אוח, נו באמת.../images/Emo42.gif../images/Emo129.gif
(למה אני ערה בכאלה שעות, כשאנשים נורמלים רק יצאו מרוקי לפני שש שעות?) מה קרה לי בסילבסטר: אני במגמת קולנוע(
) ומורי האהוב (חה.) הטיל (ביצה) (טוב, די עם הערות הביניים האלה.) בקיצור, הוא אמר לנו לעשות וידיאו קליפ, כבר לפני כמה זמן. חתמנו על ציוד (סיפור נוראי וטראומתי בפני עצמו), מצאנו שחקנים, מצאנו לוקיישן, שיר וסיפור. ובתכנון של ימי הצילומים החלטנו שפשוט חייבים לצלם ביום שבת בבוקר. ח-ו-ב-ה. מוות.
ולכן, לפני קביעת הצילומים היו לי שתי אופציות, כאלה: 1) ללכת לרוקי עם נוף(
) ושות', להנות עד כלות הנשמה, בארבעים שקל. (האופציה המועדפת) 2) ללכת לקאמל קומדי קלאב עם חברות מהשכבה שלי, האופציה הפחות מועדפת שנבחרה רק משום שהיא מסתיימת לפני רוקי. ולא היה לי כסף ללכת לשם.
לכן, מצאתי את עצמי ב00:00, יושבת בחדר שינה של ילדה בת 4 וחצי, משחקת משחק זיכרון איתה ועם אחותה הגדולה, וחברה של אחותה הגדולה. כן. עשיתי בייביסיטר בסילבסטר. והוציאו לי את הנשמה. והספקתי בארבע שעות לראות חצי שעה את ערוץ האנימה (ג'ינג זה חמוווד
) לשחק שלושת רבעי משחק מונופול עם שתי ילדות בנות שבע (וממש ממש נהנתי ממנו גם. ברצינות.), פעמיים משחק זיכרון, פאזל של 20 חלקים (מסובך!
), משחק חסר פואנטה של צבעים וצורות, להקריא סיפור (אוי, כמה שהתגעגעתי לבייגלה) לצבוע חצי דף בספר צביעה של ברבי, לשחק קצת בברביות (את תהיי הבלונדינית, כי הרגליים שלה עקומות.
) לצייר מיליון ציורים בטוש שחור כדי שהבנות יוכלו לצבוע (עכשיו תציירי לי בת. עם שמלה. עכשיו תציירי לי בן. עכשיו לי. עכשיו בת.
) וקיבלתי על זה רק 75 שקלים. גאד דאמט, גננת מקבלת על ארבע שעות 1000 שקל! נו. לפחות יש לי כסף.
(אה, וגם הייתי צריכה לנהל עם הילדה בת 4 דו שיח שהתנהל ככה:
:"מתי בוקר?"
:"עוד הרבה זמן."
:"כמה זמן?"
:"ארבע שעות." (זה היה באחת בלילה.)
:"עוד כמה זה ארבע שעות?"
:"240 דקות."
:"עוד כמה זה 240 דקות?"
:*מתחילה לחשב שניות בראש* "עוד 14400 שניות."
:"עוד כמה זמן זה?"
:"תתחילי לספור."
:"אני יודעת לספור עד חמישים."
:"אז תספרי הרבה עד חמישים."
:"מתי אמא באה?"
:"בבוקר." *מבינה את הטעות*
:"מתי בוקר?" וחוזר חלילה.) סליחה שזיינתי לכם את השכל.
וערבית שזה 75 כל ההתנהגויות א' חוץ מ-2 ב'. פנאן. יהיה בסדר פנאן. לירון, הכל בזכותך.
