there is no greater wrath ...

[Nihau]

there is no greater wrath ...

There is no greater wrath then that of the righteous כל שה"מ* שאי פעם שיחקתי איתו (היוצא דופן היחיד הוא דרגורן) עשה את הטעות של לשנות לי את הדמות במהלך המשחק. לא מספיק שהשיטה והמכאניקה הארורה שלה מפריעה לי לשחק את הדמות שלי לפי החזון האמיתי שלי אלא עכשיו גם השה"מ משנה לי אותה פתאום. ויאמרו "גיוואלט!" * בניגוד לstory teller או למנחה משחק ------------------------------------------------------------------ לכל אוהבי VTM הדוגמא הבאה תגיד משהו. הדמות שלי במשחק נבנתה כאנטיתזה לאיזו תפיסה מעצבנת של השחקנים האחרים שהניחה שכל שחקן חייב לשחק את דבר הקטלני ביותר, התככני ביותר, העויין ביותר וחסר האנושיות ביותר האפשרי. בניתי לי גנגרלית, מלח הארץ, ציונית עד השמיים עם שושלת אנושית שמגיעה עד ימי המקדש השני וגאה בכך שהם נותרו בארץ ולא עזבו בגירוש הגדול. הגנגרלית השמחה, בקושי בת 5 נכנסה למשחק אחרי שהתערפדה במהלך לימודיה באוניברסיטה בלונדון. היא יכולה לאכול דם חיות ומסרבת בכל תוקף לגעת בדם של תבוניים, עובדת במקצוע שלה כווטרינארית של בית מטבחיים נהנית משתיית דם פרות לרוב. בנוסף לכל היא גם בעלת דיסיפלינות ריפוי בלבד. ואל תצעקו לי סאלוברי. אני לא ידעתי שהם קיימים בכלל עד לפני חודש והדמות כבר קיימת שנתיים. כל מה שרציתי זו דמות שגופה ערפדי ונפשה אנושית ונלחמת על אנושיותה על כל צעד ושעל, דמות שאיתה אפשר באמת לחקור לעומק את מהות השינוי ממוסר אנושי למוסר ערפדי בעולם האפל של VTM and lo and behold שלושה שה"מים היו לי. הראשון החליט שיכולת ההרגעה שלה פועלת גם על Beast בשיא ה Frenzy השני החליט שהיא יכולה להעיר מטורפור בלי ליצור blood bond ועכשיו השלישי החליט שיש לה Beast בעוצמה של בערך 100 שנים! כאשר עוד לא יצא לי לשחק Frenzy אפילו פעם אחת ובאתי אליו כדי לשאול כמה עוצמה יש לדמות שלי כי הגעתי למצב בו אני צריכה לדעת כי היא נכנסה ל Frenzy בפעם הראשונה בחייה מאז שיחרורה מדרגת childer. מה גם שסקלת השיערוך שלי לגיל ערפדים מסתמכת על ערפדי נוסגות' להם 100 שנה זה צוציק שסוף סוף מתחיל להבין שיש לו ציפורניים. שמחה ומאושרת על כך שיש לדמות Beast רק קצת יותר חזקה מהנורמלי לגילה (6 שנים להזכירכם) יצאתי לי לשחק את קטע הFrnezy הראשון שלי. תיארתי יפה את מהלך האירועים הרה הגורל ובאקט של חוסר בטחון עצמי הותרתי את כל התיאור של מהלך הקרב מרגע כניסה לFrenzy עד יציאה ממנו לשותפי למשחק שדמותו נותרה שפויה כדי לתאר איך הוא הציל את חייה... שתיאר לי סצנת כמעט רצח המוני מזוויעה וחסרת כל פרופורציה למה שאני חשבתי שיש לדמות. לקח לנו בערך 3 שעות של שיחה להבין איפה מקור ההבדל בתפיסה ואז הסתבר לי שיש לי fucking Elder Beast! ועוד של גנגרל! power over whelming! מי צריך את זה??? מי ביקש את זה??? זה לא כאילו שהיו לי פחות דילמות מוסריות לדמות רק מהמחשבה על לפגוע בחברים היקרים לה ביותר, אבל למה להפיל את כל הבית בדרך גם כן? רק משחק ממש נבון מצידו של שותפי למשחק הציל את המשחק ממוות מהיר מפאת חוסר מהותי בדמויות... ועודף מהותי בקברים. להזכירכם הכניסה לFrenzy כבר היתה נתון קיים בשלב שבו באתי לברר מה בעצם החוזק של הדמות, הכניסה למצב הזה הייתה משיקולי role play טהורים ללא כל כוונות חיסול דמויות של אחרים ומתוך "ידיעה" שהדמות צעירה מאוד ולא סביר שתעשה הרבה נזק למתושלחים שאיתם היא מסתובבת כרגע... מוסר השכל: תשמרו משה"מים ידידיי, גם אם הם נחמדים ואנשים טובים בחיי היומיום.

 

[DDN]

המשפט המקורי הוא לא?

|קוד| There is no greater wrath than a woman's scorn? שזה עוד משהו שאפשר להשליח על מ"ת. . .

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

אאל"ט זה

hell hath no fury like a woman scorned או משהו בסגנון הזה. אבל גם המשפט שניהאו הזכירה מצלצל לי מוכר מאיזשהו הקשר אחר לחלוטין..

 

[Nihau]

Kain comment on the Sarafan

 

[DIDGIN]

כשר, אבל מסריח

לשה"מ יש כמובן את המילה האחרונה לגבי כל דבר, והפקטור היחיד הוא אם זה מעצבן את השחקנים במידה כזו שהם לא רוצים לשחק יותר. אני כשה"מ גורם הרבה פעמים לדברים לעבוד אצלי שונה מאשר החוקים בספר, ולא תמיד מספר להם. מצד אחד זה לא הוגן לא לספר להם, אבל לפעמים הדמויות פשוט לא יודעות שיוצור מסויים מתנהג שונה אצלי, או שאסכולה מסוימת של קסם מוגבלת איכשהו. נהם טוענים שזה לא הוגן, ואני טוען שהם נצמדים מדי לספרים. בגלל זה התחיל להמאס לי משיטות בהם יש לשחקנים את הספרים. בפעם הבאה שאתחיל מערכה אשתמש בשיטה גנרית או בחופשיטה ואמציא את הכל בעצמי. כשהתחלתי את הקבוצה, אמרתי באיזו שיטה אני משחק, מה שיצר ציפיות מסויימות. כל פעם שמתברר שמשהו עובד שונה בעולם שלי יש בדרך כלל מישהו שכועס על זה קצת, למרות שבסוף הם מבינים. לעניינך. או שהשה"מ החליט שלדמות שלך יש משהו נסתר שהיא לא יודעת עליו, או שיש אי הבנה לגבי החוקים\יכולת. נעזוב את האפשרות השניה כי הראשונה מעניינת יותר. את אומרת שאת לא אוהבת שמתערבים לך בדמות, אבל אם השה"מ מחליט שיש לה משהו סודי בעברה או בתוכה, וזה מעניין, מקורי וקשור לעלילה, האם זו עדיין התערבות גסה ולא רצויה בדמות. את לא יכולה תמיד לדעת בהתחלה. לפעמים קורים במשחק דבריחם לא הגיוניים ולא מתאימים, אבל לא תמיד הם בגלל שהשה"מ עצלן\מוביל באף\כל שם תואר אחר לחוסר תפקוד. לפעמים יש סיבה מעם אדוניי

. אם משהו קורה והוא נראה לא מתאים ואין לו הסבר, עדיף לחכות קצת לפני שבאים בטענות. לפחות עד סוף הפגישה.

 

[Nihau]

לא כשר והרבה מסריח

אני שחקנית בקליבר מספיק גבוה כדי לשחק נכון גם את כל הסודות הכמוסים ביותר בעברה של הדמות שלי. אם אכן יש כזה סוד כמוס בעברה של הדמות שלי כדאי שלשה"מ יהיו מספיק חברים טובים להגן עליו כשאגלה את זה כי אין לו שום זכות להוסיף דברים כאילה לדמות *שלי* בלי להתייעץ איתי קודם אפילו במסווה של שיחה על משהו היפותטי או משהו אחר. אני בניתי עבר יפה מספיק לדמות שלי שאפשר להרחיב עליו אינטראקציות וסודות בלי שהדמות שלי עצמה פיסית תשונה. ועוד בצורה כזו קטלנית. אם השה"מ היה מריץ מולי את הקטע המדובר ולא שותפי למשחק בקטע פרטי בינינו מה שהיה קורה זה blood bath חסר כל ערך משחקי, איבוד שני שחקנים מהמשחק, איבוד 5 דמויות מהמשחק וכו וכו. לא כשר כלל וכלל.

 

[panters]

אני מסכים עם ניהאו אבל

לא לגמרי אני מסכים איתה שהיא שחקנית מספיק איכותית בשביל להחליט מספיק על סודותיה של הדמות שלה. השאלה היא איך אירועים בחיים שלה משפיעים עליה מבחינה פיסיולוגית ופסיכולוגית. למשל המנחה יכול להחליט שאירוע מסויים שקורה במשחק גורם לדמות לפוביה מסויימת. זה דבר שהוא לא נשלט על ידי השחקן כי השחקן לא מספיק אובייקטי בשביל להחליט החלטה שכזו. נניח שהדמות בתחילת דרכה עוברת דרך מארב של עכבישי ענק. אחרי שהארוע חולף כשהדמות יוצאת מהארוע פגוע קשה מאוד המנחה מחליט שכעת הדמות תסבול מארכנופוביה. וזה דבר שאת מרגישה שהדמות לא צריך שיהיה לה... את עשויה להתעצבן אבל מה לעשות גם לך במציאות יש פחדים, רגשות ומגבלויות שאת לא יכולה לשלוט בהם ואת לא רוצה שיהיו לך...

 

[דרגורן]

למה לא לדבר עם השחקן על זה?

השחקן רוצה לשחק דמות מסוימת. הוא היחידי שמבין את כל מה שקורה בדמות. זה שהדמות עברה בתחילת דרכה מארב של עכבישי ענק, לא תמיד יגרום לפוביה. אסור למנחה להחליט החלטות כאלו מבלי לדבר עם השחקן ולקבל את ההסכמה שלו.

 

[עופר לובזנס]

השאלה היא האם השה"מ טרח בכלל לומר

לניהאו "תשמעי, אני רוצה להכניס לדמות שלך טוויסט משלי, שנראה לי מעניין ולדעתי ייצור קונפליקט מעניין, אבל אני לא מכיר אותך מספיק להיות בטוח שתשחקי אותו כמו שצריך, וזה עדיין בשלבי פיתוח, אז הייתי מעדיף לא לספר לך עליו, את מסכימה?." לדעתי אסור לשה"מ לעשות שינוי משמעותי(ולא הגיוני) בדמויות בלי אישור עקרוני של השחקן.אבל כל קבוצה ומה שמתאים לה- לכן אני כל כך אוהב את חוזה המשחק של נוביליס.

 

[panters]

לפחות לא בצורה שתארת

אם המנחה מחליט על שינוי זה מין הסתם צריך להיות דרך המשחק עצמו על ידי שימוש במ"ת ולא שיחה מראש עם השחקן בעיקר לאור העובדה שחלק מההפתעה וההתרגשות של המשחק נעלם אם יודעים הכל מראש.

 

[Nihau]

חוזה משחק? זה עובד?

 

[עופר לובזנס]

תשאלי את איתמר(פארן)

לי לצערי אין קבוצת משחק כרגע(לפחות בשנה האחרונה) מפאת חוסר זמן ומיקום לא טוב, אבל אימר מהלל ומשבח אותו בכל פה.אחד הדברים שהוא אמור להסדיר זה הציפיות של כל אחד מהמשחק, הסמכות שיש לשה"מ להתערב בדמויות שחקן, קווים אדומים שיש לכל שחקן, וירקות דומים.חלקים יכולים להשתנות משחקן לשחקן, כל עוד הם נוגעים רק ליחסים בינו לבין השה"מ- לך מאוד לא נעים שמתערבים לך בדמות, לעומת זאת לpanters נגיד כנראה פחות לא נעים שזה קורה.אחרים לא יכולים- בעיקר דברים שנוגעים לכל הקבוצה, לי לדוגמא אין בעיה עם העובדה שאונס ואלימות מינית קיימים בעולם המשחק, אבל אם הם און-קאמרה זה נוטה להרוס את הכיף שלי, אפילו אם לאחד השחקנים האחרים זה לא מפריע, החלק הזה בחוזה יישאר. מבחינתי הוא ממש לא חייב להיות חוזה משפטי עם דקדוקי עניות וכאלה, אבל הוא בהחלט צריך להיות "הצהרת כוונות" שתיתן פיתרון למצבי עימות אפשריים,ככה אין מצב שאנשים יריבו הלוך חזור "אסור לך לעשות את זה!""אני השה"מ!""אז מה!" וכו'.אני מאוד ממליץ לך ללכת לקרוא את הטור של איתמר פארן ב"פאה החמישית" שמפרט על חוזי משחק(מפורשים ולא מפורשים) בצורה הרבה יותר רחבה. נ.ב.panters אני הבנתי שההתערבות לא היתה משהו שניתן להסבירו כתוצאה של מאורעות חיצוניים לדמות בזמן המשחק, אלא שינוי רציני מאוד של הדמות, עד כדי כמעט הרס קונספט, וזה דבר ששה"מ אמור, לדעתי, לקבל את רשות השחקן/ית לפני שהוא/יא *חושבת* אפילו על לעשות.חוץ מהעובדה ששה"מ טוב היה אמור לדעת שלניהאו מפריע מאוד שמתערבים לה בדמויות ברמה כזו.

 

[Nihau]

מתאים לאיתמר פארן

מהיכרות עם איתמר זה נשמע לי אכן מתאים לאישיותו. מצד שני אם אצלו זה עובד אז מה טוב לכל הקבוצה. זה נשמע כמו רעיון נאצל אני חושבת שאני אשתמש בו בעתיד. בקבוצה שלי בתחילת הדרך תיאמתי איתם ציפיות מפורטות ככל שיכלו לתת לי וחזרתי לתאם איתם ציפיות שוב לאחר כמה חודשים כאשר המשחק התחיל להתגבש למשהו קיים וחי ולא רק רעיון על הנייר. לכתוב דברים נשמע לי די טוב לקבוצות מתחילות או לקבוצות לטווח קצר יחסית.

 

[Serpent Axis]

אז כנראה ששיחקת עם המנחים הלא

נכונים. אני לא יודע גם מה נסגר עם הצמדת הדרגות והכוחות ל"חיה" (The Beast) שבתוך הערפד (אולי המנחים האלה צריכים לקרוא עוד קצת בספר לפני שהם ימשיכו לשחק?) ומה זה בדיוק "כוחות ריפוי" (אני לא זוכר שום דבר שמתקרב להגדרה הזו באף כוח שמוכר לי מהספרים שיש ברשותי, חוץ מהכוח, המזוהה בעיקר עם הסלוברי, שנקרא Valeren שהוא מחולק לשתי דרכים - "דרך הלוחם" ו"דרך המרפא") אבל נראה לי שלא יזיק לקרוא קצת יותר בספר הליבה של Vampire: The Masquerade כדי לא להפוך אותו לVampire: The Game Massacre... Vampire הוא משחק שמתואר כ"A Storytelling Game of Personal Horror" מסיבה מסויימת. הדגש הוא על הסיפור, על האימה האישית ועל ההנאה מהמשחק של שניהם. הרעיון של שימוש בערפדים כדמויות השחקנים התפתח לא לחינם.

 

[Nihau]

לא הבנתי מה אתה אומר...

הדמות ה*גנגרלית* שלי משתמשת רק בדיסיפלינה אחת Obeah הבנתי שמוכרת גם כValerean . יכולות הריפוי שלה נובעים מהדיסיפלינה הזו. אבל זה ממש לא רלוונטי מאיזו דיסיפלינה היכולות נובעות ואם אתה מכיר אותן או לא. די בכך שהצבתי זאת כנתון של הדמות שאושר ע"י השה"מ. לגבי המנחים הלא נכונים. אני אפתח בפורום פתיל חדש על ההפרדה בין "מנחה", "שה"מ" ו"story teller". התלונה שלי היא על שה"מים שכולם נראו אנשים טובים, נחמדים, אוהבים לשחק ואוהבים את המשחק, להוטים למ"ת משובח ככל האפשר. אי אפשר לדעת מראש מי יהיה שה"מ טוב או לא. הנקודה היא שנראה כי תמיד מגיע השלב בו שה"מים מחליטים שיש להם זכות להתערב בדמות של שחקן ולשנות אותה בלי להתייעץ עם השחקן עצמו בפירוט לגבי אופי השינוי, לרוב להפיל עליו את השינוי out of the blue ולא להבין שזה גורם לחצי מהמשחק עד היום להיות OOC. מי שמשחק משחק עומק לא יכול לקבל את זה בחיוב כאשר פתאום שה"מ מחליט ל"צ'פר" אותו ע"י superpower שמבחינתו (שחקן העומק) מחייב שינוי אופי והתנהגות של הדמות רטרואקטיבית- פשוט לא ניתן לביצוע! ברור לי ששחקן של power gaming יחייך חיוך רחב עד האוזניים, יגיד תודה רבה 3 פעמים וילך לברר עד כמה זה אפקטיבי מול הדבר האחרון שהעלה לדמות שלו את הסעיף. לשחקנית כמוני כשפתאום אחרי שנתיים של משחק דמות מסויים (שכל פעם משתנה קיצונית בגלל השינויים הנ"ל שכפו שה"מים מבחוץ על הדמות) אומרים לי שיש לה Elder beast כזו עוצמתית יש המון דברים קטנים שהייתי משחקת אחרת בסיטואציות הרבות שהיו. זה מוציא אותי OOC על כל פעילךויות העבר בהם הדמות שלי הייתה מעוצבנת על סף frenzy אבל בגלל גודל הbeast הקטן יותר שהנחתי - הנחתי שהדמות יכולה להשתלט עליה. תפקידים ראשיים, חוויות קשות, התנהגות תחת אש... כל אילו היו משתנים וזה היה משפיע *המון* על המשחק. ה מ ו ן. כמה דוגמאות: היא לא הייתה מציעה את עצמה לתפקיד שומרת האליזיום אם היא הייתה חוששת מהשתוללות החיה שלה, היא לא הייתה יכולה להציל את הנסיך באותו הקרב כי החיה שלה הייתה מתפרעת גם כן, היא לא הייתה יכולה לעצור את עצמה מלהתקיף את X כאשר הוא התגרה בה באותו אירוע מה שהיה שובר אליזיום... רואה? המון המון אירועים. זה הכריח אותי להכריז שרמת האנושיות שלה היא 10 וגם זה לא בדיוק מספיק כדי להסביר את פעולות העבר. וגם זה סוג של התחייבות לרמת משחק שלא הייתי צריכה לעמוד בה קודם. עשיתי אותה בכל מקרה אבל לא הייתי מחוייבת אליה מחשש לOOC... אם משהו לא ברור במה שכתבתי כאן אנא חדד את השאלה ואסביר שוב.

 

[Serpent Axis]

מה שאני אומר...

כן, הבנתי שהדמות שלך היא משבט גנגרל ולכן זה נשמע לי תמוה שברשותה כוחות ריפוי. במונח Obeah נתקלתי כמה פעמים, לפי מה שהבנתי זה השם שהסלוברי משתמשים כדי לכנות את כוחות המרפא בניגוד לכוחות הלוחם (גם מבחינה אטימולוגית זה נשמע יותר סביר, אם אני צודק בהנחה שלי שValeren בא מהמילה הלטינית valere, שפירושה "להיות חזק"). אבל כל זה עניין של תמיהה שולית. לעוד עניין די שולי, עניין המונחים - אני משתמש במונח "מנחה" ולא Storyteller כי אני פשוט מעדיף את זה על פני תרגום כמו "מספר-הסיפורים" (שיש לו קונוטציה די שלילית באוזניי, כאילו מדובר באחד ש"מספר סיפורים..." בהקשר של "...עובד על החבר'ה"). אני גם לא מבין למה בדיוק את והמנחים מתכוונים ב"Elder Beast" ואלא אם כן הדמות שלך עסקה בדיאבלרי וינקה את נשמתו של ערפד זקן עד טיפת הדם האחרונה אני (כמנחה הקורא מהצד) לא רואה שום הצדקה ללהפיל רגעים של טירוף משתולל out of the blue (למען האמת, גם במקרה כזה זה לא צריך לקרות לחלוטין ללא שום סיבה הנראית לעין). ערפד לא מתחרפן סתם ככה, לפתע פתאום. יש לזה טריגר (ע"ע המושגים Rotschrek ו-Frenzy בספר הליבה). לכן אמרתי שאולי כדאי שהמנחים יעיינו עוד קצת בענייני החיה הערפדית - כי אין Elder Beast או Fledgeling Beast, יש רק Beast והיא לא עושה אפליות והדבר היחיד שקובע עוצמת התקפי טירוף, זעם והשתללות חייתית בלתי נשלטת היא יכולת הערפד האינדבדואלי להתמודד עם החיה שלו. בין אם הוא (היא) עושה את זה דרך שליטה עצמית נטו, הישענות על סולידריות במערכת אמונות על-אנושית שחלק ממטרותיה היא התמודדות עם היצר הערפדי הבראשתי הזה שנקרא "החיה" (ועוד ועוד דרכים, אבל קבוצת תמיכה לערפדים במצוקה תוקם בנפרד). בכל אופן, אני אף פעם לא "מפיל" שינויים דרסטיים (ולרוב גם לא דרסטיים) על השחקנים. מובן שכמנחה (Storyteller, אם תרצי) אני יכול לקבוע דברים למטרות דרמטיות, שוויון בין שחקנים ושימור\שיפור ההנאה. אבל אין לי נטייה להפוך דמויות לדבר הגדול ביותר מאז שקין גילה את כוח הנוכחות כסוג של "צ'ופר" לעוס ("יופי חמודי, הצלחת לפתור תשבץ לגמרי לבד? קבל משגר טילים ואיזה טנק כצ'ופר, לך לשחק קצת"). גם להכריז שניקוד האנושיות שלה הוא משהו מטורף כמו 10 זה לא פתרון לבעייה הזו. הפתרון הוא להכיר בכך שV:TM אינו משחק שנועד למשחקי מי-הרמבו-היותר-חזק, אינו משחק שבו פרסים וצ'ופרים (על מה בדיוק?) ניתנים בצורת כוחות אדירים שלא מהעולם הזה (אלא אם כן לוקחים את זה בכיוון הלאבקראפטי - אבל אז זה לא ממש צ'ופר לדמות, נכון?). נ.ב כל הכבוד על המאמץ. נקודה קטנה שחשוב לזכור ולחדד כשמתעסקים עם Vampire היא שבשורה התחתונה אין דבר כזה מבחינת המשחק "דמות בעלת גוף ערפד ונפש אנושית". לערפדים יש עבר אנושי, יש רגשות אנושיים, יש דפוס חשיבה אנושי. אבל לאט לאט, האנושיות נוזלת מהם, ככל שהם גודלים כערפדים - ככל שהחיה מחלחלת פנימה. גם אם הערפדים הכי הומניים (או משתדלים להיות כאלה) שניתן להעלות על הדעת - במוקדם או במאוחר הם יצטרכו להסתכל במראה ולהבין שהם מה שהם. שהם ערפדים. שהם חיות טורפות ושהיצורים שאת הטבע שלהם הם מעריצים כל כך, הם בסופו של דבר - הטרף. הרעיון הוא שהערפדית רודפת אחרי האנושיות ההולכת וגוועת בתוכה, אבל זה קרב שהיא לעולם לא תנצח בו. כשם המלקאוויאן אף פעם לא יוכל להביס את הטירוף שבתוכו ולהשתחרר ממנו. זו אחת הסיבות שלהיות ערפד זו באמת קללה. זה כמו בחלום שאת רצה אחרי משהו ואת מנסה לרוץ הכי מהר שאת יכולה, אבל את לא מצליחה לזוז מהר יותר מחילזון וגם אם כן, זה נראה כאילו הדרך רק מתארכת והמטרה רק מתרחקת... הקרב הזה הוא קרב אבוד מראש שערפדים מסוג זה לא ייכנעו עד שהם לא יובסו לחלוטין. אחד הפנים הטרגיים של המשחק הוא שבסופו של דבר, הערפד הוא הטורף והוא יכול רק ללכת ולהתרחק מהאנושיות ושכל פתרון קסם למצב שלו, כל דרך לברוח מהטבע שלו - הם רק זמניים או שהם מיתוסים.. ...לילה טוב, ואל תתנו למוצצי הדם לתפוס אתכם...

 

[Nihau]

תשובה יפה, תודה.

עם זאת כמה נקודות נוספות: 1. למשחק שלי יש כרגע סטאטוס של משחק צדדי המקושר רופף למשחק ראשי. למשחק הראשי בן ה20-40 שחקנים (LARP VTM IA) יש *שה"מ* שהוא הסמכות האחרונה לגבי כל מיני בירורים בין דמויות ותיאומים מול העולם (ברמה הארצית עד הבינלאומית). במשחק הראשי הזה שיחקתי תחת 3 שה"מים עד היום כך שהנוכחי לא היה שה"מ כאשר בניתי את הדמות וגם לא זה שלפניו. המשחק הצדדי שלי רץ מול *story teller* אחד על אחד כאשר דברים שיש לברר שואלים את השה"מ אם זה קריטי או זורמים מסביב להם. בפתיל אחר שפתחתי כאן בפורום הגדרתי את ההבדל שאני רואה בין שה"מ לstory teller ודרך אגב אני בכוונה השתמשתי במונח באנגלית כי זה מעלה לי קונוטציות של הסדרה האלמותית "סיפורי עמים". 2. השה"מ החליט שיש לדמות שלי חיה שגילה 100 שנה (100yo) נראה לי שהוא כנראה הסתמך על השינויים שעשו לי השה"מים הקודמים וכל מיני פרמטרים כאילה או אחרים כדי לחשב את זה. לפי מיטב ידיעתי הדמות שלי מעולם לא שתתה דם של אף יצור תבוני באשר הוא, כל שכן "ינקה את נשמתו של ערפד זקן עד הטיפה האחרונה". 3. ברור לי שהדמות מנהלת מאבק אבוד אבל המטרה שלי הייתה לשחק את המאבק הזה לאט, לחקור אותו לכל מרכיביו, לא פתאום לטבוע בו בהפסד טוטאלי. לקחתי דמות ייחודית במיוחד למטרה הזו. her avatar did not shatter on embrace (צר לי על האנגלית אבל אני לא מכירה את המונחים בעברית אז כבר עדיף שפת מקור). זו דמות שרגשותיה אמיתיים ואינם רק זכרון של תחושות. (ראוי להדגשה- לא התחושות פיסיות של הגוף הערפדי, הרגשות). הרגשות האלה נותנים לה יותר אנושיות התחלתית מבחינת משחק. תעזוב אותי ממכאניקה אני משחקת חופשיטה ומספרי התכונות ממש לא מזיזים לי, אלא אם אתה מגדיר אותם אחרי תצפית בדמות שלי מבחוץ. כל הקטע של קביעת האנושיות כ-10 היה כדי לתת למשחק שלי עד היום סבירות ICכלשהי. מה גם שזה משהו שאחרים הגדירו לאחר תצפית על הדמות שלי... כמו שאמרתי אני לא משחקת עם הספרים, אני משאירה את זה למנחיי לדורותיהם אני משחקת את הדמות שלי נכון וזהו. כל הקטע עם המספרים די מציק לי גם ככה... 4. לגבי הטורפים... אתה מכיר את ניהאו? הדמות שלי. זו הייתה דמות שאיתה חקרתי את משחק הטורף הטיבעי למקסימום ביחד עם בונוס צדדי של משחק ראשון של דמות כוהנת. עכשיו זו הייתה דמות טורפת. מנטליות חתולית. לפי דעתי כאקולוגית לערפדים יש יותר אלמנט של killing machines - אין להם את האיזון הטיבעי שיש לטורפים אמיתיים עם הסביבה שלהם, אין להם את השיקולים הטיבעיים של רווח והפסד והחייתי בהם כל כך לא מאוזן ולא שפוי שאין לו סיכוי לצאת החוצה ולשרוד לאורך זמן. לשחק ערפד זה לשחק טורף על טיבעי gone terribly wrong. אני מודה שזה אכן אתגר מרתק ואהבתי את התיאור שלך אותו. זה מחדד את זה יפה.