The Walking Dead (ספויילרים)
אז סיימתי לקרוא את כל האוגדנים (17) של TWD וזה היה שווה כל שקל שהוצאתי על זה, נהניתי מכל רגע.
לפני שהתחלתי, היו לי ספקות כי זה בשחור-לבן וכי הגעתי לזה אחרי שראיתי את כל הפרקים של סדרת הטלוויזיה (ידעתי שיהיו חלקים שאני "אכיר" מראש), אבל זה היה מצויין, ממכר בטירוף. ברגע שאתה מתחיל לקרוא, אתה לא יכול לעצור - קרה לי פעמיים שהתחלתי עם אוגדן מסויים והמשכתי להבא וגם אותו גמרתי עוד באותו יום. בסה"כ גמרתי את כל האוגדנים במשהו כמו 4 חודשים. כמובן שהתבאסתי שהגעתי לסוף, אבל אני מתנחם בעובדה שהאוגדן ה-18 יוצא בעוד חודש.
מכאן קצת ספויילרים - גם על סדרת הטלוויזיה, אז שימו לב
מה שאהבתי במיוחד בקומיקס הזה זה שהכל יכול לקרות. זה מתחיל באיזי ואתה לא כל-כך מודע לזה, אבל ככל שמתקדמים בעלילה, זה עולה בהדרגה ואתה מבין שיש סיכוי (ואפילו לא רע) שבפעם הבאה שתהפוך את הדף, תצטרך להיפרד מדמות כלשהי, גם אם היא מרכזית ונראה לך שהעלילה לא יכולה להתקדם בלעדיה. יש מצב שהתלהבתי מזה בגלל שזה הקומיקס הראשון שלי, אבל כנראה בעיקר בגלל שהשוויתי את זה למה שהכרתי קודם - הטלוויזיה (וסרטים). בסדרה של AMC, למשל, נמוכים מאוד הסיכויים שיקרה משהו בעלילה ואתה תגיד לעצמך "לא יכול להיות!". פשוט הרוב צפוי. הדבר הכי קרוב לזה בסדרת הטלוויזיה זו הצורה שבה לורי מתה. בקומיקס יש לך הרבה יותר דברים כאלה, קרה הרבה שהופתעתי מהתפתחות מסויימת בעלילה. קירקמן פשוט מכניס אותך לעולם של TWD, ולאכזריות שלו לדמויות יש חלק בזה. שוב, דברים שאתה לא מצפה להם.
עכשיו יש לי את הספר Rise of the Governor ואת הקומיקסים 100 Bullets (האוגדן הראשון) ו-Road to Predition שעוד לא קראתי, והזמנתי את האוגדן הראשון מהסדרות של Y the Last Man וצבי הנינג'ה. מקווה שהן יהיו טובות לפחות כמו TWD.
אגב, אם למישהו יש המלצות על קומיקס בסגנון מאפיה, אני אשמח. הבנתי של-Vertigo יש הרבה כאלה, אבל לא מצאתי משהו שלהם שהוא ממש מאפיה, אלא יותר פשע באופן כללי.
אז סיימתי לקרוא את כל האוגדנים (17) של TWD וזה היה שווה כל שקל שהוצאתי על זה, נהניתי מכל רגע.
לפני שהתחלתי, היו לי ספקות כי זה בשחור-לבן וכי הגעתי לזה אחרי שראיתי את כל הפרקים של סדרת הטלוויזיה (ידעתי שיהיו חלקים שאני "אכיר" מראש), אבל זה היה מצויין, ממכר בטירוף. ברגע שאתה מתחיל לקרוא, אתה לא יכול לעצור - קרה לי פעמיים שהתחלתי עם אוגדן מסויים והמשכתי להבא וגם אותו גמרתי עוד באותו יום. בסה"כ גמרתי את כל האוגדנים במשהו כמו 4 חודשים. כמובן שהתבאסתי שהגעתי לסוף, אבל אני מתנחם בעובדה שהאוגדן ה-18 יוצא בעוד חודש.
מה שאהבתי במיוחד בקומיקס הזה זה שהכל יכול לקרות. זה מתחיל באיזי ואתה לא כל-כך מודע לזה, אבל ככל שמתקדמים בעלילה, זה עולה בהדרגה ואתה מבין שיש סיכוי (ואפילו לא רע) שבפעם הבאה שתהפוך את הדף, תצטרך להיפרד מדמות כלשהי, גם אם היא מרכזית ונראה לך שהעלילה לא יכולה להתקדם בלעדיה. יש מצב שהתלהבתי מזה בגלל שזה הקומיקס הראשון שלי, אבל כנראה בעיקר בגלל שהשוויתי את זה למה שהכרתי קודם - הטלוויזיה (וסרטים). בסדרה של AMC, למשל, נמוכים מאוד הסיכויים שיקרה משהו בעלילה ואתה תגיד לעצמך "לא יכול להיות!". פשוט הרוב צפוי. הדבר הכי קרוב לזה בסדרת הטלוויזיה זו הצורה שבה לורי מתה. בקומיקס יש לך הרבה יותר דברים כאלה, קרה הרבה שהופתעתי מהתפתחות מסויימת בעלילה. קירקמן פשוט מכניס אותך לעולם של TWD, ולאכזריות שלו לדמויות יש חלק בזה. שוב, דברים שאתה לא מצפה להם.
עכשיו יש לי את הספר Rise of the Governor ואת הקומיקסים 100 Bullets (האוגדן הראשון) ו-Road to Predition שעוד לא קראתי, והזמנתי את האוגדן הראשון מהסדרות של Y the Last Man וצבי הנינג'ה. מקווה שהן יהיו טובות לפחות כמו TWD.
אגב, אם למישהו יש המלצות על קומיקס בסגנון מאפיה, אני אשמח. הבנתי של-Vertigo יש הרבה כאלה, אבל לא מצאתי משהו שלהם שהוא ממש מאפיה, אלא יותר פשע באופן כללי.
