. לכן כל הגלות כל היסורים אומר הזוהר בתיקונים מכיוון שאנחנו עוסקים בתורה בצורה של בהמות ולא כדי להשפיע נחת רוח לבורא והבעיה שאדם שלא לומד קבלה לא מודע למצבו החמור, ואין התורה מאירה לו והוא כעטלף.ועושה מצוות סוכה תפילין כדי לקבל שכר בלי דעת על זה נאמר"כל חסד דעבדין לגרמייהו דעבדין" דהיינו הגוי שבתוך היהודי. וזה מה שגורם את כל הגלות והקליפה גברה אשר רק ע"י לימוד האמת אפשר לצאת מהקליפות כי המאור בתורה הקבלה חזק יותר ויזכך את הלב, ואין שום איסור ללמוד בעקבי דמשיחה כמו שאומר הזוהר. ובעזרת ה' הוא יאיר ענינו החשוכות מבט על הצורך ללימוד קבלה 1) האם מעיקר הדין מותר ללמוד קבלה? המרח"ו הקדוש בהקדמה לעץ החיים ששמע מפי רבו הקדוש הארי"זל: "ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד , מגששים כעוורים קיר , בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו" כמו שכתוב "מי עיוור כי אם עבדי" ולאפוקי חכמי האמת הנקראים בנים" "אבל העוסקים במשנה לבדה, בלתי הסתכלות בסודותיה, וכפי סודותיה יפסקו הדינים אם אסור ואם מותר כנ"ל הנה אלו עיוורים בוודאי הם" "ואל יאמר אדם מעתה אני פטור מלהתעסק בחכמה הזאת , כי בעולם הזה אין כוח ליודעם" "ויש ב' כתות בעם ישראל: הכת שהם יראי ה', ועוסקים בה לשם שמים אלא שנשארו בחושך מנעוריהם ,ולא למדו סודות התורה, ומתיראים לגעת בהם, באמרם מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו ,ומי עלה שמים וירד ויגיד לנו, ומכיוון שלא לומדים סודות התורה אין אורם עמהם ובמחשכים ישבו, ומשם לא יצאו" "ובלי ספק כי החושבים כך איוולים הם כי לולי שהם חשובים בניהם , די להם אותה החכמה הפשוטה שידעו בה וכבר הם חכמים, לא היו נמנעים מלהיכנס בפנימיותה , ועל כיוצא בזה נאמר ראית איש חכם בעינו תקוה לכסיל" "וכל הגבעות התקלקלו , התלמיד חכמים הנקראים גבעות אלו נתקלקלו לגמרי , כי בראות התלמידים הקטנים את הגדולים ההרים הרמים רודפים יומם ולילה אחרי הפשטים ואינם עוסקים בחכמה הזאת , ואינם יודעים כי מיראתם להיכנס בה כנזכר, ועל כן הגבעות הללו נתקלקלו, וליבם פורה ראש ולענה ועלה בהם חולדת תית ורפש וכפור בחכמת האמת חיי עולם ואין ספק כי לא יהיה להם חלק לעולם הבא , כנזכר שם בזוהר" "בהיותנו עוסקים בחכמה זאת , כי ע"י תתקרב הגאולה ,כי הכל תלוי בעסק החכמה הזאת ומניעתנו מלהתעסק בה היא גורמת איחור ועיכוב בית מקדשנו ותפארתנו, ואין להקדוש ברוך הוא נחת בעולמו אלא כאשר עוסקים בחכמה זאת" "הרי מפורש בדברי התנאים שאין אדם יוצא ידי חובה בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד , אלא הוא מחוייב לעסוק כפי יכלתו בסתרי תורה" , ”כי בפשטי התורה וסיפוריה ודיניה בהיותם כפשטם אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם יתברך, אדרבה יש בהם מצוות חוקים ודינים שאין הדעת סובלם" עד פה דברי הארי"זל מילה במילה. לכן אחיי מי יראה דברים אלא ולא יחרד ,בהיותו נמנע מלעסוק בחכמה זאת , ואם תאמרו לא מילנו כירסנו בש"ס על זה אומר הארי"זל: "ואם האיש הזה יהיה כבד וקשה בענין התלמוד, מוטב לו שיניח את ידו ממנו אחר שבחן מזלו בחכמה זאת ויעסוק בחכמת האמת וזה שכתוב (חולין כד') "כל תלמיד חכם שאינו רואה סימן יפה בתלמוד בחמשה שנים שוב אינו רואה" וסימן ברכה כוונתנו שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה אשר זהו סימן הברכה, ומי שיעיז להגיד שזכה לו על זה אומר הארי"זל "ואמנם האנשים האלה מראים תימה וענווה ואמרם כי כל עסקם בתורה הוא לשמה , והנה החכם הגדול התנא העיד עליהם שלא כך הוא באומרו לשון כללות "כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ומגלים לו רזי תורה וכו' , הנה זה יורה שאינו עוסק בתורה לשמה כהלכתה" לכן שכל אחד יבדוק עצמו כמה זמן לומד ואם זכה , כי אם לא זכה הארי"זל אומר מפורש "אינו רואה לעולם" וכן עוד אומר הארי"זל בשם הזוהר "והנה משכתוב בתיקונים בתחילת דבריו "כל חסד דעבדין לגרמייהו דעבדין, ואפילו כל אינון דמשתדלי באורייתא , כל חסד דעבדין לגרמייהו דעבדין, ובפרט בזמנינו אשר התורה נעשית קורדום לחתוך בה אצל בעלי תורה , אשר עסקם בתורה על מנת לקבל פרס, והספיקות יתרות" ומי שיבוא ויאמר שהוא עוסק שלא על מנת לקבל פרס כבר אמר הארי"זל שהתנא מכחישו. אומר הזוהר הקדוש: "אם לא תדעי לך היפה בנשים ,אף על גב דאנת היפה בנשים וזכאה אנת בעובדין טבין יתיר ונאה מכל הנשמות, אם לית לך ידיעה ברזין דאורייתא "צאי לך בעקבי הצאן" פוק לך מהכא ותוב לעלמא הדין "(דהיינו תחזרי בגלגול)