Thud!

[רוקד עם שבלולים]

Thud!

אני באמצע קריאה שנייה. אבל בעצם קריאה ראשונה אני תמיד קורא בספיד אחושרמוטה רק כדי לראות מה קורה בסוף ושלא הרגו לי את דטריטוס או משהו, אז רק בקריאה שניה אני באמת שם לב לדברים. ומה אני אגיד לכם, רבותי, מתחיל להיות לא פשוט לקרוא פראצ'ט בימינו. זה לא שהספר לא טוב. הוא כן טוב, ויש בו הרבה דברים מעניינים (לא אפרט, לא נהרוס למי שלא קרא), אבל רואים שלטרי כבר נמאס מלהצחיק, ויש לו דברים כבדי-ראש להגיד, אז כבר אין השתוללויות, ומי שקרא ספרים אחרים של המשמר, בפרט את the fifth elephant ואת night watch, כבר מכיר גם את העלילה וגם את המבנה. ויש לי הרגשה שהוא קצת תקוע. הוא יצר את העולם הזה, ושם בו דמויות מצויינות, ופיתח אותן, אבל עכשיו הוא לא מרשה לעצמו לקפוץ החוצה ולעשות משהו במסגרת של עולם הדיסק אבל שונה, אחר , חדשני. ולא שאין הזדמנויות, אבל הוא מעדיף שויימס שוב ילך ראש בראש מול זוממי-מזימות די סטנדרטיים, ולא להביא אותה מזווית אחרת. אפילו the truth היה בעצם ספר של המשמר, רק עם עיתונאי על-תקן של שוטר. האחרון שעשה את זה היה אולי the last hero, אבל אפילו שם הגיבורים היו דמויות שכבר פגשנו פעם-פעמיים קודם. מוריס והעכברים המחונכים? אולי. זה ספר מצויין. אבל הוא כמעט לא קשור לדיסק. זה משל על סיפורי אגדה, ויש לו מוסר-השכל (שאני מאד אוהב, אגב)וסוג של כובד-ראש, שכבר מתחיל להיות קצת... אני לא יודע... מזל שיש את טיפאני, שמחליפה את גראני בהצלחה בתור גיבורה ראשית מכשפתית (עם הופעות-אורח מצויינות של גראני ונני אוג!), אבל אפילו היא בת שתים עשרה שחושבת כמו בת ארבעים. אני מבין שכבר לא נחזור לימי "צבע הכשף" הפרועים, וזה טוב. אבל קצת פלפל לא היה מזיק לי. זהו, אמרתי.

 

[Greebo]

די מסכים עם כל מילה : \

 

[brother dooropener]

מאיפה צצים כל היצורים האלו?

ומה עם

?

 

[מ א ג ר ט]

זה לא ספוילר

יש התיחסות לסגנון הספר ולא לתוכן שלו...

 

[TheBursar]

../images/Emo207.gif?

לא באמת אבל אולי בכל זאת

היה לי היום מבחן ראשון באוניברסיטה. היה חרא תודה ששאלתם. נחכה למועד ב'

 

[פנחסון]

לי יש היום...

 

[Dharmashetra]

ומה עם החטיבה המפלצתית?

ווימס לא רודף אחרי אף אחד שם. אבל יש משהו במה שאתה אומר, כי כמו בכל סדרת ספרים, לפעמים הדמויות מתקבעות לתוך תבנית שקשה לסופר לצאת ממנה. למזלנו, בעולם הדיסק יש ארבע סדרות שונות, שלא לדבר על ספרים שלא נכנסים לאף אחת מתתי הסדרות (הגיבור האחרון, פירמידות, גוינג פוסטל וכמו שכבר הזכרתי החטיבה המפלצתית). עוד רצוי לומר שהספרים כתובים תמיד טוב, ככה שזה מפריע רק לעיתים רחוקות, ולפעמים זה אפילו מנחם, כי אתה יודע מה מחכה לך כשאתה לוקח ספר שלו, ואתה יודע שזה טוב. לגבי ה"כבדות" שאתה טוען שנפלה על פראצט: הספרים שלו תמיד נעו בין שנינות קלילה ("זה לא הנפילה שמפריעה לי, זה הפגיעה בקרקע בסוף"), רעיונות קומיים באופן כללי (מרחב ס`), תובנות מצחיקות על החיים ("אדם שהולך בשרוולים מופשלים ומנופף בפיסת נייר יכול להכנס לכל מקום בלי להתקל בשאלות") ועד פילוסופיות חיים של ממש. זה שהוא נוטה לאחרון בספרים האחרונים שלו, זה בעיקר לטובה, לטעמי.

 

[רוקד עם שבלולים]

אני מסכים,

ובאמת עוד לא יצא שקראתי ספר שלו (וקראתי את כולם, פחות או יותר) ובסוף אמרתי "אה, לא היה שווה". תמיד זה כיף ומעניין. רק שהמינונים קצת פחות לטעמי (הייתי מעדיף יותר ממה שקראת לו בצדק "תובנות מצחיקות על החיים", כי את הפילוסופיה כבר די הבנתי. מבחינת הפילוסופיה הוא אומר את אותו דבר כמעט בדיוק, כל פעם מזווית טיפה שונה. ה"מסר" של "החטיבה המפלצתית", למשל (לא ממש

, אבל שלא ירדו עלי שוב פעם) הוא שילוב של ג'ינגו עם קצת פמיניזם שכבר הכרנו מאנגואה וממקומות אחרים (לא נפרט). יש שם עוד דברים (ויש גם עלילה יפה, ובדיחות, ודמויות) אבל האמירה די צפויה. אז אם האמירה צפויה והיא גם תופסת יותר מקום על חשבון צחוקים ותובנות, הספר כולו נהיה קצת צפוי. או שפשוט קראתי יותר מדי, ואני כבר חש מה הוא רוצה להגיד, אז זה פחות מפתיע. גם-כן אפשרות.

 

[Dharmashetra]

לא הבנת אותי

הרעיונות הפילוסופים של פראצט שזורים לאורך כל הספרים שלו, ומתפתחים יחד איתו. בכל ספר חלק קטן מהפילוסופיה (אוי כמה אני שונא את המילה הזאת) נחשף ומתווסף לשאר כדי ליצור את תורת החיים שאתה טוען שכבר הבנת. החטיבה המפלצתית אולי לא מציגה רעיונות שלא נתקלנו בהם קודם, אבל הולכת רחוק יותר עם הדברים שהוצגו בספרים קודמים (והקטע הפמיניסטי התחיל בפולחני כשף, לא עם אנגואה) מלבד זה, הוא עוסק לחלוטין ברעיון המלחמה, ג`ינגו עוסק בלאומנות. כל ספר גם מכיל לא מעט תובנות מהסוג שהזכרתי ("אנחנו מגדירים חוקים כדי שנחשוב טוב לפני שנשבור אותם" "התפקיד של קצינים זה להוביל אותך למותך, התפקיד שלי הוא לדאוג לך") הומור של פראצט הוא תורת החיים שלו, ויש בו את כל מה שלדעתו צריך להגיד על החיים והעולם שלנו.

 

[רוקד עם שבלולים]

long answer:../images/Emo58.gif

(sorry about the English, I have no Hebrew on this computer) yeah, I know, I got all that. My main point was that Terry is beginning to cover less and less new ground. He's starting to repeat himself a bit. There's good sentances in every book, and stuff to think about, but it's not as groundbreaking as it was, and it's only the same stuff from different viewpoints. Like in Mostrous Regiment, a lot of what he wanted to say was already said (to some extent) in Jingo (which was a great book, I love it, very wise). There was some new stuff too, but less. I'm not really complaining, I'm still reading and still enjoying it and waiting for the next one impatiently. Terry has a few foumulas for books. Here's one: - Rincewind gets sent against his will somewhere and fixes everything while actually trying to run away, (5 books).x - Granny Weatherwax battles evil beings attempting to gain power over humans (3-4 books).x - death leaves his post and does something else (4 books). x - vimes tries to keep AM together, chases people (usually in tunnels) and ends up victorious, tired, dirty, bruised, aching, and promoted (7 books). i don't mind the formulas, but it does get a bit predictable at times. For a writer whose entire body of work seems to be explicitly against linear stories (see "witches abroad") , I would expect a bit more flexibility now and then. A friend of mine once gave me Robert Jordan's "wheel of time" series, and then said: "they're great, but don't read past the seventh or so, because then they slow up. He's got a lot of charachters, so every time is like seeeing what a does, then rushing over to b, then to c, and the plot advances really slowly and nobody ever gets anywhere". I started to read and he was correct, it's good stuff but it slows down, weighed down by the sheer amount of plots and subplots and characters Jordan has to juggle constantly. And that's because Jordan doesn't like to let go. If he's got a good character going, he'll keep it going. tolkein, on the other hand, could introduce a character or a plot, and then just leave it behind, leaving us curious and wanting more, but he had a main plot to finish and left it like that, which I think is better. an extreme case is found in the Neverending story, where Ende keeps telling us "but that's another story and will be told another time", and it's frustrating ("WHAT HAPPENED TO THAT GUY?") but it's good writing. I'm just worried that Terry will end up being like Jordan and try to keep all his characters up and running. He seems to have let Death go, and he's only a brief visitor now, and Granny's in semiretirement too, and Rincewind appears mostly in the "Science of Discworld" books, so I have hopes. As much as I feel attached to Vimes and his gang, I'd like to see them pushed back a bit too (like in "The Truth") and letting new people run around AM. we'll see. Because you can't keep telling the same story over and over. Listen to Sardines the rat (in "Maurice"): it's a quickly changing world out there, and you gotta dance.

 

[Dharmashetra]

באמת תשובה ארוכה

ויש משהו במה שאתה אומר, אבל כל עוד הספרים שלו ממשיכים להיות טובים אני אמשיך לקרוא, גם אם יש קטעים שבהם הוא חוזר על עצמו. אגב, לגבי ה"נוסחא" הראשונה, טרי בעצמו צוחק על זה בגיבור האחרון. אני לא בטוח שרצוי להניח לדמויות הקיימות ולקדם דמויות חדשות כי כמו הנעלים של ויימס, העובדה שהם קצת בלויות עושה אותן הרבה יותר נוחות לשימוש. אולי רצוי לכוון אותן לאיזורים חדשים כמו בגיבור האחרון והחטיבה המפלצתית אבל אני מאמין שגם זה יקרה. אני רק שואל את עצמי למה אין ספר חדש שלא קשור לעולם הדיסק. נראה לי שהגיע הזמן לעוד נסיון

 

[Dharmashetra]

לא הבנת אותי

הרעיונות הפילוסופים של פראצט שזורים לאורך כל הספרים שלו, ומתפתחים יחד איתו. בכל ספר חלק קטן מהפילוסופיה (אוי כמה אני שונא את המילה הזאת) נחשף ומתווסף לשאר כדי ליצור את תורת החיים שאתה טוען שכבר הבנת. החטיבה המפלצתית אולי לא מציגה רעיונות שלא נתקלנו בהם קודם, אבל הולכת רחוק יותר עם הדברים שהוצגו בספרים קודמים (והקטע הפמיניסטי התחיל בפולחני כשף, לא עם אנגואה) מלבד זה, הוא עוסק לחלוטין ברעיון המלחמה, ג`ינגו עוסק בלאומנות. כל ספר גם מכיל לא מעט תובנות מהסוג שהזכרתי ("אנחנו מגדירים חוקים כדי שנחשוב טוב לפני שנשבור אותם" "התפקיד של קצינים זה להוביל אותך למותך, התפקיד שלי הוא לדאוג לך") זה מה נותן את הטון, שבסופו של דבר, ההומור הוא מה שחשוב.

 

[brother dooropener]

לפי דעתי

אתה רק עכשיו שם לב שהדברים נאמרים בכובד ראש, לא שקראתי את thud אבל קראתי כמעט את כל עשרת הראשונים, ואני חושב שכולם כתובים בכובד ראש, אני מוצא אותם מעניים, והם ועלים על פני חיוך אבל אני לא מתגלגל מצחוק, מדובר אצלי על המהות של הדברים שהוא כותב, שנראה שאתה לא מעוניין בהם.

 

[רוקד עם שבלולים]

אני מאד מאד מעוניין בהם

וגם בספרים הראשונים אני מת על התובנות והרעיונות שלו. שלא יהיו טעויות: אני מאד אוהב את הסוג הזה של כתיבה, ואני לא מצפה לקומדיה פרועה מתמשכת. כל מה שאני אומר זה שמינון כובד-הראש נדמה כהולך וגדל עם כל ספר, ולמרות שאני קורא באדיקות ובהנאה רבה את כולם, ואין לי שום כוונה להפסיק, הייתי שמח חטיפה קלות-ראש ישנה וטובה מדי פעם לשם דילול ואיזון. זו אפילו לא טרוניה, סתם קיטור קטן ולא מזיק. רציתי לשתף. ואם לא כאן, איפה כן? (ואתה יודע, דוראופנר, להגיד "יצורים" על מישהו שאתה לא ממש מכיר יכול לא להיות הדבר הכי עדין בעולם. אגב, אני כאן לא מאתמול - הייתי tmaz עד שאשתי בעטה אותי מהניק המשותף שלנו- , והעובדה שאני לא משתתף במפגשי פורום, מסיבות טכניות, ולא כותב על בסיס קבוע, לא צריכה להיות סיבה מוצדקת לכינוי כזה. גם הקפדתי במיוחד לא לעשות ספויילינג, ורק הצגתי בקווים מאד כלליים כל ספר שהזכרתי. מה אתה יודע על thud עכשיו שלא ידעת לפני ההודעה? אם מישהו לא רוצה לדעת שום דבר, אבל ממש שום דבר, על thud, הוא מן הסתם לא ייכנס להודעה שלי.)

 

[פנחסון]

tmaz = ייצורים!

אחרת לא היית משתתף בפורום, ידידי

אגב, די רמזת לכך שדטריטוס לא מת... מבחינתי זו היה ספויילר מטורף (אלמלא העובדה שכבר קראתי את ט'אד).

 

[מ א ג ר ט]

../images/Emo58.gif מעלי

 

[brother dooropener]

אה

אז דבר ראשון, אני הרגשתי שאתה קצת יותר מאוכזב ממה שאתה אומר: "לטרי כבר נמאס מלהצחיק" ו "יש לי הרגשה שהוא קצת תקוע" נשמעים די... אהה שאתה לא כלכך סובל את הספר, אם כי אני שמח שזה לא כך דבר שני כמובן שהפורום פתוח לתלונות אבל הוא גם פתוח לביקורת, ושלי לא הייתה ממש נוקבת. ושלישי, בעניין היצורים, לא הזדהת ואם היית מזדהה היית שמח שלמוע שאני זוכר אותך/ם. ולרקוד עם שבלולים זה לא ממש אנושי טבו אני צריך לזוז

 

[פנחסון]

10 הראשונים?

הייתי אומר שאתה צעיר, אבל אני חושד שמנהלת הפורום היקרה שלנו לא קראה הרבה יותר מזה

 

[הגברת האפורה]

התחלתי לקרוא הרבה יותר מזה...

אבל חלק נטשתי באמצע. יש לי הרגל מגונה כזה לאחרונה

ואני ב-א-מ-ת צעירה. אני עוד אגדל.

 

[פנחסון]

חייב להודות שאני אוהב את הסגנון הזה

הסגנון האולי קצת יותר בוגר של פראצ'ט. טוב, שמעו, אל תשכחו שאת הספרים המשעשעים שאתם מדברים עליהם הוא כתב בתחילת שנות התשעים, ובכל זאת - עברו די הרבה מים בתמזה מאז. אתם לא יכולים לצפות ממנו לשמור על אותה השקפת עולם. אגב, כידוע, לא סבלתי את צבע הכשף